קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• ישנן הרבה הבחנות בין אור לחושך, והאחד לא יכול להתקיים ללא השני.
• כאשר אנו מתחילים, מחוסר הכרה, אנו לא מבחינים הבחנות רוחניות, ולא יודעים ומבחינים מה שייך לאור ומה לחושך, לטוב ולרע.
• התקופה בה אנו מכינים את עצמנו לרוחניות, נקראת "תקופת ההסתרה" – הסתרה בחושים שלנו, מה זה טוב ומה זה רע רוחניים.
• הגלות היא כדי לצייר נכון לאדם, מה זה נקרא "גאולה".
• עד שהאדם לא מגיע לציור הנכון של הגאולה, הוא לא מסיים את הגלות.
• משיגים את הבורא בביטול האגו הפרטי, שמביא לי צורות גלוי אחרות.
• עד שלא נוכל לצייר את הגלות בצורה ברורה – מהי ולמה אנו מחכים מהגאולה העתידה, הגאולה לא באה.
  
• רצון מפותח יותר הוא נסתר יותר, ולכן החברים נסתרים זה מה ומעצמם, ומה שהם יכולים להשפיע זה לזה, זה חשיבות הרוחניות בלבד.
• ניתן לגלות את הבורא רק דרך מערכת החברה; כל תיאור אחר הוא שקר.
• רצון משותף אחד, אפילו הגרוע ביותר, הוא כוח רוחני.
• העולם הרוחני הוא הרבה כוחות, שמספרים לי על כוח אחד השולט.
• אם תגלה את האיחוד, תגלה את הבורא בפנים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': רב"ש –  מאמר 01, שנת 1984,  "מטרת החברה"

• העולם נראה לנו גדול ורב גוני – הכול נובע מתוך זה שאנו לא יכולים לייחד אותו לשורש אחד; בגלל שאנו "מרוסקים" ברצונות שלנו – במה לשלוט וממה ליהנות.
• כשמאחדים את כל הרצונות, עוברים לעיקרון פשוט – לקבל הכול כחומר אחד, ובו למצוא רק את המשפיע האחד.
• לגלות את הבורא – לחפש ולמצוא בחומר שלנו את תכונת ההשפעה האמיתית.
• בעולם שלנו נמצאת רק הדגמה אחת מהמצב האמיתי – הקשר בין בני האדם.
• דרך כל הבלבולים וההסתרות, עלי להשתדל למצוא כל הזמן את המטרה, ואז אגלה שכל זה פעל לטובתי – "עזר כנגדו".
• הדבר החשוב הוא להשתדל לאתר את רשת הקשר בין הנשמות, ושתהיה לנו הנחיצות לזה.
• לא חשוב מה שתעשה – תוסיף כוונה; המאמץ צריך להיות פנימי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם: "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ל"ה, שיעור 15

• קבלה יכולה להיות השפעה, אם היא נעשית מתוך קשרי האהבה למשפיע.
• כל ההשתלשלות ממעלה למטה נעשית על-ידי הכוח הפועל, ואין עוד מלבדו.
• בצמצום א' הוחלט לא לעשות את פעולת הקבלה, ובמסך הוחלט לעשות את פעולת ההשפעה המרבית.
• "אור מקיף" – כל אותו אור אין-סוף שלא מתקבל בתוך הפרצוף.
• עלינו לשנות את עצמנו כלפי ההגדרות, ולא לנסות לשנות את ההגדרות כלפי עצמנו.
• תענוג כדי להשפיע לשני הוא כאמצעי, ולכן הוא לא מורגש כתענוג.
• לאחר צמצום א', בגלגלתא הנברא עושה בפעם הראשונה פעולה ממנו לבורא.
• תבנית ההויה פועלת תמיד, אך בכל פעם בחומר חדש.
• כל פעולה עולה לאין-סוף ובונה את כל המערכת.
• בהשתלשלות ממעלה למטה, אנו מחלקים את מלכות דאין-סוף בעיקר ל-2 חלקים: 1 – חלק ההויות שיכול להשתוות לבורא, 2 – חלק ההוויות שלא יכול להשתוות לבורא, וביניהם הבחירה החופשית.
• האיזון נעשה ממטה למעלה בקו האמצעי; באמצע אתה בונה את עצמיותך – "אדם".

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם: תורת הקבלה ומהותה, שיעור 15

• לאחר שהתלמיד מבטל את עצמו לכל מיני דברים שהמורה אומר לו, הוא מקבל ממנו כל מיני יסודות רוחניים, שלא ניתן לקבל לעולם דרך השכל, ולאחר מכן התלמיד מסוגל להבין את הכתוב בספר.
• בביטול שלך, המדריך מכניס לך הכנה ("פה אל פה"), לאחר מכן הוא מתחיל להעביר לך חכמה ("בעל פה"), וכשיש לך כבר כלים משותפים עם החומר שאתה מקבל, זה נקרא "הבנה שבכתב".
• אין לאדם סיכוי להתפתח אם הוא לא נמצא בקשר עם אדם המצוי ברוחניות.
• ביטול כלפי מקובל – ביטול כלפי המסר שהוא מעביר, ללא התנגדות או ביקורת.
• לאדם שיש נקודה שבלב, אין לאן לברוח מאדם המראה לו את האמת.
• פעולה רוחנית ממש, תמיד מתחילה מאפס.
• הקושי שמציב המורה המקובל, הוא לא הכבדה או מחיצה, אלא אותה המדרגה המחויבת כדי לעלות לרוחניות.
• המורה זה האמצעי – הממוצע בינך לבין הרוחניות, דווקא בגלל שהוא נמצא במקביל בעולם הזה ובעולם הרוחני.
• האדם צריך לבטל את האגו שלו כדי להידבק למערכת פנימית יותר.
• מורה רוחני – מורה שמכוון לבורא ולא לעצמו.
• בלי הרצינות, שתמיד חסרה, לא נוכל להגיע למימוש.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"