קבלה לעם היום

חלק א': ספר הזהר – קטעים נבחרים, פרשת וישלח, אות כ"א

• אנו צריכים לכוון את עצמנו ללימוד שפת הזוהר, שבא כדי לעזור לפתח בנו את החוש הרוחני, שאיתו נרגיש את החלק הנסתר מהמציאות שלנו.
• כל הבריאה היא רצון לקבל דקבלה – כלי "לבן", "עשו", כלים לקבלת אור החכמה, שזה העיקר – נחלת אומות העולם; "ישראל" הם כלי ההשפעה, כלים קטנים. לא ניתן להשתמש בכלי הקבלה ללא כלי ההשפעה.
• במידה שהרצון לקבל מתמלא באור חסדים – כוונה על-מנת להשפיע, כלי הקבלה יכולים להתמלא באור חוזר.
• כלי עשו תלויים בכלי יעקב – כלי הקבלה תלויים בכלי ההשפעה, ומהצד השני, כלי יעקב תלויים בכלי עשו; חייבים לעבוד בשני הכלים הללו, לא האחד על-פני השני, שיש מישהו שמנצח, אלא בשתי התכונות – קבלה והשפעה, עלינו להיות כלולים משתיהן.
• למעשה, לא קיימים כלים דהשפעה; היחס, העבודה בכלי הקבלה רק בהשפעה, נקרא "חסדים".
• כל התורה מדברת על פנימיות האדם – איך הוא מסדר, מאזן בתוכו את שתי התכונות – קבלה והשפעה, ומתאים את עצמו, בפנימיותו, לבורא.
• בלי להוציא מהרצון לקבל את העביות שלו ולהשתמש בה, לא ניתן להתקדם.
• "קו אמצעי" – הנשמה שאנו צריכים לפתח, בין כוחות הקבלה וההשפעה שמגיעים מהבורא.
• ברגע שנקשור את שני הכוחות – קבלה והשפעה, במידה המינימאלית, נתחיל להרגיש את העולם הרוחני.
  
• מידת "יעקב" – להשפיע על-מנת להשפיע; מידת "ישראל" – לקבל על-מנת להשפיע; מידת "לבן", "עשו" – להשפיע על-מנת לקבל.
• דווקא הזמנים הקשים, כאשר האדם לא מוצא כל טעם ועניין בלימוד, אך מתייגע ומשתדל לחדור את מעטה ההכבדה, הם הזמנים המקדמים ביותר.
• עלינו להגיע למצב, שהמטרה נחוצה לנו מאד, אך לא ניתן להשיגה.
• "תפילת הרבים" – אם האדם מחפש את כל התכונות והמרכיבים שבתוכו, כדי לחברם, ואיתם להתדמות לבורא, ולא מסוגל, אך משתדל לעשות זאת.
• התנאי לכניסת האדם לעולם הרוחני, הוא חיבור עם האחרים, המורגשים כנמצאים מחוץ לו – "מאהבת הבריות לאהבה ה'".
• דווקא כשהאדם לא מקבל תמיכה מהבורא או תמיכה פנימית (שהם היינו הך), ומשתוקק לתמיכה מהחברה, קיים המקום למאמץ הנכון – "תפילת הרבים".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': פתיחה לחכמת הקבלה, כתבי בעל הסולם, עמ' 181 אות ע"ט, שיעור 33

• הכול מושרש בהויה המקורית הראשונה: בחינה א' – רצון לקבל; בחינה ב' – רצון להשפיע; בחינה ג' – רצון לקבל על-מנת להשפיע; בחינה ד' – רצון לקבל על-מנת לקבל.
• 2 הבחינות הראשונות – חכמה ובינה, מגיעות מהבורא, ו-2 הבחינות התחתונות – זעיר-אנפין ומלכות, הן תופעות הנובעות מתוך תגובה על 2 הבחינות הראשונות.
• בחינה ד' בסיומה, מרגישה בושה, וכתוצאה מכך היא מגיעה לצמצום.
• זעיר-אנפין ומלכות הנמצאים מתחת לטבור, לא יכולים לעשות כל פעולה; כתוצאה מחיבור מלכות עם בינה, מלכות מתחילה לרצות להידמות במשהו לכתר, ואז יכולה לעלות מכלי המלכות בקשה לס"ג – העלאת מ"ן.
• העלאת מ"ן – התקשרות מלכות לבינה, וכתוצאה מכך בינה מתחילה לספק לתחתון מסכים ואורות.
• כתוצאה מהתרשמות ס"ג מחיסרון המלכות, נוצר בה חלק שנועד לטפל בה – ז"ת דבינה, ואז הן יכולות להתחיל "להבין" האחת את השנייה.
• פעולת ז"ת דבינה, שרוצה להתדמות לבורא, היא החשובה ביותר עבורנו.
• בכל מחשבה ורצון הקיימים בנו, יש חלק שבא מהבינה וחלק שבא מהמלכות.
• ההכנה, שבמלכות יש את תכונת הבינה, נותנת לנברא אפשרות לתנועה, להתפתחות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הסתר וגילוי  פנים של השי"ת", שיעור 3

• "העולם הזה" – מה שאני קולט בקבלה; "העולם הבא" – מה שאני קולט בהשפעה.
• "אלוקות" – מה שמרגישים בתכונת ההשפעה שלנו.
• הסתר א' – האדם המתקדם לקראת גילוי הבורא, ומרגיש ויודע שהבורא הוא "טוב ומיטיב" ו"אין עוד מלבדו", אך הוא מבולבל כלפי ההבחנות הללו שמשתנות בו לפרקים, וצריך לחייב את עצמו להחזיק, יחד עם ההרגשה הרעה והבלבול, במגע עם הבורא.
• הסתר ב' (כפול) – מרוב הייסורים, הבלבולים והחושך, האדם בא למצב שאין משגיח, ותולה את גורלו וחייו בגורמים ארציים.
• הרגשת "פנים" או "אחוריים", תלויה במידת תיקון האדם עצמו.
• בסופו של דבר, התוצאה הסופית תלויה במידת הארת האור בתוך הרצון; כתוצאה מזה באה לי ההרגשה וההכרה.
• "גילוי" – היכולת לחבר את ההרגשות, "אין עוד מלבדו" ו"טוב ומיטיב", יחד.
• "גילוי" – האור מאיר יותר; "הסתר" – האור מאיר פחות; לכן כל עבודתנו היא להגביר את הארת האור עלינו.
• חכמת הקבלה נותנת לנו אמצעי להפעיל את המאור.
• אין שום עובדה – הכול תלוי במידת הארת האור על האדם; אין כלום מלבד הרצון לקבל והאור שמאיר על אותו הרצון.
• אין שני אנשים הרואים את העולם באותה הזווית ובאותה התכונה; תפיסת המציאות היא אישית לחלוטין.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"