קבלה לעם היום

חלק ראשון

• העיקר זה מקדם הרצון – ההשתוקקות.
• האדם הוא התפתחות הרצון האחרונה שבמלכות, שיכול לעשות משהו נגד "בעל-הבית", נגד הטבע; שהטבע שבו הוא הרצון לקבל, ונגדו הוא יכול לפעול.
• "אדם" – מי שהעיקר בשבילו זה הקשר עם "בעל-הבית" ולא קבלת המילוי ממנו.
• האדם צריך לעשות בכל פעם צמצומים על קבלת התענוג, להעלות על-פניהם את חשיבות "בעל-הבית", ושחשיבות בעל-הבית תהיה העיקר עבורו; כתוצאה מכך הוא יגלה המון פרטים ברצון לקבל שלו.
• מתעוררים באדם רצונות של קנאה, שנאה, תאווה וכבוד, ועל כולם הוא יצטרך לוותר, עבור קשר עם הבורא.
• השתוקקות להשיג, לא תענוג, אלא את הנותן, להשיג את גדלותו וחשיבותו – זאת מטרת הבריאה.
• כל אחד צריך להשתוקק להיות הוא עצמו; למצות, לממש את כל מה שיש בתוך הנשמה שלו.
• הבדיקה היא, האם על-פני כל מה שמתגלה בו, האדם מעדיף מגע קטן, ולו הזעיר ביותר, עם כבור הנותן.
• העיקר זה קדימה; לא להיות רגוע.
• השתוקקות זה מה שנברא במלכות, כתוצאה מזה שהיא מסיימת את פעולת התפארת – זעיר-אנפין.
• הכול מושרש בהויה הראשונה, וכשמגלים אותה, נקראה שחוזרים לאין-סוף.
• כל הפעולות אחרי בחינה ד', זה כדי לגלות מה מושרש ב-ד' הבחינות הללו.
• על כל הדברים שיהיו, אנו צריכים לגלות קשר עם הבורא; בעלמא, ללא מילוי – הוא צריך להיות באמת המילוי שלי.
• רק החברה יכולה לעזור בבירורים הללו.
  
• מטבענו, לא היינו יכולים להחזיק אף פעם באמת, כי היא מאד לא נעימה; עד כמה שאני מארגן וקושר את עצמי לסביבה – חברים, ספרים ומורה, היא עוזרת לי להכיר ולסבול את האמת ולא לברוח ממנה.
• שני כוחות יכולים לפעול על האדם ולהציל אותו – כוח החברה, והאור המקיף, ושניהם לא נמצאים בו.
• רק הקשר עם המורה – מי שמעביר לך את המילוי, ועם התלמידים – למי שאתה מעביר את המילוי, יכול להחזיק את האדם.
• כל הבירורים הם כלפי הסביבה – זהו תיקון השבירה.
• צריך להשתוקק לחשיבות החברה, לפני חשיבות הבורא – "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה".
• עלינו להשתדל, שהדיבורים של שיעור הבוקר, יהפכו למעשים בהמשך היום.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "פתיחה לפירוש הסולם", אות ע"ג

• נה"י הם לא אורות ולא כלים, אלא 10 ספירות בגובה מסוים הנקרא "נה"י"; וכך זה בכל המדרגות.
• אור חג"ת בכלי נה"י – הארה קטנה הנובעת מדחייה מסוימת של אורות חג"ת, ואז הם מתפשטים במידה מסוימת בנה"י.
• עובי הוא עובי המסך, ולא עובי הרצון, כי מה שמזדכך זה המסך בלבד – איבוד כוח ההתגברות, ולכן במידה הזו אני מתרחק.
• בלתי אפשרי לעשות את הויתור ב"מכה אחת" – מעולם אין-סוף ועד העולם הזה, ולכן הוא נעשה בהדרגה; בכל פעם לוותר על תענוג כלשהו תמורת כבוד הבורא.
• כל עליון הוא ככתר לתחתון; מה שאני לא משיג בפועל אלא רק בכוח, נקרא "כתר".
• בכל מדרגה יש לנו קשר עם העליון; קומת ההתלבשות שנשארת בכל מדרגה ממעלה למטה, נותנת לכל מדרגה את היכולת להרגיש את העליון ולטפס עד אליו.
• רשימו דהתלבשות זה הדבר החשוב ביותר; רשימו דעביות זה מצבי הנוכחי, ורשימו דהתלבשות הוא זה שמקדם אותנו.
• עד כמה שהאדם יכול לזהות את הרשימו דהתלבשות – מה זה להיות בקשר יתר עם הזולת, הוא מתחיל לראות איך ניתן לממש את זה.
• בכל כתבי הקודש מדברים תמיד על קשר האדם עם הזולת.
• אנו צריכים לקחת את הכתוב בכתבי הקודש, ולהשתדל להעביר אותם לשפת הרגש.
• הארת א"פ דעליון מצטיירת בתחתון כחושך, כי מדובר ביתר השפעה; ברגע שארצה לוותר כמו ה"חושך" שאח"פ דעליון מביא לי, ארגיש בו אור של השפעה – האור העליון.
• "עביות" – פעולה מעשית על מה שמכונה "אור"; "התלבשות" – פעולה הכרתית בלבד על מה שמכונה "אור".
• היחס לבורא נבנה על-פני היחס לתענוג, כי אנחנו נבראים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם: "מהות חכמת הקבלה", שיעור 5

• הרגש שלנו הוא אישי, סובייקטיבי לגמרי, ואין לי יותר ממה שאני מרגיש.
• אין נברא ללא בורא, ואין בורא ללא נברא, כי כל מה שאנו מרגישים, אנו מרגישים בנו, זו הרגשה אישית בלבד.
• כל דבר שאנו שואלים, וודאי שנשיג, אך כל השאלות שאנו שואלים ברגע נתון, אפילו הגבוהות ביותר, לא גבוהות יותר מהדרגה שבה אנו נמצאים.
• המציאות שלי תלויה בהתפתחות הכלים שלי, ולכן רק על זה צריך לשים לב.
• האדם מתקדם רק על-ידי השפעה חיצונית. השפעה על-ידי חברה נכונה שמכוונת לגילוי האלוקות – ההתפעלות הגדולה ביותר שיכולה להיות באדם, היא ההשפעה הטובה.
• אנו לא בוחרים בסביבה שאליה מביאים אותנו, אלא עד כמה אנו שמים את עצמנו תחת השפעתה.
• השפה הארצית שלנו, באה לנו מתוך התפעלות ברמת הרצון הזו.
• בלל שפות – הרצון לקבל נכנס בין בני האדם, אשר הפסיקו להבין זה את זה, וכתוצאה מכך החלו להתפתח השפות.
• כל מוצרי הדפוס והתקשורת, התפתחו כתוצאה מחוסר הקשר בין בני האדם, מתוך הרע.
• דרגת המדבר, זאת שפת ההשפעה; האדם לומד אותה רק אם הוא נכנס לקשר עם הזולת, מתוך הריחוק מהזולת.
• הבורא הוא השפה שלנו – שפת ההשפעה.
• בשפת הקבלה ישנם הרבה שפות וסגנונות, ואף אחד לא מבין האחד את השני; בשפת ההשפעה כולם מבינים את כולם.
• חוץ מהתפתחות לרכישת שפת האדם, אנו לא מבצעים דבר בעולם; מסחר, תרבות, כלכלה – בכל אלה אנו מנסים לכסות, לכפות בצורה אגואיסטית, על חוסר הקשר הטבעי.
• עברית זו שפת האור, וארמית זו שפת הכלי; הן השפות היסודיות בעולם שלנו, ומבטאות בצורתן הגיאומטרית של האותיות, את האורות והכלים.
• שאר השפות הגיעו כתוצאה מתוך ההתרחקות שנעשתה בבבל, ולכן המקובלים לא נתנו פירוש לאותיות שלהם.
• באות עצמה אין קודש; עלינו לרכוש את צורת ההשפעה שנמצאת אחר הסימן הזה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"