קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• בכל רגע ורגע, ישנו חומר שעליו אנו צריכים לעבוד.
• בלי הקליפות שבנו, אנו לא יכולים להתקדם; דווקא בעבודה איתן, אנו יכולים להלביש עליהן כוונה על-מנת להשפיע ולתקנן.
• אם כל הטבע שלנו הוא רצון לקבל, לא יכול להיות שאנו נמצאים מחוץ לו.
• אנו צריכים להאמין שאנו נמצאים בכל רגע בקבלה, ורק אם נמשוך מבחוץ את הכוח העליון נראה איך שאנו משקרים לעצמנו.
• הפיתרון לזה הוא "למכור" את עצמך לחברה – אני מוכן לתת להם מה שהם רוצים ולקבל בתמורה את המאור, שרק הוא יכול להחזיר אותי למוטב.
• קליפה היא המכשול שעל-ידו אתה קונה ומגיע למדרגה גבוהה יותר, בתנאי שאתה מסכים ללכת ב"אמונה למעלה מהדעת" – שכל התוצאות יהיו ממנה והלאה.
• "אחיזת הקליפות" – עיכוב מביצוע הפעולה הרוחנית; "יניקת הקליפות" – כאשר הקליפה דוחפת את האדם לבצע את הפעולה, כדי לקחת את שכר הפעולה אליה.
• אם האדם חושב שהוא יכול להתגבר על הקליפה בעצמו, סימן שקליפה אחרת גברה על הקודמת ופועלת בו.
  
• הכוח היחיד בכל דבר – בבירור, בהחלטה ובביצוע, יכול להיות רק הכוח החיצון – דרך הכנעה, לקבל מהקבוצה את המאור המחזיר למוטב, ואם אפשר, רק לשם השפעה.
• קליפה היא נגד הבורא – מה שהאדם מאבחן בו כנגד עבודה דלהשפיע. הקליפות הן לא הרצון עצמו אלא הכוונה על-מנת לקבל.
• דווקא מתוך זה שאני מנקה ומחבר את הדברים בצורה הנכונה, אני מכיר את הבריאה.
• קליפה – עבודה כדי ליהנות; קדושה – עבודה כדי לתת.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "אגרות" – אגרת ל"ה

• בימינו, מי שבוחר בספרי בעל הסולם בלבד, נמצא בדרך הנכונה, במידה וישתמש בה.
• המקובלים כותבים זה לזה, כי כך הם מעשירים ומרחיבים את דעתם, ומקבלים שכל, הסתכלות ונשמה נוספים, שפותחים עבורם זווית הסתכלות רוחנית חדשה.
• בעל הסולם רצה לברר את החומרים המיועדים להתקדמות רוחנית בדורנו, ולהכינם לעבודה עבורנו.
• כל הקבלה שגילה בעל הסולם, היא קבלת גמר התיקון, ולכם אין מה להחליף או להוסיף עליו לדורנו, בהתאם לחוק הגלובאלי המתגלה כיום בעולם.
• רב"ש על מוסיף על בעל הסולם, אלא מפרט לנו את דרכי העבודה – היכן שבעל הסולם קיצר, הרב"ש פתח שדה גדול ורחב, עבור האדם שרוצה להיכנס לעבודה פנימית ולבירורים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "פתיחה לפירוש הסולם", אות פ"ז

• אנו צריכים להשתוקק, שהדברים הכתובים בספרי הקבלה יהיו מורגשים בנו בצורה טבעית.
• כל פרצוף אצילות נולד מהעליון, תחילה בזיווג על עביות שורש, לאחר מכן על עביות א' ולאחר מכן על עביויות ב', ג' ו-ד'; הבירור הוא תמיד מרשימות הקל אל הכבד.
• הרשימות שלנו הן העבות ביותר, ולכן הקשות ביותר לתיקון, אך אנו יכולים להיעזר בתיקונים שעשו אבותינו וכך להתקדם.
• כל התיקונים שלנו הם בסופו של דבר כדי לגלות את הכתר, כתוצאה מהשגת החכמה.
• מלכות דאצילות היא העיקר – היא מלכות דאין-סוף שסביבה כל העולמות, ותיקונה הוא העיקר.
• זעיר-אנפין דאצילות – הקב"ה; מלכות דאצילות – כנסת ישראל – כונסת כל הנשמות.
• מטרת הבריאה היא שמלכות תתקן את כל הנשמות, ובזה היא תרכיב את עצמה כשווה לזעיר-אנפין, ואז יתקיימו באמת "שני המאורות הגדולים".
• בגמר התיקון, "שני המאורות הגדולים" יהיו שווים גם באורות ובכוונות, לעומת מצב א', שבו הם היו שווים רק בכלים.
• זעיר-אנפין פועל עם נוקבא שבגופו, אך כל פעולותיו הן כדי לבנות את הנוקבא הנפרדת.
• "נוקבא שבגופו" – יחס הבורא לנבראים; "נוקבא הנפרדת" – הנברא העצמאי, שכביכול לא בא מהבורא.
• במידה שאנו רוצים להשתייך למלכות, לאותם התנאים שנמצאים בה, נקרא שאני מעלה מ"ן, שאני רוצה לחזור הביתה.
• העלאת מ"ן – בקשה להתכלל במלכות.
• אור – מילוי ממשהו: אור חכמה – מילוי מקבלה; אור חסדים – מילוי מהשפעה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "מהות חכמת הקבלה", שיעור 9

• הנושא העיקרי בבריאה הוא ההתפתחות, ולכן המילים בהן בחרו המקובלים לכנות את התהליכים והכוחות הרוחניים, עלולים להישמע לנו מוזרים ושייכים לפעולות גופניות שאנו מקיימים בעולם הזה.
• ברוחניות אין אות או סימן; בכתבי הקבלה אלה רק מילים וסימנים מהעולם הזה, שהמקובלים קושרים לפרטים ותהליכים רוחניים.
• השורש שלנו הוא מז"ת דבינה ומטה, ולכן מעל דרגה זו אין לנו אותיות וסימנים.
• לפני אצילות אין אותיות; האותיות נבנו רק בעולם אצילות, בקשר בין בינה ומלכות.
• שפה היא קשר בין הדברים, ולכן בצמצום א' אין שפה, כי הכול שם "עקודים", עקוד בכלי אחד.
• כל ספר התורה הוא ספר קבלה; כל ספרי הקודש הם פירוש על מה שמשה גילה – כל ההבחנות האפשריות, ונכתבו על-ידו בשפה הנקראת "שפת התנ"ך".
• האדם צריך לתקן את הנשמה, ולכן בכל ספרי הקודש נכתב רק על זה.
• "קדוש" – נבדל, על-מנת להשפיע, ששייך לרוחניות, לתיקון.
• מסגרת החיים היהודית, לא קשורה בכלום לעולם הרוחני, אלא זו צורת ארגון החיים בעולם הזה.
• מבחינת חכמת הקבלה, עבור תיקון הנשמה, לא דרושה כל הגבלה או קיום של משהו בעולם הזה.
• על שפת הקבלה להיות מדויקת, ולכן אותה השפה קיימת בכל כתבי הקבלה לאורך ההיסטוריה.
• ניתן למשוך מאור מקריאה בכל ספרי הקודש, בתנאי שהספר או אכן קדוש, ובתנאי שהקורא בו משתוקק להגיע לאותה ההשגה שבה היה נמצא הכותב בזמן כתיבת הספר.
• מי שלא מגלה את האגו שלו לא יכול להגיע לרוחניות – "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו".

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"