קבלה לעם היום

חלק ראשון

• במשך התפתחותו, עוברים על הרצון לקבל שהבורא ברא מספר שינויים:
• בהתחלה האדם מסכים עם הרצון שלו, לא מתנגד לו ומבצע מה שהוא רוצה, ולא מבין שזה לא הוא רוצה – חוסר הכרה מוחלט.
• לאחר שמתחיל להתעורר באדם ניצוץ קטן מעולם אחר, מרצון אחר – רצון להשפיע, הוא מתחיל להבדיל בין "אני" ו"אני רוצה"; שזה לא אני שרוצה אלא הבורא מחדיר בי כעת רצונות חדשים, אבל האם אני רוצה אותם?
• אדם שהתעוררה בו הנקודה שבלב, מתחיל לחלק את מציאותו ל-3 חלקים: הבורא, הרצון שמשתנה ומגיע ממנו, והאדם עצמו שמרגיש את הרצון שלו.
• יחד עם התעוררות הנקודה שבלב מביאים את האדם לספרים, למקור, ושם הוא מתחיל להבין את כל המתרחש – שיש מטרה, שעליו להתייחס באופן שונה אל עצמו, אל הרצון ואל הבורא, ואז הוא יוכל להשתתף בכל המערכה הזו.
• אותו אדם מתחיל להבין מתוך הלימוד ומתוך מה שקורה לו, שיש כאן איזו מלחמה; שאם מדובר על הרצון – אין מה לעשות, הבורא שולט בכל רגע ורגע, אך הוא לא מסכים לביצוע הרצון בצורה אוטומאטית. הוא מתחיל להבין שרק בזה יש לו בחירה חופשית – איך לנהל את הרצון המשתנה.
• ביחס האדם – איך להשתמש כל פעם ברצון שמתהווה בו, הוא יכול להגיד, להביע משהו.
• המטרה היא תענוג; אבל איזה מן תענוג?
• כתוצאה מלימודיו וניסיונו המצטבר, האדם מתחיל להבין שכל מה שעובר עליו מגיע ממקור גבוה מאד – המשפיע, כדי ללמד את האדם להתקדם לדרגתו.
  
• האדם צריך להשתדל להרכיב את כל פרטי המצב, שרק יתחברו ביניהם במתכונת חדשה; בזה הוא בונה את עצמו דומה לבורא.
• ה"אני" הזה, הוא תחילת ה"אדם" שבאדם, שמבדיל בין "אני", "הרצון" שלי, ו"הבהמה" שמממשת את אותו הרצון.
• האדם זה נקודת הביקורת על עצמו, הכוח המברר.
• את ההרכבה הזו מבצעים על-ידי הקבוצה והמאור המחזיר למוטב, שבעזרתם אתה צריך למצוא את המקור מעל האגו שלך.
• ההבדל הגדול בין חכמת הקבלה לבין שאר שיטות העולם, הוא מי קודם – הדעת או ה"אמונה מעל הדעת" – אני או הבורא, תוך שמירה על העביות והתחברות לבורא מעליה.
• הנקודה שמתחילה להתקשר עם הנקודות האחרות, היא שמרגישה את העולם הרוחני.
• כתוצאה מהחיבור של כולם יחד, שבו לכל אחד אגו משלו ורצון להתקשר מעליו, הם מוצאים מקום חדש, רצון חדש, בזה אנו מגלים בינינו משהו שלישי – הכלי הרוחני.
• הקשר בינינו הוא החשוב והוא הרוחניות; כל אחד ואחד הוא גשמיות, ונעלם בסופו של דבר.
• בזה שהבורא "מרגיז" את האדם, הוא רוצה שתתייחס אליו.
• העונש הגדול ביותר הוא ניתוק מהבורא, והשכר הגדול ביותר הוא להיות עימו בקשר – בהסכמה לכל דבר, רק לא להיות בניתוק ממנו.
• ללא קו שמאל אין כלום, אין התקדמות; בלי קו שמאל אין קו ימין; עלינו להגדיל את קו ימין על-פני האגו הגובר והנשאר.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "פתיחה לפירוש הסולם", אות ס"ו

• בראש פועלים אותם הכלים כמו בגוף, רק בתנאי שאני בודק בכמה אני מסוגל לקבל על-מנת להשפיע ובכמה לא, ומה שיש בראש מתפשט לאחר מכן בגוף.
• הפעולות שנעשות בפה דראש הן כולן בדבקות, ותחת חסות הכוח העליון, שמחזיק אותי, ואני נמצא בראש שלי בו – הוא "מארגן" לי את הראש, ולאחר שבדקתי כמה אני יכול לקבל בראש, אני מקבל בפועל.
• ראש הפרצוף נבנה כתוצאה מביטול גוף הפרצוף בעליון, שרוצה לבנות את עצמו על-ידי הדבקות הזו ובשמירת העליון.
• העליון מלמד אותי חכמה, שכל, איך להיות למעלה מהרצון לקבל, יחד עם זה שאני נמצא בו.
• כוח ההשפעה, כוח החסד, זה מה שפועל בכל פרצופי האצילות, ובכלל בכל, כי כולם הם ענפי ס"ג.
• הגדלות בכל פרצופי אצילות, היא רק כדי להוליד או לשמש לפרצופים התחתונים.
• בעולם הנקודים כל הפרצופים הם בגדלות, אך מפרצוף אצילות והלאה, יש רק גדלות מחויבת, כדי להוליד את התחתון.
• הפרצוף התחתון הוא כהמשך של העליון, שנמצא על-פניו ובעזרתו עושה את התיקון.
• אח"פ דעליון מצטייר כלפי התחתון כחושך – יתר השפעה; אם אני מסוגל לבטל את עצמי ולהידבק בעליון בעזרת העליון, אני מקבל ממנו את הכוח לעשות זאת.
• הקבוצה והלימוד הם אמצעים גשמיים, שעל-ידם אני מזמין כוח להידבק בעליון.
• ההסכמה עם העליון מספיקה לזה שהוא יתחיל לעבוד עלי; ואז אני מתחיל להרגיש, להעריך את ההשפעה – עד כמה היא גבוהה; פתאום אני מקבל מהעליון כלים – שלהשפיע זה רווח גדול יותר מלקבל, ואז אני נדבק בעליון והוא מתחיל ללמד אותי מה עלי לעשות עם ההערכה כלפי ההשפעה שקניתי.
• לאחר שטעם, ראה וקיבל מהעליון הדרכה (נה"י דעליון הנמצאים בתחתון), התחתון יכול לעשות זאת עם הכלים שלו.
• "דבקות" – כאשר נעלם ההבדל בין מה שהעליון עושה ובין מה שהתחתון עושה בעצמו – שגלגלתא ועיניים ואח"פ התחברו לפרצוף אחד; מאותו הרגע והלאה, התחתון יכול להתנתק ולטפל בעצמו.
• במידה שאני יכול לבטל את עצמי כלפי חבר, יש לי עליה למעלה.
• דווקא מתוך זה שיש תחתון ועליון, כתוצאה מהקשר ביניהם, התחתון יכול לעלות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "מהות חכמת הקבלה", שיעור 3

• הבורא רוצה שהנברא, הרצון לקבל, ירגיש אותו, יבין אותו, ויגיע למצב המושלם – להיות בהשפעה כמו הבורא, כמו האור.
• הרצון לקבל מרגיש מה יש או אין בו (מר ומתוק) – הרגשה, והבחנות – לקבל או להשפיע (אמת ושקר) – מחשבה, הרגשה על הסיבה.
• כתוצאה מזה שיש בו את הבחנת הנברא והבחנת הבורא, הרצון לקבל נמצא ביניהם בבירורים, מלחמות ובטישות.
• הויה – כל הצורות שיכולות להיות ברצון לקבל – מהצורה הפשוטה עד המורכבת ביותר.
• כל חכמת הקבלה מדברת רק על פירוש 4 ההבחנות הנמצאות בתוך הרצון לקבל – הויה – חכמה, בינה, זעיר-אנפין ומלכות.
• ההבדל בין מדעי העולם הזה ובין חכמת הקבלה הוא שבמדעי העולם הזה אנו לומדים רק על התנהגות החומר, ובחכמת הקבלה אנו לומדים על הכוחות הפועלים בחומר – רצון הבורא ורצון הנברא.
• ההרגשה הריקנית דוחפת את החומר להתפתחות.
• ברגע שהאדם מתחיל לפתח נטייה להכיר את הבריאה, את עצמו ואת מה שקורה לו, נקרא שתבנית ה"הויה" שבו מתחילה להתבהר, להתעורר; אז מתחילה הדרך ממטה למעלה.
• "אדם" – אותו הכוח, אותה היגיעה שאנו ממציאים ויוצרים בעצמנו.
• כל פעולה שלנו בבריאה מתוך הרצון שלנו, זה לא אנחנו; אם אנו באים לחיבור בינינו נגד הרצון, נגד הבורא כביכול שניתק בינינו, זו פעולה מצד הנברא, שלא באה בצורה ישירה מהבורא, והתכונה שנקנית בזה נקראת "נשמה".
• הבורא לא יכול לתת לנו נשמה, והיא לא נמצאת בנו מלכתחילה; הנשמה זהו אותו המאמץ שעל-ידו אנו בונים דבר חדש שלא היה קיים קודם לכן.
• הרשימות מתממשות כתוצאה מהמאמץ שלנו, אך הדבר החשוב הוא לא הצורה שהתממשה, שהיא דומם, אלא המאמץ, היגיעה שלנו – זהו ה"אדם" שבי.
• מה שעולה בחזרה זה לא אותו החומר שהשתלשל ממעלה למטה – הרצון לקבל והאור שהשפיע עליו; אנו עולים ממטה למעלה כבני אדם.
• במידה שאתה מקבל חומר הקשור לרוחניות, ונמצא באותו הזמן במצב הקרוב לרוחניות – בחיבור עם האחרים, אתה "שומע" אותו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"