רשימות משיעור הקבלה היומי – 18.1.10

img_1334.jpgחלק א': זוהר לעם, פרשת בא, אות ל"ו

  • תלמיד חכמת הקבלה הוא גם ה"ילד" וגם המחנך של עצמו – אנו ילדים, מתחילים מאפס, מחוסר תפיסה ורגש, ובמקביל, אנו צריכים לראות מהצד את ההתפתחות שלנו.
  • אם בעולם שלנו הטבע הוא זה שמחייב את האדם לגדול, בעולם הרוחני, אנו צריכים רק לארגן סביבה שתדרבן אותנו להתפתחות הזו, כי לאדם בעצמו אין כוח להתפתח.
  • הבחירה החופשית היא לא בשלבי ומטרת ההתפתחות, אלא בכוח ההתפתחות, שרק באמצעותו נעבור את שלבי ההתפתחות. את אותו הכוח ניתן להשיג רק מהקבוצה, וזו הבחירה החופשית היחידה שלנו.
  • עלינו להיות סבלניים, ולסבול את שלבי ההתפתחות שלנו ושל החברים, והעיקר הוא לכוון את עצמנו, לאחר שקיבלנו את כוח הקבוצה הכללי, להתפתחות הפנימית.
  • כל הריכוז שלי חייב להיות בתוך עצמי, ועלי להרגיש שאני מפתח את בחינת ההרגשה – בחינה ד', שיחד איתה מתפתח השכל.
  • כל התיאורים שהזוהר מביא לנו, הם רק כדי לפתח את כלי ההרגשה הפנימיים שלנו.
  • לא חשוב כמה אני מצליח להבין או להרגיש את הכתוב בזוהר, חשוב המאמץ בלבד.
  • הרצון לקבל גדל ברוחניות במימדים גדולים מאד, וחשיבות הסביבה, נותנת לאדם יכולת לעבוד עם תוספת הרצון שמתווספת בו כל פעם, וכך להתקדם.
  • על החברה לדאוג שכל הזמן יהיה מספר מספיק של אנשים שידאגו שתהיה עלייה כללית.
  • "עלייה" – חיבר יתר בין כל החברים.
  • אין עלייה בגובה, יש עלייה בקשר בינינו; עד כמה שהקשר יהיה יותר חזק, פנימי, נקרא שאנו מתקדמים יותר למרכז הקשר, שבו נמצא הבורא – הנקודה הפנימית ביותר.
  • בחיבור בין הרצונות שלנו אנו מגלים את היצר הרע, מתחילים לדרוש את המאור המתקן, וכתוצאה מכך מקבלים את התורה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קכ"ד, שיעור 52

  • עתיק בגדלות מוליד את פרצוף אריך-אנפין, בשלבי עיבור ויניקה, ולאחר מכן אריך-אנפין עולה לעתיק ומקבל משם גדלות.
  • כאשר העליון נמצא רק בגלגלתא-עיניים, אין לו קשר עם התחתון; כאשר העליון נמצא באח"פ שלו, יש לו קשר עם גלגלתא-עיניים דתחתון.
  • קטנות התחתון מחייבת את העליון להיות בגדלות, ואז נוצר ביניהם קשר מיוחד – "גדלות דמן ה-א'" – שהתחתון נמצא בקטנות אך משתמש בגדלות של העליון, כעובר או כקטן.
  • כל "הבא", הוא יותר עבה; בימינו, אנו נמצאים ברשימות העבות ביותר, אך בחלק הזך ביותר שלהן, ולכן אנו הראשונים בדור האחרון.
  • בזה שהעליון לא מושך אותי, הוא נותן לי הזדמנות לפתח בחושך שלו, את כלי ההשפעה שלי.
  • התיקון הוא תמיד מהקל לכבד, ואין דילוג מדרגות.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ח'

  • "חומר" – רצון; "צורה" – מה אני רוצה.
  • הסיבה לשבירה – הסתלקות האור; תיקון השבירה – עליית מ"ן – שהאור יבוא על-ידי הזמנת הנשמות.
  • "אהבה" – שאני ממלא את רצון הזולת; אם יש השתוות צורה כלשהי בינינו, אני מבין אותו, יכול למלא אותו ובזה לממש את האהבה.
  • העבודה שלי היא להיות כמי אין-סוף – אז אני אבין מה כל אחד ואחד רוצה וצריך, אוכל לספק זאת להם, ואז אוכל להביע את אהבתי האין-סופית להם.
  • כשאנו חוזרים לאין-סוף, כל אחד הופך להיות אין-סוף – קשור לאור הסובב, מקבל ממנו, ואז מספק מעצמו לכולם את האור הזה, את השירות שלו.
  • השבירה מחויבת, כי בלעדיה אני לא יכול להתכלל עם כולם, ולקבל את רצונם כרצוני שלי.
  • אנו צריכים להכין בעולם שלנו כלי לאור, ואז במקום האסונות המתגלים, יקרו, באותה העוצמה, דברים טובים.
  • אנו צריכים, לא לעורר את הרצון לרוחניות, אלא את הרצון לחיבור.
  • רק הבורא, המקור האחד ממנו הגענו כולנו, משווה, מקרב בינינו; בצורה אחרת, אף אחד לא יכול להתקרב לשני.
  • לא יכול להיות חיבור, אם הוא לא בבורא.
  • "רע" – מה שמפריע לי להגיע לבורא.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button