רשימות משיעור הקבלה היומי – 21.12.2010
תיוג: בחירה חופשית, התפתחות רוחנית, זוהר, חברה, חינוך וקבלה, מבנה העולמות, מדע וקבלה, משבר עולמי, עבודה פנימית, קבלה לעומת שיטות אחרות, רוחני וגשמי, תולדות הקבלה, תלמוד עשר הספירות כתיבת תגובה
חלק א': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות מ"ב- מאמר "מנעולא ומפתחא", שיעור 2
- כשאנו קוראים את הזוהר, כמו גם בקריאת כל כתבי הקבלה, אנו צריכים לראות שהמקובלים כותבים לנו על מצבי הנשמות שלנו. כל המצבים האלה מדברים על איך אנו עושים בחזרה נחת רוח לבורא, שבמגמה, בכוונה הזו, אנו מגלים גם כן את אותה הפעולה ממנו. ואז אנו נכנסים לדבקות – הוא לאדם והאדם לו, ועל מצבי הדבקות האלה הם כותבים ומספרים לנו.
- במידה שאנו משתוקקים להיות במצבים שעליהם מספר הזוהר, מגיע אלינו כוח האור, מקרב אותנו לזה ומכניס אותנו למצבי הדבקות.
- רק ההשתוקקות שלנו, התפילה, העלאת מ"ן להיות יותר ויותר במצבים המתקדמים של גילוי ההשפעה ההדדית, גילוי האהבה, נגלה מצבים מתקדמים ומדרגות חדשות.
- השאלה הגדולה, הסוד הגדול, הוא איך מסודרת המערכת, שמהרצון לקבל ההפוך מהבורא בכל בחינה ובכל העומק שלו, היא מתקנת אותו ומביאה אותו בהדרגה למצב שהוא מבין ומרגיש איך להשתנות כדי להתאים את עצמו למערכת העליונה.
- אנו לא יודעים איך השינוי עובר עלינו, אך אנו לומדים על מבנה המערכת בתור סגולה, וככל שאנו מתקדמים למצב של ייאוש מכוחותינו, ותולים מאין ברירה את עצמנו במערכת העליונה, ולאחר מכן מבינים שזה לא מאין ברירה, אלא שזו דווקא שמחה גדולה שיש לנו תלות כזו, אז אנו עוברים בהדרגה להתכלל בה, ומוכנים שאותה המערכת תעשה בנו את כל הפעולות הנחוצות כדי לשנות אותנו בהתאם אליה.
- בסך הכל הפעולות שלנו הן של הכנעה, הסכמה שאותה המערכת שאנו לומדים עליה עכשיו תעשה את הפעולות האלה עלינו. שלא נשתמש בה' תתאה אלא בעטרת היסוד, מלמטה למעלה, ושכל פעם תהיה לנו המגמה הזו.
- "מנעולא ומפתחא" זה בעצם כל המנגנון ששומר עלינו, כדי להתאים אותנו למערכת האצילות, אריך אנפין.
- אנו צריכים לעורר עלינו את האורות, שיגלו לנו את המנגנון המתאים לז"ת דאריך אנפין, והעבודה שלנו היא לתת לעליון בכל פעם לעבוד עלינו, ולעשות מאיתנו את הצורות המתקדמות.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', אות כ"ט, שיעור 16
- כל פרצופי אצילות מתקנים את עולם הנקודים. פרצופי אצילות מקבלים תחילה את המילויים, ואז מסדרים את עצמם כנוקבא לעולם הנקודים. במקרה זה התחתון הוא הראשון, הקובע לעומת העליון.
- עד שלא נהיה מוכנים לוותר על על-מנת לקבל, ולעבוד למעלה מזה בעל-מנת להשפיע, לא נשתווה לעולם האצילות.
- מיון הרצונות שאנו צריכים לעשות בכל פעם, נובע ממבנה ראש דאצילות.
- "תורה" – מערכת זעיר אנפין דאצילות כלפי נוקבא דאצילות, שמביאה את האור המחזיר למוטב לנשמות שעולות למלכות.
- במערכת העליונה, כוח המקבל וכוח המשפיע קשורים זה לזה ועובדים בכפיפה אחת. בעולם שלנו אנו נמצאים רק בכוח אחד, אגואיסטי, שלא יכול להתחבר עם כוח ההשפעה ההפוך ממנו, וזו כל הבעיה בעולם שלנו.
- האור העליון תמיד מביא את הרגשת הפער בין הרצון והכלים, מה שמוביל להכרת הרע, לאמת. ועד כמה שהאדם יכול להימצא בבירור האמת המרה מעל השקר המתוק, האור יכול להפעיל את עצמו בהשפעתו עליו.
- את הכוח להידבק באמת מעל הרגשת הרע, האדם יכול לקבל רק מהסביבה.
- בעולם הנקודים היה ריבוי אורות ולכן הכלים נשברו. בעולם אצילות יש ריבוי כלים – על כל ספירה שבנקודים, יש באצילות פרצוף שלם שמטפל בזה, ולכן זה מרחיק את הכלים משבירה.
- התבנית של פעולת צמצום א' בתוך צמצום ב', נובעת מעבודת עולם אצילות המתוקן כלפי עולם הנקודים המקולקל, ועל היחס הזה בנויה כל מערכת התיקון.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", אות פ"ח, שיעור 43
- בכל מקום ישנו בירור לקדושה – דבר המבורר, נגה – דבר בלתי מבורר, וקליפה – חלק שלא ניתן לברר ממנו שום דבר לקדושה.
- בריאה היא תכונת הבינה, ולכן ג"ר דעולם הבריאה עדיין שייך לאצילות. מחזה דבריאה ועד מלכות דעשיה ישנם כלים לא מבוררים – נגה, ולמטה ממלכות דעשיה הכל הוא קליפה – עבודה זרה שלנו.
- חשמ"ל – זעיר אנפין המבורר.
- "פרה אדומה" – אמצעי לבירור הכלים בדרגת הדומם.
- "אור השבת" – אור המגיע לאחר העבודה ב"6 ימים", מחבר את כל 6 הקצוות למלכות ומביא לנו מילוי. ברגע שאתה מסיים את פעולתך – מכין את הכלים, בא האור ומבצע את פעולתו.
- כל עבודתנו היא בבירורים ואת כל היתר עושה האור; פעולת האור – "שבת", פעולות הבירורים – "6 ימי עבודה".
- במקום שבו הקדושה והסטרא אחרא נלחמים, שם האדם. שם הוא המקום שאנו צריכים לברר, ולכן כולנו נגה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם", שיעור 2
- בעבר חשבנו שנוכל לתקן ולשפר את העולם. היום אנחנו מתחילים להבין שאין מה לשנות או לסובב בעולם.
- עלינו להבין כי הטבע הוא שלם, שהמערכת הזו באה מלמעלה ושאם אנחנו רוצים להרגיש את עצמנו בטוב, אנחנו צריכים לתאר את עצמנו כנמצאים בפנים, בתוך הטבע ולא מעליו, ולהכיר בזה שאנו החלק הרגיש והחלש ביותר בטבע.
- ההנחה הראשונית שאנו נמצאים בעולם השלם, הנצחי, המתוקן, וש"כל הפוסל במומו פוסל" – שאם אנחנו רואים משהו, אנחנו רואים אותו מתוכנו, ולכן מעצמנו נובעים כל הקלקולים, זו ההנחה הראשונית הנכונה, ואך ורק היא יכולה לבנות לנו יחס נכון לעצמנו ולסביבה, ולאפשר לנו להתקיים נכון, בטוב ובביטחון, בעתיד הטוב.
- השוני בין הגישה הנכונה ולא הנכונה הוא: או שאני משנה את כל העולם וכולם חייבים לקפוץ לפי החליל שלי, או שאני מבין שהפער שמתגלה לעיני ביני לבין העולם, מראה לי כמה אני צריך לשנות את עצמי כלפי העולם, שזה האגו שלי שצריך לתקן ולמאור המחזיר למוטב אני צריך. זהו יסוד הגישה הנכונה.
- מעל הדרגה הגופנית שבך שמאוזנת עם כל הטבע, ישנו עוד חלק שנקרא "אדם". האדם הזה הוא היצר הרע שבך, שאתה צריך לראות מלכתחילה איך משתמשים בו נכון. החלק הזה הוא מעל הטבע ונמצא בבחירה חופשית שלך.
- עד זמני התלמוד, כאשר הרצון לקבל שבאדם לא היה מפותח, ניתן היה לאזן בין הרמות הגשמית והרוחנית על-ידי סיגופים גופניים בדרגת החי ועיסוק בתורה ברמת האדם. כיום אנו לא צריכים או יכולים לפעול בצורה כזו, מכיוון שהרצון לקבל שבנו הגיע למימדים גדולים כל-כך עד שלא ניתן להגבילו בצורה ישירה, ולכן אנו זקוקים למשיכת המאור המחזיר למוטב, על-מנת שיאזן אותנו בכל הרמות – רמת החי ורמת האדם.
- התיקון שלך הוא לא כנגד הטבע, אלא כנגד חלק האדם שבך. לכן אתה צריך להביא את המאור והוא יאזן לך את הכל.
- אנחנו צריכים לתת למאור המחזיר למוטב לפעול. אני זקוק לאמצעי, והאמצעי הזה בא מהדרגה האלוקית, מאזן לי את כל החלקים שבטבע ומסדר אותם לפי מה שהוא. לא שאני עושה את זה לפי דעת עצמי – זה ההבדל – אני נותן לכוח העליון לעבוד, אני מזמין אותו ורוצה שהוא יעשה, כי אני לא יודע מהו העולם המתוקן.
- עד אדם הראשון – האיש שגילה את לראשונה את הרוחניות והאדם שבו – הדומה לבורא, היינו כחיות, ומשם והלאה התחיל להתפתח חלק האדם שבנו. מאז, לפני כ-6000 שנה, התחילו הצרות בדרגת האדם שבנו, ולכן אין לנו אפשרות לחכות עד שזה יסתדר, כי זה לא יסתדר בעצמו אלא יתדרדר יותר ויותר.
- האדם שבנו הוא הכל מלבד דרגת הבהמה שבנו – אוכל, מין ומשפחה – אנו לא זקוקים ליותר מזה בדרגת החי. כל היתר מעבר לזה, כאשר אנו מתחילים להשתמש באגו שלנו, זהו חלק האדם שבנו, ואנו חייבים להגיע בחלק זה לאיזון בעצמנו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"