רשימות משיעור הקבלה היומי – 18.8.2010

123456.jpgחלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’, מאמר “תפלה אמיתית היא על חסרון אמיתי”

  • מלכתחילה הרצון לקבל דומה לבורא, אך בדרגת הדומם, ומטרת הבריאה היא שהנברא יהיה דומה לבורא בדרגת האדם.
  • בבחינות א’, ב’ וג’, ההתפתחות היא על-ידי האור שפועל על הרצון, ואין מצד הרצון שום עבודה מיוחדת, עד שהוא מגיע למצב שהוא חייב להתפתח, לא כתוצאה מהתעוררות מלמעלה אלא מתוך התעוררות מלמטה.
  • בתקופה הראשונה של התפתחות הרצון לקבל, האדם מרגיש צורך להתקדם במעשים בלבד. בתקופה הבאה, הבורא מעורר בו הרגשה אחרת – לא להרגיש את עצמו כלפי הסביבה, אלא כלפי “בעל הבית” עצמו, לגלות אותו, להגיע להשתוות הצורה עימו.
  • עד דרגת המדבר, האדם לא מרגיש שהוא נמצא בגלות רוחנית, ומתחילת דרגת המדבר, האדם מגלה שהוא נמצא בגלות מהבורא, שהוא חייב להכיר ולהרגיש אותו כקרוב, כחבר, להתחבר עימו עד שלא יהיה הבדל ביניהם.
  • ישנן נשמות שהיעוד שלהן הוא להגיע לדרגת ההשתוות הגבוהה ביותר, וישנן נשמות שהיעוד שלהן הוא להגיע לדרגת השתוות פחותה יותר. בסופו של דבר, כולם משלימים זה את זה ומגיעים לתיקון הכללי.
  • מצד אחד אין כפיה ברוחניות, אך מהצד השני ישנה חובה לפרסם את חכמת הקבלה, על-מנת שלכל נשמה תהיה האפשרות להגיע לאיזון, להשתוות הצורה ברמתה, עם הבורא.
  • אסור לנו לדרוש מהאדם לבצע פעולות השפעה אמיתיות, אלא רק לבנות עבורו סביבה נכונה, עבור כל רמות הרצון לקבל שבנשמה.
  • אנו מסוגלים לעשות פעולות השפעה אמיתיות רק על-ידי המאור המחזיר למוטב, ולאדם אין אפילו יכולת להבין במה מדובר לפני שהבורא נותן לו את טבעו. דבר זה יכול לקרות רק אם אנו מסתירים, מצמצמים את כל האפשרויות הפחותות מזה, לעצמנו, וכך אנו מבליטים את הטבע שקיבלנו מהבורא, שנקרא “הנשמה”.
  • אנו יכולים להתקדם רק מתוך זה שאנו מייצבים בינינו רצון משותף – אותו החיסרון לדרגה יותר עליונה.
  • העליון, זה אנחנו המחוברים יחד.
  • אין “עליונים”, הכל הוא בתוך האדם. בזה שהאדם רוצה להתפטר מההסתרה ולחזור למצב שבו הוא מחובר עם האחרים, הוא מגלה מדרגות עליונות יותר, הקודמות לו, באופן שבו הן השתלשלו מלמעלה למטה.
  • אין אדם שלא פונה לבורא, אלא שיש הרבה מדרגות ושינויים עד שמגיעים לחיסרון האמיתי.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם” פרשת “ויחי” אות ס”ג, שיעור 5

  • כל המציאות מתחלקת ל-2: 1- כתר, חכמה וג”ר דבינה – י.ה. – ראש – היכן שהבורא מייסד ומכין את כל התפתחות התחתונים, 2- ו.ה. – התפתחות התחתונים.
  • “ברכה” – כוח הבינה, שהתחתונים מקבלים בהתאם לרצונם להידבק אליה.
  • כל מה שהזוהר מספר עליו, הוא על מה שקורה בנו. בחיבור בינינו, שבו אנו מגלים את מבנה העולם הרוחני, שבו מתגלים אופני הקשר בינינו.
  • כל השינויים במציאות, ברמות הנמוכות מעולם אין סוף, הם מידות הקשר בין חלקי אותה המציאות.
  • גם רמת העולם הזה היא צורת מבנה של קשר בינינו, אך בדרגת הקשר הנמוכה ביותר.
  • רק במידה שאנו משתוקקים לקבל תועלת מהקריאה, לחיבור שלנו, הזוהר משפיע, אחרת אין שום תועלת מספרי הקבלה.
  • אם אנחנו באמת רוצים להתחבר, נגלה שאנו לא מסוגלים, לא רוצים ואין לנו שום סיכוי לעשות זאת. זה נקרא שאנו נמצאים בגלות. אז נתחיל לצעוק ולהשתוקק לגילוי הכוח העליון, שישרה בנו ויבצע בנו את הקשר.
  • הרצון להיות יותר מחוברים, מתבטא ברצון להיות בהרגשה משותפת, שבה אין “אני” ו”אחרים”, אלא מעין ממוצע משותף, מציאות חדשה שנולדת.
  • אנו לא צריכים לתקן את העולם, אלא להזמין את הכוח העליון שיתקן אותנו, ואז העולם ישתנה לטובה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’, חלק ט”ו, עמוד א’ תש”ח, אות מ”ב, שיעור 17

  • לפני החטא, מלכות הייתה במקום אבא ואמא. לאחר החטא היא נפלה והפכה לנקודת מלכות דאצילות. לאחר מכן היא עולה ומתלבשת על תנה”י דזעיר אנפין, ובהתעוררויות מלמעלה, בשבתות, היא עולה לאבא ואמא בחזרה.
  • הכל יחסי – גאולה בדרגה אחת, היא גלות בדרגה הגבוהה ממנה.
  • מה שקורה במלכות דאצילות קורה לנשמות, כי הם מרכיביה, ומה שקורה לנשמות, קורה לנו.
  • בכתביהם, המקובלים רוצים לקשר בינינו לבין מערכת העולמות.
  • צורת חיבור מלכות עם זעיר אנפין – מידות הקשר, סגנון הקשר בין הנשמות.
  • חוץ מההרגשה, ההכרה שלנו, דבר לא משתנה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות י”ז, שיעור 15

  • כתוצאה משבירת הכלים, כלי ההשפעה וכלי הקבלה התערבבו, וכך ניתנה להם היכולת לתקן זה את זה. לכן השבירה היא מחויבת, למרות שמצב זה נראה על פניו כחמור.
  • “כל עצי הגן” – גלגלתא ועיניים, למעלה מפרסא, היכן שניתן להשפיע ככל שרוצים. למטה מהם נמצא “גן עדן” ולמאה ממנו נמצא “עץ הדעת” – כלים דקבלה.
  • “פרסא” – הגבול, עד כמה שתכונת הבינה שולטת בפרצוף.
  • מתחילת הבריאה ידוע שתהיה שבירה, שאותו הרצון “יש מאין” לא מסוגל להבין מהי השפעה או להיות בהשפעה. לכן אך ורק על-ידי פעולה, שבכוח מכניסים בו ניצוצי השפעה, ולאחר מכן לפתח אותו, הוא יוכל להגיע לזה.
  • מתוך שני התנאים – שוני מוחלט בתחילת הדרך, והשתוות צורה מלאה בסופה, נקבע כל התהליך, ולכן כל דבר שקורה בו, הוא מחויב מראש.
  • “אין חכם כבעל ניסיון”, אך רק לדבר אחד לא ניתן לרכוש ניסיון בדרך – אף פעם האדם לא מסוגל לעשות את העלייה בעצמו אלא רק בעזרת האור. אך כדי שהאור יבצע בו את הפעולה, עליו לפתח חיסרון שלם לכך.
  • דרך הקבוצה, אני מכוון את עצמי לבורא כבכוונת, מכיוון שאני לא רואה אותו.
  • בתוך הקשר המתוקן בינינו אני מגלה את האור, ואת מקור האור – הבורא.
  • הקו האמצעי הוא המקשר, המחבר, החיות של הנברא – המחבר את שני ההפכים, המתקיימים בו כאחד.
  • כל פעולת חיבור, ללא קשר לגודלה, היא גדולה וחשובה יותר מכל הפעולות שקדמו לה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button