רשימות משיעור הקבלה היומי – 20.4.2010 – יום העצמאות
תיוג: בחירה חופשית, דת וקבלה, התפתחות רוחנית, זוהר, יום העצמאות, מבנה העולמות, משבר עולמי, עבודה פנימית, עם ישראל כתיבת תגובה
הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר מ"ו, שליטת ישראל על הקליפות
- "ישראל" – גלגלתא-עיניים, מסוגלים או לפחות יש להם נטייה לעבודה בעל-מנת להשפיע; "אומות העולם" – כלים שלא מסוגלים, רוצים או ללא נטייה לעבודה בעל-מנת להשפיע.
- "שליטת ישראל על אומות העולם" באדם – כאשר מתעוררת באדם הנקודה שבלב, כלפי הזולת או הבורא.
- "קליפה" – מה שעבר שבירה ובירור, שמובן שלא יכולים לתקן אותו בעל-מנת להשפיע, ואין כוחות לעשות זאת עד גמר התיקון.
- הבירור בעם ישראל של לפני חורבן שני בתי המקדש, מי הם הקליפה – אומות העולם, ומי הם הקדושה – המשתוקקים לתיקון, זה עיקר הבירור; אומות העולם יוצאי בבל לא נקראים קליפה.
- "קליפה" – אלה שיש להם יכולת להשפיע בעל-מנת לקבל; יראי ה' עובדי פרעה.
- ישראל שבנו – נטייה לחיבור עם החברים, כדי לגלות את הבורא.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק א': זוהר לעם, פרשת "שמות", אות רצ"ה, שיעור 15
- ההבחנות הכתובות בזוהר, הן לא בתוך האדם עצמו, אלא בינינו – בקשר בין הנשמות ולא בנשמה עצמה.
- "ישראל" – אדם שרוצה לצאת משליטת האגו שלו, אפילו במידה מועטה.
- בעולם הזה התנועה היא בין מצב אחד לשני; העולם הרוחני נקרא שאני נמצא בתוך רצון אחד גדול, בתוך החומר, הכלול מהמון רצונות, ואין מלבד זה כלום, ואני צריך למיין עם אילו רצונות אני רוצה להיות בקשר ועם אילו לא, וזו נקראת התנועה שלי; לכן כל העבודה שלנו היא בבירור הרצונות שלנו.
- אין חלל פנוי; פנוי נקרא, רצון לא מבורר.
- קביעת הרצון כרע, נקרא שאני לא משתמש בו.
- זו לא חכמה להיות כבר מתוקן; כל העבודה שלנו היא בבירור שלנו – להיות במצבים הלא מבוררים, תוך התעלות מעליהם – נקודת משה על הר סיני.
- אנו יכולים להתקרב לרוחניות, בתנאי שאנו בועטים בכל המצבים שנראים לנו נכונים לפי ההיגיון וההרגשה.
- בעליה מעל הרצונות שלו, בניתוק מהחומר שלו, האדם מגלה שהבורא עושה ניסים ומקדם אותו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", אות פ"א, שיעור 29
- "תיקון אח באח" – להראות לאגו, לקליפות, אור חסדים, וכתוצאה מזה הן פוחדות; זהו מצב ביניים – לא תיקון אלא רק כיוון.
- כלים דקבלה – רגליים למטה מחזה דזעיר-אנפין – פירות עץ הדעת – אור חכמה שאותו אסור למשוך, כי שם ישנו רק תיקון אח באח.
- עליית השבת – התעוררות אורות מגמר התיקון, היא שגרמה לאדם הראשון לחשוב שתיקון אח באח התבטל, וכתוצאה מכך קרתה השבירה; לכן כל התיקונים שלנו הם בכל פעם חלק מגמר התיקון.
- כל התיקונים הם רק בעלייה; למטה מפרסא ישנו רק אור דתולדה.
- "אכילה" – שימוש בחלק הבהמי, דרגת החי שבנו, בעל-מנת להשפיע.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, קטעים נבחרים לכבוד יום העצמאות
- בקביעת מה חשוב להם – גשמיות או רוחניות, ישראל קובעים מה יהיה חשוב באומות העולם; לאומות העולם אין את היכולת לקבוע את החשיבות בעצמן.
- להחשיב את הפנימיות – להחשיב את הייעוד שלנו, להיות בהשפעה הדדית, באהבת אחים, כדי לגלות את הבורא – כוח ההשפעה והאהבה שבטבע.
- אנו חייבים לפרסם בינינו את חשיבות הרוחניות, ועד כמה אנו קובעים בזה את גורל אומות העולם בצורה החלטית.
- כל שעלינו לעשות, זה לקבוע שבכל דבר, ההשפעה חשובה מלקבל; פעולה זו תשנה את כיוון כל העולם לטוב ותפתח את צינורות השפע.
- כתוצאה מהעיסוק הנכון בתורה, האור עושה לאדם את הסדר הנכון בין גשמיות לרוחניות; לכן בזכות ספר הזוהר נצא מהגלות לגאולה.
- עלינו לעסוק בפנימיות התורה ולא בחיצוניותה, כדי שהסדר בתוכנו יהיה נכון – שהפנימיות תהיה חשובה מהחיצוניות.
- מה חשוב לך, זה מה שמושפע לכל העולם.
- עצמאות – עלייה מעל שליטת כוחות העולם הזה, חופש מ"מלאך המוות"; ניתן לעשות זאת רק בכוח האור, על-ידי העיסוק בחכמת הקבלה.
- הייעוד של עם ישראל, הוא להביא עצמאות, חרות ממלאך המוות, חיים נצחיים, לכל העולם.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"