רשימות משיעור הקבלה היומי – 11.1.10
חלק א': זוהר לעם, פרשת שמיני, אות א'
- התפתחות האדם נמדדת במידת הימצאותו בשאלות עמוקות יותר על הקיום שלו.
- האדם הוא זה שמתחיל לשאול, לאיזו מטרה אני חי, שהחיים הגופניים הופכים כבר לאמצעי, להגיע לדבר גבוה יותר מהם.
- על האדם הלומד את ספר הזוהר בצורה הנכונה לבדוק את עצמו, האם בעקבות הלימוד, הדרישות שלו נעשו עליונות, גבוהות יותר מאלו הקודמות.
- כוח ההשפעה פועל עלינו מלמעלה, במידה שאנו רוצים להידמות לו.
- בסופו של דבר, עלינו לחזור תמיד לאותה התמונה: בינה – אלוקות, מלכות – נברא, וזעיר-אנפין – הקשר ביניהם.
- לאלה שמשתדלים "ללמוד תורה" דווקא ב"לילות", הבורא עוזר להתקשר יחד, ואז כל אחד מהם מקבל כלי רוחני.
- על האדם להשתדל להפוך כל "לילה" ל"יום", וזה תלוי רק בקשר שלו עם החברים ועם הספרים.
- עליית המדרגה תלויה במידת התקשרות הנשמות.
- בזמן הלימוד, לא חשוב עד כמה האדם מרוכז בטקסט, אלא עד כמה הוא נמצא בשאלות הנובעות מדרך ההתפתחות הרוחנית.
- אם הלימוד הוא נכון, האדם צריך לקבל את כל התשובות, הרגש, השכל, והוא יהיה מסופק במה שקורה לו, ויראה איך הוא מתקדם בכל יום ויום.
- האדם חייב לאזן את ההתפעלות מלימוד הזוהר, בחברה ובהפצה.
- ספר הזוהר דוחף את האדם לקשר עם כולם, ולהתחיל להבין שהתקשרות עם אחרים, בונה לו תנאי להתקדמות.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קי"ז, שיעור 47
- קטנות דעולם הנקודים: בינה (ס"ג), קיבלה בתוכה צמצום ב', ומשפיעה למלכות רק לכלי ההשפעה שלה; חיבור בינה ומלכות, בשליטת הבינה.
- "מצח" – כלי השפעה בעביות שורש; "נקבי עיניים" – כלי השפעה בעביות א'.
- מבנה עולם אצילות: היכן שהיה כתר דעולם הנקודים מתלבש פרצוף עתיק; היכן שהיה אח"פ דכתר דעולם הנקודים מתלבש פרצוף אריך-אנפין; היכן שהיה גלגלתא-עיניים דאבא ואמא דעולם הנקודים, מתלבשים אבא ואמא; היכן שהיה אח"פ דאבא ואמא דעולם הנקודים, מתלבש פרצוף ישסו"ת; וזו"ן מתחלקים לזו"ן הקטנים וזו"ן הגדולים.
- בעולם אצילות הכול מחולק, וכל זה כדי למנוע שבירה, ולעשות פעולות בצורה הדרגתית וגמישה.
- עולם הנקודים הופך להיות לנוקבא לעולם אצילות, ובכמה שהוא מסוגל לקבל כלים שבורים ולתקנם, הוא נכנס לגדלות.
- הפרסא שנמצאת למטה מעולם אצילות לא נעלמת עד גמר התיקון, וכל התיקונים מתקיימים למעלה ממנה; למטה מפרסא קיימת רק התעוררות לתיקון.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': כתבי בעל הסולם, "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ז, שיעור 14
- בעת קריאת הזוהר, אם אנו רוצים להבין מה כתוב בו, אנו צריכים לצמצם ולכוון את עצמנו, כלפי אותו הגל שבעלי הזוהר רוצים לשדר לנו.
- ב-4 הבחינות דאור ישר, מצויה כל הבריאה; ממנה והלאה זו תגובת הנברא עליהן בלבד.
- 4 בחינות דאור ישר הוטבעו כחותמת על חומר הנברא, ולכן מזמינות מאיתנו בושה – שאני מקבל, אין לי דבר ואני תלוי במאה אחוז בבורא; אז מתחילה העבודה שלי בחזרה – להביא את עצמי לאותה צורת ההויה בצורה הפוכה – אור חוזר כנגד אור ישר, ואז הנברא והבורא משלימים זה את זה.
- "שם" – אופי המדרגה; כל השמות שהאדם אוסף במהלך התיקון, יתחברו בגמר התיקון, ויתנו לו את שם הויה – דבקות מלאה.
- פירוש הסולם על ספר הזוהר, נותן לנו אפשרות להתקשר לספר הזוהר בכזו צורה, שיתעורר בנו תיאבון, ובהתאם לזה, נעורר את המאור המחזיר למוטב על עצמנו.
- בלימוד הזוהר אין שכל, רק הרצון פועל, ולכן כמה שהאדם משתוקק לזה, ובכמה שהוא משתתף עם הסביבה בזה, הוא מצליח.
- רק דרגת קבלה על-מנת להשפיע, היא דרגת האדם בפועל, כל שאר הדרגות מהוות הכנה למצב הזה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"
תגובה אחת ל- “רשימות משיעור הקבלה היומי – 11.1.10”
כתיבת תגובה

12 ינואר 2010 בשעה 7:17
הסכומים ברורים מאירי עיניים ומצוינים להבהיר את התמונה ולעורר מחדש התפעלות וחיבור לחומר השיעור. לחיים לעושים מלאכת הקודש הזאת.תודה ענקית ואהבה.