רשימות משיעור הקבלה היומי – 4.10.2010
תיוג: אהבה, בחירה חופשית, התפתחות רוחנית, זוהר, חברה, חינוך וקבלה, מבנה העולמות, מציאות ואשליה, משבר עולמי, עבודה פנימית, קבלה לעומת שיטות אחרות, רוחני וגשמי, תלמוד עשר הספירות כתיבת תגובה
חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מהי העזרה בעבודה שיבקש מה'"
- הכל משתנה בכל רגע, ובכל פעם עלי לברר מי אני, מהי המטרה, מהם האמצעים, מה בכוחי או לא בכוחי לעשות, איך וממי לבקש וכו'. כל ההבחנות והשאלות הללו צריכות להתחבר ביניהן, כדי ליצור בסופו של דבר את הכלי הנכון לגילוי ולדבקות.
- הכל מתחיל מאין סוף; מפני שהמצב הראשון הוא אין סוף, אנו חייבים להגיע ממצבנו לכל ההבחנות והתנאים שנקבעים באין סוף.
- באין סוף, הכלי לא מוותר על דבר, ולכן מצב זה מכונה "אין סוף" – אין סוף לדביקות וחיבור לבורא.
- "אין סוף" – אין גבול, אין שום פרט שיכול להיות לא נמצא בחשבון שלי.
- סולם המדרגות מהעולם הזה ועד אין סוף, בנוי מדרגות ויתור הנברא על הדיוק שלו בדבקות לבורא.
- כתוצאה מזה שיש נפילה ממדרגה למדרגה בהשתלשלות מאין סוף עד העולם הזה, ישנה היכולת להגיע מהמצבים השבורים למצבים המתוקנים, בתנאי שמזמינים את האור המחזיר למוטב על הרשימות המתעוררות.
- אם האדם מסוגל לעמוד בכל פעם מול 2 הבחנות – בימין ובשמאל, אז בטוח שהוא מתקדם, כי כל דבר שנראה ממעלה למטה כנפילה ומצב שפל, הופך להיות בירור בקו ממטה למעלה.
- אם מאיר האור כנגד המצב, מגיעות הבחנות שעוזרות לי לראות את המצב מנקודת ההתחלה.
- אנו צריכים להגיע למצב שבכל ההבחנות, האור יכול לתת לנו תמיכה משלו, כלומר לראות את האמת, שהמטרה חשובה יותר מהמצבים עצמם. זה תלוי בהכנה בעבודה בחברה.
- כתוצאה מזה שאני משקיע בחברה, מגיעה לי בחזרה מהם תמיכה במצבים שבהם אני נמצא בחולשה ולא יכול לעשות כלום, שאני לא יכול אפילו לבקש, ודרך ההתעוררות הזו אני יכול לחזור לחיבור עם הבורא. בצורה כזאת אפשר לעבוד וכל הזמן להיות בקשר המתגבר.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': "זוהר לעם", פרשת "ויחי", אות תקמ"ג, שיעור 29
- הכוונה בזמן קריאת הזוהר: בחיבור בינינו אנו מושכים את הכוח של הזוהר, ובזה אנו מגלים את הקשר שלנו עם הכוח העליון.
- בזה שהמקובלים עוברים ומספרים לנו על המצבים הללו, הם מתקנים אותם ומכינים לנו בדרך את המקום המתוקן לעלות בו.
- כל מי שיש בו ניצוץ, צריך לבחון כיצד הוא מתייחס למציאות – מתוך הניצוץ שמתעלה מעל המצבים ובוחן אותם מלמעלה, או מתוך המצב עצמו.
- רצוי שהאדם יראה את התיקון הפרטי והתיקון הכללי כאחד, ולא שיהיה משהו שיפריד אותו מהתמונה השלמה.
- עלינו להשתדל להיות מעל הרצון לקבל, ועל זה לבקש עזרה מלמעלה – שיכוון אותי להיות במקום ב"מר ומתוק" ב"אמת ושקר". האור כבר מביא לנו את היכולת הזאת.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ו', חלק ט"ו, עמוד א' תשמ"ח, אות קי"ד
- "נסירת הדינין" – נוקבא צריכה להיפרד מזעיר אנפין כדי להיות עצמאית ודומה לו.
- מלכות לומדת מבינה – גבורה עילאה, מה היא צריכה להיות – עצמאית כמוה, וכתוצאה מכך מלכות מגיעה לקטרוג ולנסירה.
- בג"ר דבינה יש חכמה ובינה מלאים, ובז"ת דבינה ישנו "רחם", חיסרון התחתונים – אין בו שלמות אלא בזה שיקבל חיסרון מהתחתון על-מנת למלא אותו.
- כתוצאה מזה שנלמד את מבנה הבינה, נדע איך אנו צריכים להיות: ג"ר דבינה – חפץ חסד, יראה, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", התעלות מעל הרצון לקבל, וז"ת דבינה – "ואהבת לרעך כמוך", שאנו נכללים מחיסרון הזר ורוצים למלאו בכל הכלים שלנו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות", שיעור 4
- התורה לא מדברת בהגזמה, ואומרת שאנו צריכים להגיע למצב שאנו צריכים להתייחס לכולם כמו שאנו מתייחסים לעצמנו ואפילו יותר. שאנו צריכים לגלות את כל הנכונות וכוחות הנפש שלנו, רק כדי לשרת לאחרים.
- דורשים מאיתנו להגיע לתיקון "ואהבת לרעך כמוך" בבחינת כוח בלבד – אנו לא צריכים למלא את הזולת בפועל, אלא בכל שלב עלינו להזדהות במשהו עם המשפט הזה, להשתדל לגלות נכונות לזה, ואז האור בא ומסדר את הכל.
- אנו לא בעלי הפעולה, אנו רק מעוררים, מבקשים, מעלים מ"ן, ואת הפעולה מבצע הבורא.
- שלבי התיקון: בשלב הראשון עלינו להגיע לשוויון, חפץ חסד. בשלב הבא אנו מתעלים מעל החכמה שמתגלה בהדרגה ובזה מתחילים להתחבר בג"ר דבינה. ובשלב האחרון מתחילה עבודת החיבור בפועל, בתיקון האח"פים, תיקון החיבור בינינו, בזה שכל אחד נעשה כלפי האחרים כבורא שממלא אותו.
- אנו לא צריכים לתת דבר – האור מסדר זאת. אנו רק צריכים לתת קשר, שהאור ישפיע.
- אם אנו רוצים שיהיה למישהו, יהיה לו. מה הרווחתי מזה? שאני סידרתי שיהיה לו – בזה אני נעשה כבורא.
- הבורא ברא את כל הרע שבעולם, ורוצה שאתה תהיה אפוטרופוס לכל אחד, שתדאג לכולם. הוא מילא את כולם באור אין סוף, צמצם את עצמו, ואחר כך נתן לך להביא שוב את האור לעולם.
- "תפילה" – העלאת מ"ן, שאני מעלה את עצמי להיות כבינה. חוץ מזה לא מועיל דבר.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"