קבלה לעם היום

הכנה  לשיעור

• אם הבורא באמת "רוצה" להביא את האדם למטרת הבריאה, לדבקות, מתעורר באדם רשימו, שהוא חייב לממש את שורש נשמתו.
• לאותו אדם מסדרים בהתאם למערכת הכללית, כל מיני מכשולים כדי לעורר אותו לזה – בכסף, בכבוד, בשליטה  – האדם מתחיל לראות באחרים סימני הצלחה ש"אוכלים" אותו, לא נותנים לו לחיות, וכמו כן בחברים, שהם מצליחים, מיוחדים יותר ממני; כתוצאה מזה, הקנאה "אוכלת" אותו – אלה שלבי התיקון.
• אל לאדם למחוק את הסבל הזה, אלא להתגבר עליו, כדי שהוא יהפוך לשמחה.
• מתוך הסבל, יש לאדם מספר אפשרויות: או לטשטש את זה, או לרצות שוויון, אבל העיקר, אחרי הכול צריכה להתייצב בו החלטה שהוא דבק בהשפעה, שהדבר, השירות הקטן ביותר שאני יכול לעשות, לא חשוב איך ארגיש, אני חייב להיות בזה – זו הגדלות שאני מעמיד לפניי.
• הבדיקות הן, האם העולם, החברים, המורה, יכולים לשנות את ההחלטה הזו; האם האדם מתלהב ממה שהם חושבים עליו, לטובה או לרעה.
• אם האדם משתדל להגיע למצב שרק יכולת להשפיע, להתקשר לבורא, תהיה לעיניו כמטרה, ואת כל ההפרעות הוא רואה כעזרה מלמעלה, שהן מכוונות אותו למטרה, הוא בכיוון הנכון.
• המטרה היא להשתמש נכון בכל האמצעים – קנאה, תאווה וכבוד, כדי באמת לצאת מהעולם.
• על האדם להתנתק מהשפעת ההפרעות, על-מנת לבנות על-פניהם קשר עם אח"פ דעליון, ללא שום תנאים, ולהתקשר אליו עד כדי-כך שיתעורר לעליה.
• אח"פ דעליון שיורד למטה – רקיע, אויר, וכשהוא עולה למעלה עם רצון האדם לעלות, להידבק אליו, נקרא שהוא "עושה פתח" דרך ה"מחסום".
• אני מתקדם על-ידי הקליפות, אבל על-ידי זה שאני משתמש בהן כהפרעות המועילות ולא כחומר דלק להתקדמות.
• רוכשים את תכונת ההשפעה על-פני הפגיעות באגו, ואותן לא מוחקים, כי אחרת לא יהיה לנו על-פני מה לעלות.
• "צדיק" נבנה על-פני זה שבפנים נמצא "רשע".
• "אמונה" – חשיבות הבורא, המטרה, היא חייבת לתת לי חומר דלק.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "אגרות" – אגרת ל"ד

• הכול תלוי בהכנה, ולכן כל העבודה שלנו ברוחניות, יכולה להיפתח לנו רק לאחר שאנו מסיימים את ההכנה.
• עלינו להיות רגישים לכל התרגילים שכעת הבורא עושה איתנו.
• הכול נמדד רק באותו הרגע – עד כמה האדם יכול לקבל את כל הנתונים שבאים אליו באותו הרגע, ולהתייצב נכון כלפי השגת המטרה.
• אל לנו להתייחס למצבים עצמם, אלא לכוון את עצמנו מעליהם ל"ישראל, אורייתא וקוב"ה חד הוא".
• לא תלוי באדם מה הוא מרגיש, תלוי בו מה הוא עושה לאחר שהתעוררה בו ההרגשה.
• הנקודה שבלב נותנת לאדם נקודת תצפית, שממנה הוא יכול לצפות על האגו שלו.
• אם אני מארגן את הסביבה הנכונה – קבוצה, ספרים ומדריך, אני מגיע למצב שאני מעבד כל מצב שלי "מהצד", ואז אני מתחיל לבנות יחס נכון.
• המתח שנוצר כתוצאה מההתעלות שלנו מעל ההפרעות, תוך שמירה על קיומן, נותן לנו את העלייה הרוחנית.
• רק אדם שרוצה להתעלות מעל האגו, תוך שמירה עליו, זקוק לכוח העליון שיבצע זאת בו; אדם שרוצה "להרוג" את ההפרעות, לא זקוק לבורא.
• "הפרעות" – מה שמונע ממני לחשוב על ההשפעה, על הבורא, ולהיות דבוק בו.
• מי שרוצה להתקדם, צריך להשתדל לעשות עבודה פרקטית על עצמו, שמדי יום השיעור יהפוך לבירור מה עובר עלינו, ובזמן בין השיעורים, האדם משתדל לממש את השיעור, ואז הוא מגיע לשיעור הבא כבעל ניסיון.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "פתיחה לפירוש הסולם"

• "עיבור" – שימוש בעביות שורש – נפש; "יניקה" – שימוש בעביות א' – רוח; "מוחין" – שימוש בעביות ב', ג' ו-ד' בצורה חלקית – נשמה, חיה, יחידה.
• מצמצום ב' – עולם אצילות והלאה, זוהי צורת הגדילה בכל מצב ומצב.
• מצמצום ב' והלאה, מלכות יכולה לעבוד רק עם החלק העליון של כל ספירה וספירה – גלגלתא-עיניים.
• אחרי צמצום ב' אין מדרגה שלא מחולקת לגלגלתא-עיניים ואח"פ בכל הפרטים.
• כלי השפעה – כתר, חכמה וג"ר דבינה; כלי קבלה – מז"ת דבינה ומטה.
• כל גלגלתא-עיניים של כל פרצוף, נמצאים למעלה מפרסא, וכל אח"פ של כל פרצוף, נמצאים למטה מפרסא.
• לאחר צמצום ב' סולם המדרגות לא משתנה, כל המערכת לא משתנה, אלא מתקיימים קשרים אחרים בהפעלת המערכת – כעת הפעלת האח"פ היא רק כמעבר.
• צמצום א' פועל באין-סוף שלא יהיה אף פעם לקבל על-מנת לקבל; צמצום ב' קובע שפועלים רק בגלגלתא-עיניים ולא באח"פ; עד גמר התיקון לא ניתן לקבל על-מנת להשפיע.
• בכל פעולה ופעולה רוחנית שלי, ישנה כבר הכנה לפעולה הבאה.
• למעלה מחזה משתמשים בכלים דקבלה בצירוף לגלגלתא-עיניים; למטה מחזה, כלי הקבלה מיעודים לקבל על-מנת להשפיע.
• "עובר" ברוחניות זה דבר גדול מאד – אתה נמצא בתוך העליון כתוצאה מביטול עצמך, ואתה מקבל ממנו הכול, רק בצורת "דם" – דומם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"