קבלה לעם היום

חלק ראשון

• כל הבעיה היא הכוונה; כוונה נבנית מחשיבות – למה שיותר חשוב לי, אני מתכוון.
• אני לא בעל הבית על הכוונה – האדם הוא לא בעל מעשה, אלא על ההכנה הנכונה.
• האפשרות היחידה שלי להשפיע על הבורא, היא רק בקשר עם החברים, עם הנקודות שבלב.
• "אחישנה" זה בזירוז האיחוד בין הנשמות.
• כל העלייה, ההתקדמות, ההתפתחות, היא בזה שהאדם מרגיש יותר ויותר אהבה עצמית, אבל זה קורה לו רק במידה שהוא מגיע יותר ויותר לאהבת ה'.
• דת – אם אנו נמצאים באהבה עצמית ללא מודעות, וממנה מדברים על אהבת ה'; אם מתחילים לרכוש "קו שמאל", מתחילה להיות ביקורת כלפי אני או האחרים, והכול הולך לפי החשיבות.
• אם האדם לא מקבל תמיכה מהסביבה כדי לעבוד איתה, כדי להשפיע על הסביבה ולקבל ממנה את גילוי הרע, הוא בורח; בורחים מפני שלא יכולים לרכוש בכל מיני אמצעים, את חשיבות המטרה מעל לכל.
• מי שרוצה להתקדם ולהיכנס פנימה, צריך כל הזמן לדאוג לחשיבות – זהו אימון בלתי פוסק.
• כל הדברים שאנו עושים בעולם, נעשים באופן אוטומאטי לטובת הרצון לקבל שלנו, וצריך להיות מאמץ כנגד זה – כמה שאפשר ובכל האמצעים, להביא להתפתחות של חשיבות הרוחניות.
  
• "קו שמאל" הוא דבר חיובי, חיוני, הכרחי להתפתחות, אבל הוא צריך להיות מאוזן.
• אתה לא יכול לפתוח את האגו שלך יותר ממה שחשובה לך המטרה, ולכן עלינו כל הזמן להיצמד, לפנות ל"ימין" – שהמטרה היא החשובה ביותר, ואז ניתן לפנות ל"שמאל" במידה שאתה מסוגל.
• הירידה ממעלה למטה היא בקו ישר, אך העלייה ממטה למעלה היא באופן שונה, לא ישר ועם הרבה פיתולים – עבודה בהתמזגות הנכונה בין האגו שלנו ובין גדלות המטרה.
• תחילה עלי לרכוש את הימין, ממנו ללכת לשמאל כדי לגלות בו משהו, מהשמאל לחזור לימין לבדיקה ומכאן להגיע לקו אמצעי.
• הכול מתחיל ונגמר ב"אני והקבוצה שלי" – אני ואותה מלכות דאין-סוף, אני ואותו הנברא הכללי שאיתו אני חייב להתייחד ולגלות את הבורא.
• רק נוכחות הבורא מתקנת את הפער בין קו ימין וקו שמאל, לקו אמצעי; קו ימין וקו שמאל מתחברים רק בדרגה עליונה יותר – בהשפעה.
• חכמת הקבלה – חכמה כיצד להשתמש בכל פרט ופרט שבאגו; האגו הוא העתקה של האור ואתה רק צריך להשתמש בכל הפרטים בו בצורה ההפוכה.
• הבורא נותן ערבות; בקשר ביניהם, חברי הקבוצה מעוררים את הבורא.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

ספר הזהר – קטעים נבחרים, פרשת נח, אות קע"ד

• זוהר זה גילוי, וגילוי יכול להיות רק ברצון להשפיע של האדם.
• עד כמה שלאדם תהיה כוונה דלהשפיע, יפתח לו הספר, ובמידה שלא, הספר יישאר נסתר כלפיו.
• הזוהר מדבר רק על האדם, ובתוך כל אחד מאיתנו; אין חוץ ממני שום דבר – כל העולם, כל ההבחנות בתוכי.
• ספר הזוהר מסביר לי על המבנה הפנימי שלי.
• נותנים לנו מלכתחילה רצון לקבל שרע בו, מדליקים בתוכו ניצוץ, ומביאים אותו לחברה. בעזרת החברה האדם מגדיל את הניצוץ, ובונה "תיבה" – בינה, שבתוכה הוא "מפליג" על-פני ה"מים הזדוניים".
• כל מה שהאדם יכול לשייך לתכונת הבינה, לתיבה, ניצל והולך להתפתח ברוחניות, ומה שהאדם לא יכול להדביק לתכונת הבינה, נשחת ב"מי המבול".
• אחרי שיצא "נוח" – הרצון שכבר יכול להיות ברוחניות, כל התיקונים הם לצרף את כל הרצונות האחרים לאותו הרצון.
• התורה מדברת רק על פנימיות האדם, על העולם הרוחני שקיים בתוכי.
• כל התורה מספרת לנו על תיקון הנשמה, והזוהר הוא פירוש על 5 חומשי התורה – איך מתקנים את 5 דרגות העביות שבאדם.
• דווקא הצורה המבלבלת שבה כתובים כתבי הקודש, מכוונת את הרצון לקבל, מקבלה להשפעה; הם גורמים ללומד להשקיע מאמץ שמעביר אותו מהתמונה הנוכחית לתמונה הרוחנית.
• מה שצדיק בדרגה אחת, רשע בדרגה העליונה יותר.
• "משה" – תכונת הבינה הכללית, ששורה ומתקנת את כל הרצונות האחרים.
• לגלות את היבשה בתוך הים – המעבר ממצריים – הסתרת המלכות בתוך הבינה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם: "גוף ונפש", שיעור 6

• האדם לא יודע כלום על הקיום שלו, הן הנוכחי והן מחוץ לו, ומפני שהוא קושר ומתאר את הדברים בתוך האגו שלו, כולם הם שקר בלבד.
• אני רואה רק מה שטוב או רע כלפי הרצונות שלי.
• גילוי הרוחניות הוא לא ברצון לקבל כפי שהוא במצבנו, אלא ברצון לקבל גדול, שמסוגל לקלוט דברים שלא תלויים בהתאם לאם טוב לו או רע לו.
• לקלוט בורא – לקלוט מציאות אמיתית, היכן שלא חשוב אם טוב לי או רע לי – אני נמצא מעל זה, מנותק מאינטרס עצמי.
• תכונת ההשפעה – אני לא תלוי בעצמי – ניתוק מעצמי כדי להיות שופט, הרואה את הנולד.
• חכמת הקבלה – חכמה איך לקבל, בלי הפרעות מצידך.
• הבורא ברא נקודת "יש מאין", רק כדי שנוכל להכיר מה זה הוא, ואת ההשתוקקות הזו עלינו למסור בהפצה.
• בכל דבר בחיים אנו רוצים רק את הרוחניות, אך לא מודעים לכך.
• בעולם שלנו אנו משרתים את האגו, במקום להתעלות מעליו ושהוא ישרת אותנו; השאלה היא מי משתמש במי.
• גילוי המציאות בפני עצמה זה אלוקים, כי אין יותר מזה.
• ישנו רצון לקבל שבי, שאותו אני לא יכול לתקן אלא רק להקפיא, וישנו רצון לקבל שנמצא מחוץ לי והוא מתוקן, ומופיע כלפי בצורה כזו, כדי שאחבר אותו אלי, ארכוש אותו בהדרגה, ובו ארגיש את מציאות "מלכות דאין-סוף".
• הקבוצה זה באמת ה"אני", ומה שעכשיו נראה לי כאני, זו נקודת השבירה, המדומה, שמתוכה עלי לרכוש את ההכרה הרוחנית.
• אם הראש שלך במטרה, כל השאר יסתדר מאליו.
• אלבום חדש לארקדי דוכין – "ספטמבר", המבוסס על שיעורי הקבלה היומיים; בפעם הראשונה בהיסטוריה, יוצאת לאור מוזיקה עכשווית, שבה ישנם "ג' קווים" – היחס הנכון להתפתחות הרוחנית.

 לחצו כאן להאזנה לשירים מתוך פרויקט "שיר המעלות" של ארקדי דוכין

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"