רשימות משיעור הקבלה היומי – 19.8.2010

4321.jpgכתבי רב”ש, כרך א’: מאמר “מהו, רועה העם הוא חלק א’: כל העם, בעבודה”

  • אנחנו צריכים להגיע לדבקות בבורא, זאת מחשבת הבריאה, המטרה שנמצאת לפני הנבראים.
  • השתוות עם הבורא – שאותה מידת ההשפעה שיש בבורא, תשלוט בנברא.
  • “רועה העם” – המחשבה, הדאגה העליונה, מה שמנחה את האדם בכל הרצונות, המחשבות והפעולות שהוא עושה.
  • “אמונה” – אור חסדים שממלא את רצונות האדם, ואז הוא מקיים בהכרח את מה שאותו המילוי מחייב אותו.
  • “אמונה שלמה” – דרגת אמונה כל-כך גדולה, עד שבתוך אור החסדים מתפשט אור החכמה.
  • החשוב ביותר הוא מה שנמצא בראש האדם, מה הכיוון שלו.
  • האדם צריך להקפיד כל הזמן, שהמטרה – השפעה שלמה, תהיה המובילה, ושרק לזה הוא צריך להגיע.
  • להשפיע לבורא – שאני מקבל ממנו את כל השפע שהכין עבורי, אך בכוונה שבזה אני עושה לו נחת רוח. ואני מוכן להרגיש את התענוג רק בתנאי שאני מרגיש איך שהוא נהנה. כך יוצא שאני נמצא בו, וזה נקרא “דבקות”.
  • אנו צריכים את היראה, רק להחליף אותה מיראת שכר ועונש אישי, ליראת השגת המטרה.
  • ניתן למדוד את התוצאה, במידה שאני תולה את עצמי בכל וכל בקבוצה, ומאמין שחיי תלויים בהם. זוהי כבר הכרה גדולה וחשובה.
  • הקבוצה בפנימיותי, היא חיבור, אין סוף.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: “זוהר לעם” פרשת “ויחי” אות פ”א, שיעור 6

  • יש באדם 2 מצבים: בראשון, “רחל מבכה על בניה” – ובו הוא לא רואה שישנה תוצאה טובה מגילוי הרע. בשלב הבא האדם מבין שכל הצרות והמצבים שהוא עובר הם לטובת התקדמותו, ואז הוא מגיע למצב השני, שבו הוא הופך את הירידה לעלייה, מתקן את כל הרשעים שמתגלים ומגיע למטרת הבריאה.
  • דווקא הגלויות בונות בנו גבולות, ואז יש לאן לחזור. “ושבו בנים לגבולם” – עולים לדרגה שבה משיגים את הגבול, וכך מרימים את השכינה מהגלות.
  • אין צורך להמית רצונות בדרגות שורש, א’ וב’, מכיוון שכלל לא מגלים בהם הפכיות מהבורא. אך הרצונות הגדולים, שבהם מגלים את ההפכיות מהבורא, צריכים לעבור את הרגשת המיתה, ואז הם מיתקנים ב”תחיית המתים”.
  • בזמן קריאת הזוהר, לא להתייחס יותר מדי ל”סיפור”, אלא להיות מעל כל הכתוב בכוונה – מה יצא לי מזה, אני רוצה להרגיש מזה את כוח ההשפעה.
  • “לא החכם למד” – החכם לא לומד, ככל שאתה “טיפש” יותר, יש לך יותר סיכוי להגיע לחכמה.
  • צריך הרבה שכל, כדי להבין שבשכל לא משיגים את הרוחניות.
  • לכל אדם מסודר היחס הנכון בין השכל, האגו והיכולת לעבוד עם כוחות הנפש, על-מנת להביא את עצמו למטרה.
  • לא חסר לאדם דבר, מלבד נקודת היושר שלו.
  • אל לנו להתרעם על אף מצב שאותו אנו מקבלים, מכיוון שאין מצב שהוא לא להתקדמות.
  • נוכחות האור משנה את כל התמונה מהקצה אל הקצה, והגעתו היא תמיד בהפתעה ובבת אחת.
  • “ארץ ציון” – רצון שמתגלה ביציאה, וממנו צריך להגיע ל”ירושלים” – יראה שלמה, שממנה אנו משיגים את המילוי.
  • אתה צריך להיות אמיתי ושלם עם כל מה שמתגלה, לבחון זאת מהצד, והעיקר להתקשר “למעלה מהדעת” לחברה, לימוד והפצה, וכך להתקדם בעזרה הדדית, עד שנהפוך את הירידה לעליה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: תלמוד עשר הספירות, כרך ו’, חלק ט”ו, עמוד א’ תש”י, אות מ”ה, שיעור 18

  • אמנם שהכלי עצמו מתקלקל, גילוי הקלקול הוא רק כתוצאה מהסתלקות האור ממנו.
  • “ניצוצין” – חלקי המסך שנפלו לעמקי הקליפות לאחר שבירת הכלים. התועלת היא מעירובם יחד, כך שלאחר מכן ניתן לברר הן את הניצוצין מהקליפות והן את הקליפות מהניצוצין.
  • הכל תלוי בחיסרון, ולפי מידת הרגשת הגלות, כך תושג הגאולה.
  • הכל נמדד ביחס בין מלכות לזעיר-אנפין, והנשמות מקבלות בהתאם לדרגת התלבשות הנוקבא על זעיר אנפין.
  • כאשר הכלי מגלה חיסרון מבורר בבחינה ד’, האור פועל על הכלי מאליו.
  • האור מוכן לפעול על בחינות ד’ בכל הנשמות, אך לשם כך עליהן תחילה להגיע לבירור בחינה זו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד’: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות י”ח, שיעור 16

  • העולם נברא כדי להשתמש בעץ הדעת, כדי לתקן אותו, ודווקא על-ידי החיסרון הזה, ניתן להגיע להשתוות צורה עם הבורא.
  • רק במידת התענוג שאתה מגלה, אתה יכול להנות לבעל הבית.
  • מפני שישנן ד’ בחינות דאור ישר, חייבים לעבור סדר פעולות מסוים עד שמגיעים לחיסרון, שאותו כבר ניתן לשייך לנברא.
  • ברוחניות, ככל שהתדירות גבוהה יותר, האיכות גבוהה יותר. לכן מתוך תדירות הכניסות והיציאות שנובעות כתוצאה מהתנגדותו לירידה, האדם מתחיל לגלות את איכות הירידה.
  • התנועה הרוחנית שנובעת כתוצאה מהחיבור, מתחילה להשפיע על הציבור הסובב. זה נקרא ההפצה. האנשים מתחילים להרגיש את התופעה הזאת אמנם שהם לא שייכים אליה, ופתאום הם מתחילים להרגיש שיש כאן איזה יחס, תנועה. העולם נעשה רגיש יותר לאורות וכלים, ובזה אתה כאילו מנענע העולם על הגלים שאתה עושה, מעלה אותם ומוריד אותם, ואז כשאתה מעלה אותם, אתה מעלה את הניצוצין שיש בהם, ואז הניצוצין האלה עולים ועולים, וכך מזרזים את התיקון.
  • האגו עצמו מוציא את האדם מהרצון והיכולת לנטרל את האגו, ואז הוא יהיה חייב לתקנו.
  • הבחירה היא רק בסביבה הטובה, וכל מה שמתגלה לאחריה, הם רק תוצאות מאותה הבחירה.
  • עלינו לשנות את הסיבה לירידה – הירידה והעלייה הם לא בהרגשתי, אלא בזה שאני מתנתק ומתחבר לאחרים.
  • עלינו לדאוג לבנות מהסימולאטור קנה מידה על המצבים שלנו – אנו נטפל בו והוא יטפל בנו.
  • הסימולאטור הוא ביטוי רוחני וירטואלי למצב הפנימי שלנו, ואני משתתף בזה כדי לקבל את כוח הקבוצה, שאותו אני יכול לקבל רק בצורה הזו.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button