רשימות משיעור הקבלה היומי – 11.1.10

3465.jpgחלק א’: זוהר לעם, פרשת שמיני, אות א’

  • התפתחות האדם נמדדת במידת הימצאותו בשאלות עמוקות יותר על הקיום שלו.
  • האדם הוא זה שמתחיל לשאול, לאיזו מטרה אני חי, שהחיים הגופניים הופכים כבר לאמצעי, להגיע לדבר גבוה יותר מהם.
  • על האדם הלומד את ספר הזוהר בצורה הנכונה לבדוק את עצמו, האם בעקבות הלימוד, הדרישות שלו נעשו עליונות, גבוהות יותר מאלו הקודמות.
  • כוח ההשפעה פועל עלינו מלמעלה, במידה שאנו רוצים להידמות לו.
  • בסופו של דבר, עלינו לחזור תמיד לאותה התמונה: בינה – אלוקות, מלכות – נברא, וזעיר-אנפין – הקשר ביניהם.
  • לאלה שמשתדלים “ללמוד תורה” דווקא ב”לילות”, הבורא עוזר להתקשר יחד, ואז כל אחד מהם מקבל כלי רוחני.
  • על האדם להשתדל להפוך כל “לילה” ל”יום”, וזה תלוי רק בקשר שלו עם החברים ועם הספרים.
  • עליית המדרגה תלויה במידת התקשרות הנשמות.
  • בזמן הלימוד, לא חשוב עד כמה האדם מרוכז בטקסט, אלא עד כמה הוא נמצא בשאלות הנובעות מדרך ההתפתחות הרוחנית.
  • אם הלימוד הוא נכון, האדם צריך לקבל את כל התשובות, הרגש, השכל, והוא יהיה מסופק במה שקורה לו, ויראה איך הוא מתקדם בכל יום ויום.
  • האדם חייב לאזן את ההתפעלות מלימוד הזוהר, בחברה ובהפצה.
  • ספר הזוהר דוחף את האדם לקשר עם כולם, ולהתחיל להבין שהתקשרות עם אחרים, בונה לו תנאי להתקדמות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות קי”ז, שיעור 47

  • קטנות דעולם הנקודים: בינה (ס”ג), קיבלה בתוכה צמצום ב’, ומשפיעה למלכות רק לכלי ההשפעה שלה; חיבור בינה ומלכות, בשליטת הבינה.
  • “מצח” – כלי השפעה בעביות שורש; “נקבי עיניים” – כלי השפעה בעביות א’.
  • מבנה עולם אצילות: היכן שהיה כתר דעולם הנקודים מתלבש פרצוף עתיק; היכן שהיה אח”פ דכתר דעולם הנקודים מתלבש פרצוף אריך-אנפין; היכן שהיה גלגלתא-עיניים דאבא ואמא דעולם הנקודים, מתלבשים אבא ואמא; היכן שהיה אח”פ דאבא ואמא דעולם הנקודים, מתלבש פרצוף ישסו”ת; וזו”ן מתחלקים לזו”ן הקטנים וזו”ן הגדולים.
  • בעולם אצילות הכול מחולק, וכל זה כדי למנוע שבירה, ולעשות פעולות בצורה הדרגתית וגמישה.
  • עולם הנקודים הופך להיות לנוקבא לעולם אצילות, ובכמה שהוא מסוגל לקבל כלים שבורים ולתקנם, הוא נכנס לגדלות.
  • הפרסא שנמצאת למטה מעולם אצילות לא נעלמת עד גמר התיקון, וכל התיקונים מתקיימים למעלה ממנה; למטה מפרסא קיימת רק התעוררות לתיקון.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “מבוא לספר הזוהר”, אות ל”ז, שיעור 14

  • בעת קריאת הזוהר, אם אנו רוצים להבין מה כתוב בו, אנו צריכים לצמצם ולכוון את עצמנו, כלפי אותו הגל שבעלי הזוהר רוצים לשדר לנו.
  • ב-4 הבחינות דאור ישר, מצויה כל הבריאה; ממנה והלאה זו תגובת הנברא עליהן בלבד.
  • 4 בחינות דאור ישר הוטבעו כחותמת על חומר הנברא, ולכן מזמינות מאיתנו בושה – שאני מקבל, אין לי דבר ואני תלוי במאה אחוז בבורא; אז מתחילה העבודה שלי בחזרה – להביא את עצמי לאותה צורת ההויה בצורה הפוכה – אור חוזר כנגד אור ישר, ואז הנברא והבורא משלימים זה את זה.
  • “שם” – אופי המדרגה; כל השמות שהאדם אוסף במהלך התיקון, יתחברו בגמר התיקון, ויתנו לו את שם הויה – דבקות מלאה.
  • פירוש הסולם על ספר הזוהר, נותן לנו אפשרות להתקשר לספר הזוהר בכזו צורה, שיתעורר בנו תיאבון, ובהתאם לזה, נעורר את המאור המחזיר למוטב על עצמנו.
  • בלימוד הזוהר אין שכל, רק הרצון פועל, ולכן כמה שהאדם משתוקק לזה, ובכמה שהוא משתתף עם הסביבה בזה, הוא מצליח.
  • רק דרגת קבלה על-מנת להשפיע, היא דרגת האדם בפועל, כל שאר הדרגות מהוות הכנה למצב הזה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”

תגובה אחת ל- “רשימות משיעור הקבלה היומי – 11.1.10”

  1. תגובה מאת אוריון שפירא:

    הסכומים ברורים מאירי עיניים ומצוינים להבהיר את התמונה ולעורר מחדש התפעלות וחיבור לחומר השיעור. לחיים לעושים מלאכת הקודש הזאת.תודה ענקית ואהבה.

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button