רשימות משיעור הקבלה היומי – 6.12.09

9544.jpgהכנה לשיעור

  • “לידה” – כשהעובר מקבל תוספת עביות, רשות בפני עצמו ומסך על העביות שלו, ויש לו מציאות בפי עצמו, המציאות הרוחנית.
  • לפני הכניסה לרוחניות, העביות היא עביות דעולם הזה, כאשר הנברא האדם עדיין לא מוכן לבטל את עצמו כלפי העליון.
  • “עליון” – כל מה שמחוץ לך.
  • כל מצב ההכנה צריך להביא אותי לדבקות בעליון במצב “עובר”.
  • כל העיבור זה ויתורים, העליון יעשה ממך מה שהוא רוצה ואתה מוסר את עצמך בידיו.
  • ניתן לעבור את תהליך הביטול בצורה מהירה וקלה, רק בחברה.
  • הכניסה לעיבור תלויה בנחיצות האדם.
  • אין הרבה כוחות לאדם, אבל אם הוא מרכז אותם לנקודה אחת, הם מספיקים לו כדי להיכנס לרוחניות.
  • אנו לא יכולים לשנות את עצמנו בעצמנו; כל היגיעה שלנו היא לא להשתנות, אלא שישנו אותנו.
  • הכוח שמנהל את המציאות מפתח אותך במידת ההשתדלות שלך לשייך את עצמך אליו.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א’: כתבי רב”ש, כרך א’: מאמר “לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך”

  • על-פי בעל הסולם: “דת” – מי שמשתוקק לאהבת הזולת; “חילוני”, “אומות העולם” – מי שמשתוקק לאהבה עצמית.
  • “ליצנות” – אנשים שרוצים ליהנות ממה שהם עושים – זוהי חברה אנטי רוחנית; “חברת צדיקים” – מי שרוצים להגיע להיות צדיקים. כל ההבחנות הללו יכולות להשתנות מרגע לרגע, באותה חברה ובאותם האנשים.
  • הרגישות, הפחד, החרדה לא להפוך ל”מושב לצים”, דורשת יגיעה קבועה, תשומת לב ובדיקה בלתי פוסקת; ובזה שמגדילים את הרגישות והביקורת דווקא לזה, שם מתחילים לאתר את הרוחניות.
  • הבירור הוא כל הזמן, להישאר באהבת החברים הרוחנית, ולא הגשמית.
  • היראה האמיתית היא, האם אוכל להגיע לאהבת הזולת, לאהבת הבורא; זוהי התפילה האמיתית, כשהאדם רוצה שהמאור המחזיר למוטב יביא לו שינוי.
  • על כל אחד ואחד בחברה ועל החברה כולה, להיות בכל רגע ורגע בביקורת עצמית – האם אני נמצא כצדיק בחברת צדיקים, שרוצים להגיע לביטול, לאהבת הזולת, שבתוכנו נגלה את הבורא.
  • העיקר הוא לא לאבד את ההכרה הרוחנית – הביקורת היכן אני נמצא בכל רגע ורגע.
  • תקנון הקבוצה מהווה את גבולות הקבוצה, שמייצבים את האדם, ולפיו הוא יכול לבדוק את עצמו.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב’: כתבי בעל הסולם, פתיחה לחכמת הקבלה, אות נ”ב, שיעור 23

  • הריקנות בסוף הפרצוף, והאור המקיף שנותר מחוץ לו, נותנים לפרצוף הרגשה שנקראת “ביטוש פנים ומקיף”, שגורמת לו להזדכך, על-מנת לעשות יתר פעולות השפעה.
  • בתוך הפרצוף ישנו אור חסדים בהארת חכמה; בסוף הפרצוף ישנו אור חסדים ומעט הארת חכמה בדחייה.
  • “זיווג דהכאה” – הזיווג הוא בין הרצון לקבל והתענוג, וההכאה היא בין הכוונה שלי על-מנת להשפיע ובין הרצון שלי לקבל.
  • כל החשבונות – בראש, בתוך ובסוף, הם בתוך הרצונות, הם היחס לרצון בכל מיני אופנים.
  • “אור” – התפעלות הכלי.
  • אין רצון ריק; הרצון קיים רק בגלל שהאור מחזיק אותו.
  • “אור חסדים” – תענוג מדחיית האור, שאני דומה לבורא, שאני כמוהו; זהו אור של השתוות הצורה.
  • החיסרון לעשות לעליון מה שהוא רוצה לעשות לי, מחייבת את הפרצוף להזדכך.
  • לפרצוף הבא, אין שום אחיזה בפרצוף העליון לו; יש חתך בין הפרצופים, כשנגמר הקודם, מתחיל הבא. הקשר היחיד בין הפרצופים הוא קשר סיבה ומסובב.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג’: כתבי בעל הסולם: “תכונתה של חכמת הנסתר בכללה”, שיעור 1

  • אברהם חקר במיוחד את נושא ה”אחד”- שכל מה שבנו מגיע מהעליון, שלא יכול להיות בתחתון יותר או פחות ממה שהוא מקבל מהעליון.
  • “יחיד” – אין שוני בפעולות העליון כלפי התחתון.
  • “מיוחד” – מיוחד בזה שבפנימיות כל פעולה שעושה העליון, יש רק מטרה אחת – לגלות את עצמו אלינו.
  • “אחד” – אני התחתון והוא העליון; כל החומר שלי וכל הצורה שלי מגיעים ממנו; הוא המקור לכל.
  • האדם לא מסוגל להאמין בכוח אחד שפועל עליו ומסובב לו את כל הדברים, כיוון שמטבעו, הוא נמצא בפיצול פנימי וחיצוני.
  • באף אמונה לא קיים מושג ה”אחד”, כיוון שכל מה שאנו מרגישים, מכחיש את האחד; לפי טבעו האגואיסטי, האדם לא יכול להכיר במושג “אחד”.
  • לאף אדם שלא נמצא בגילוי ובדבקות, ולו בצורה חלקית, דתי או חילוני, אין קשר עם ה”אחד”.
  • “תפיסת המציאות”- תפיסת הבורא, מקור החיים, כי חוץ מזה אין מציאות.
  • דרך כל הצורות המנוגדות בהופעתן כלפינו, עלינו להשתדל לייחדן למקור אחד.
  • עלינו להשתדל להתכלל עד כמה שאפשר, ב”גלים” שעוברים על כולנו; לחיות בהם בכלל החברה, ביישום המטרה, זה הכול; לעבור יחד עם ה”ציבור” את המצבים.
  • אין אדם עולה, אם קודם לכן הוא לא גילה מהי ירידה.
  • לא ניתן להתפתח ללא צרות, חסרונות; או שמתפתחים על-ידי חסרונות וצרות בדרגת הבהמה – כסף, כבוד, מושכלות וכו’, או שמתפתחים על-ידי חסרונות וצרות ברמה גבוהה יותר – חסרונות לאהבת הזולת, ואז הם מורגשים באדם כ”ייסורי אהבה”.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור “שיעור הקבלה היומי”

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button