רשימות משיעור הקבלה היומי – 26.1.10

zohar.jpgזוהר לעם, פרשת בא, אות ס”ח, שיעור 6

  • בסך הכול, הניתוק הוא הסיבה לכל הרע, ובסך הכול, החיבור הוא הסיבה לכל הטוב, לאיחוד, להתעלות הרוחנית.
  • מלמעלה נותנים לנו רק הזדמנות ואפשרות להתקדם – בגילוי הקשר הרע, היצר הרע שלנו, ואנו צריכים להפוך אותו ליצר, לקשר הטוב.
  • הזוהר מדבר לאדם האחד השלם, כי כל אחד מאיתנו חייב להיות כבורא, כאחד.
  • אופן כתיבת הזוהר משאיר לנו מקום למאמץ, לאתר שעכשיו זה קורה בתוכי, בפעולות שלי, ונותנים לי במיוחד “סיפור” כדי שאחפש מה זה, ודווקא החיפוש מוליד בי תכונות, הבחנות חדשות, שעל-ידן אני מגלה תחושות חדשות.
  • במידת האור החוזר, מגיע אור ישר.
  • ברוחניות אין כלום חוץ מיגיעה – “יגעתי ומצאתי”.
  • “קו אמצעי” – כמה שאני יכול לקחת רצון לקבל שלי, עם רצון להשפיע של הבורא, ולשלב אותם כך שהרצון לקבל שלי יעבוד כמו הרצון להשפיע של הבורא – “חשכה כאורה יאיר”.
  • המאמץ שלנו הוא להרגיש את עצמנו ככוללים, מיוחדים; שכל אחד מתאר לעצמו שהוא כל העולם, והאחרים שהוא מרגיש הם חלקים שלו. במאמץ זה אתה מתחיל לחזור לראות את המערכת, ומתחיל להרגיש את הקשר בין הנקודות; מידות הקשר הללו הן העולם הרוחני.
  • העבודה היא דווקא ב”לילות”, בערפול, בחוסר חשק.
  • אם רוצים להיוולד, זה רק על-ידי זה שמקבלים גילוי הרע – “לפתח חטאת רובץ”.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, “פתיחה לחכמת הקבלה”, אות קכ”ה, שיעור 53

  • מערכת העולמות – החלק המתוקן מתוך כל הרצון, ואני צריך רק להשתלב בו נכון; מערכת המוכנה לקלוט אותי בצורה הנכונה.
  • כל השינויים הם בשינוי השימוש ברצון, ולכן היחס בין האחד לשני נקרא “כלי”.
  • הכלי הוא לא הרצון עצמו, הכלי הוא “מסך ואור חוזר”.
  • “אח”פ דעלייה” – אותו האח”פ אך בבדיקה שלי, איך אני יכול להשפיע על-ידו, ובכמה שאני מסוגל, אני מצרף אותו לעבודה ההשפעה שלי, שנקראת “עולם האצילות”.
  • לאחר צמצום ב’, אין מדרגה שלא נמצאת בחלק הגלגלתא-עיניים שלה בקשר עם העליון, ובחלק האח”פ שלה בקשר עם התחתון.
  • עולם אצילות דומה לעולם הנקודים, אך הוא מפורט יותר; הוא לוקח מנקודים כל נקודה ונקודה, ועושה ממנה פרצוף, ומהפרצופים הוא בונה עולם.
  • אנו צריכים לברר רק את מקומות השבירה, ובזה אנו “מדלגים” מעליה, מעל “יש מאין”, ומגיעים להיות כבורא, כ”יש מיש”.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם, “הקדמה לספר הזוהר”, אות ט’, שיעור 5

  • חוק השתוות הצורה – אני לא יכול להרגיש שום תופעה, גשמית או רוחנית, אלא אם יש בתוכי הדמיה, תכונה משותפת ביני לבין מה שאני מרגיש.
  • כל התיקון שלנו  – איזה צורות אני צריך לקבל על הרצון לקבל שלי, כדי להרגיש את עצמי יותר קרוב לאור המופשט, לבורא; הכול לפי חוק השתוות הצורה.
  • הרצון לקבל מביא לי את הצורה ההפוכה מהבורא – “עזר כנגדו”, ואני צריך להפוך אותה לצורה הטובה.
  • הבקשה מלמעלה הופכת את הצורה לטובה, מ”כנגדו” ל”עזר”.
  • הרצון נשאר רצון, ורק כל הזמן גדל; הצורות עליו כל הזמן משתנות, ואני צריך לשים לב עליהן ולא על הרצון עצמו.
  • כל ההשכלה שלנו היא צורתית, וכל התיקון הוא תיקון הצורה שלנו – מרע לטוב, על-ידי המאור המחזיר למוטב.
  • התרוממות והתעוררות יכולות להגיע רק מהסביבה – רב, קבוצה, ספרים, ובעיקר מהקבוצה, מתוך הערבות.
  • הרצון לקבל לא מהווה מחיצה בין הבורא לנברא – הוא דווקא מקום הקליטה, אלא שינוי הצורה מהווה את המחיצה.
  • ניתן לקבל בעל-מנת להשפיע, רק בתנאי שקודם לכן יש בין שניים אהבה; אז אתה יכול להפוך כל קבלה להשפעה.
  • במידה שאתה מחייב את עצמך לחיבור, אתה מגלה שהטבע שלך הפוך, כתוצאה מכך אתה מעלה תפילה, וכתוצאה ממנה מגיע לך אור מקיף.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button