קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• הכול תלוי בהרגשת החיסרון – בגלל שחסר לי, בגלל שחסר למישהו, או שמגיע דרכי ממישהו זר למישהו זר ועוד.
• 10 החסרונות שיש באותו כלי, שונים בעיקר באופי, באופן שלהם.
• במידה שהנשמות רוצות להתכלל ביניהן, הן מעוררות את מלכות דאצילות, שמתחברת לזעיר-אנפין, והוא ממשיך לה את כל האור מלמעלה.
• אנו לא מוחקים את ההבדל בין הפרצופים, העביות נשארת; "ואהבת לרעך כמוך" – התעלות על-פני העביות, הפער והשנאה שנשארים בינינו, ושימוש בהם כדי להגיע לזכות.
• "תיקון" – לא מוחקים ובונים מחדש, אלא מתקנים את השימוש בישן.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א', "חשיבותה של תפלת רבים"

• החסרונות באים מלמטה והתיקונים באים מלמעלה; מה שאנו מסוגלים לאתר מכל המצבים והתנאים שלנו, זה את החיסרון הנכון, ואם אנו מרגישים אותו, אנו מקבלים מילוי.
• ישנו רק מקום אחד שבו אנו נפגשים עם האור העליון, עם הבורא – יסוד דאצילות.
• ביסוד דאצילות ישנן כל ההכנות שהבורא עשה עבורנו: תרי"ג עיטין – האורות שמכינים אותנו, ו-תרי"ג פקודין – האורות שממלאים אותנו.
• הנשמות צריכות לעלות מהעולם הזה, דרך עולמות עשייה, יצירה ובריאה, למלכות דאצילות – נוקבא, ולהגיע למקום שבו נמצאת נקודת המגע ביניהן, ושם בנקודה זו מתקיימים התיקונים והמילויים השונים – 125 מדרגות העלייה.
• כל העליות במדרגות העולמות, הן במידת הקשר בין הנשמות, שרוצות להיות יותר ויותר מקושרות ביניהן, עד שלא יהיה ביניהן שום הבדל.
• התפילה שלנו יכולה להיות רק "תפילת הציבור"; הבקשה לתיקון היא רק בין הנשמות, כי רק שם הייתה השבירה.
• "יסוד" – "כל" – מקבל את כל ההבחנות שיש במשפיע מלמעלה, שמביא אותן למקום אחד "צר" (הרבה חכמה ומעט חסדים), בו יש הכול. הנשמות צריכות להביא את החיסרון שלהן, את הצורך לתיקון – חסדים, ואז מתקיים הקשר בין יסוד למלכות.
• "נשמות" – נטיית האדם להתקשר לאחרים; "גוף הנשמה" הוא התוצאה מתיקון חיסרון זה, ואז יתקבל בו המילוי – "אור הנשמה".
• "נשמה" – מידת הקשר ביני לבין כולם.
• "תפילת הרבים" – תפילה עבור הקשר בינינו; על תפילה זו יש תמיד מענה.
• כשמבקשים חיסרון אמיתי להיות מחוברים יחד, מגיע המילוי לחיסרון הזה, ואנו מתחילים להרגיש את הקשר ההדדי בינינו, ובתוך "אור החסדים" הזה, מתגלה "אור החכמה" – הבורא.
• צריכים לאתר את מקום החיסרון הנכון – מלכות כנגד יסוד; עלינו לבקש תיקון במקום השבור בלבד.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות נ"ט, שיעור 25

• ברוחניות, אם האובייקט נפעל, הוא נחשב כמת; "רשעים בחייהם נקראים מתים" – כי הם נמצאים תחת שליטת הבורא ולא מסוגלים לסרב לתענוג; כולם כנועים לאור, עבדים, ללא תנועה מעצמם.
• אין כל בעיה להיות תחת שליטת הבורא – כל מתפקדים דרגות דומם, צומח וחי שבאדם ובעולם. כל הבעיות שלנו הן מפני שישנם הכוחות שמקדמים אותנו, שרוצים להוציא אותנו משליטת הבורא ולהביא אותנו לשליטה עצמית; לאחר שנרכוש דרגה זו, נבין שהכי טוב זה להיות כמוהו.
• ההבחנה העצמאית שהיא הנברא, נקראת "כוונה", והיא הכלי.
• כדי להתקרב ליצירת הנברא העצמאי, נעשה קשר בין תכונת ההשפעה – בורא, ובין תכונת הקבלה – מלכות; זהו קשר עדין, עמוק, רב שכבתי, ובו בינה ומלכות מדלגות כביכול על זעיר-אנפין שביניהן.
• "זעיר-אנפין" – "הקדוש ברוך הוא" – מערכת הקשר בין בינה למלכות.
• רק בקשר בין השפעה לקבלה ניתן לאתר את הבורא.
• צמצום ב', הוא השלב הראשון מצד הבורא, לברוא, להכין נברא.
• מלכות שעלתה לבינה חילקה אותה ל-2, ומקום הגבול בין כלי הקבלה וכלי ההשפעה נקרא "פרסא".
• לאחר צמצום ב', קיימות 2 התכונות המנוגדות – מלכות ובינה, בפרצוף, בנושא אחד.
• כל הפעולות ברוחניות נובעות מתוך חוק השתוות הצורה, כי זהו החוק הכללי.
• האיזון, האיחוד, הוא המטרה.
• סולם המדרגות קיים בפוטנציאל, בכוח; בפועל, רשת העולמות נפרשת בתנאי שהנשמה דורשת אור – תיקונים ומילויים, אז המערכת מתחילה לפעול באופן מיידי.
• אנו יכולים לדבר על זעיר-אנפין רק מתוך המלכות שמעוררת אותו, וכשהיא עושה זאת, היא מיד מקבלת צורה, דוגמא למה היא צריכה להידבק.
• אנו תוצאה משבירת הקשר הנכון בין מלכות לבינה, ובתוכו קיים התנאי לעצמאותנו.
• לאחר שנוכל להעדיף רוחניות על גשמיות – צמצום א', נוכל לרכוש את התנאים של צמצום ב'.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם: "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", שיעור 3

• ככל שהרצון לקבל גדול יותר, הוא נמצא ביתר ריבויים; ההשתלשלות מעולם אין-סוף לעולם שלנו, היא גילוי הריבוי שיצא מנקודה אחת, והפך בצורה מדומה להבחנות רבות.
• במידה שאנו מצליחים לחבר את כל ההבחנות המרובות יחד, אנו מגיעים לאיחוד, ייחוד ומתפטרים מהייסורים.
• כשאנו בוחרים בכוח ההשפעה מעל כל הריבויים בתענוגים מקבלה, אנו מעלים את עצמנו ממטה למעלה.
• כל העבודה שלנו, הן במישור והן בעלייה, היא בצמצום ריבוי התענוגים, ההבחנות, והקליפה עוזרת לנו בזה בצורה טובה – בכל דרגה ודרגה היא מביאה לריבוי, ואני צריך לאחד אותו.
• העיקר בבניית הכלי, הוא להתעלות מעל הרגשת ריבוי הנשמות.
• כל המאמצים שלנו הם להגיע לאחד מצד הנברא ואחד מצד הבורא, שיתחברו לאחד ביניהם.
• על-פני כל הרצונות והמחשבות, עלי לעשות דבר אחד בלבד – להגדיל את חשיבות המטרה; בצורה הזו, כל הרצונות יקבלו את הצביון הנכון שלהם.
• ישנם רצונות שמבררים בדרגות דומם, צומח וחי שבאדם ובעולם – בירורים בהמיים, והם רוב הרצונות; וישנם רצונות שמבררים במידת הקשר עם מטרת, סיבת, מחשבת הבריאה, וזו דרגת האדם שבתוך האדם ובעולם.
• זמן ההכנה הוא הזמן החשוב ביותר, כיוון שבו, בתוך החושך, אנו מבררים את כל התכונות, המטרות והאמצעים שלנו. כל מה שיש לנו לאחר מכן, זה תיקון מה שהכנו בזמן ההכנה.
• החברה צריכה לספק לכל אחד ואחד את כוח ההתמדה, הביטחון והסבלנות, ש"אין ברירה"; כך מתקדמים ממצב למצב, בו בכל רגע דורשים את התשלום המיידי, אך מסכימים וממשיכים להתמיד גם אם לא מקבלים אותו.
• אם האדם בכל כולו משתוקק להגיע להשפעה, ובאותו הזמן מוכן להישאר בזמן ההכנה, הוא עובר את המחסום.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"