רשימות משיעור הקבלה היומי – 2.6.2010
תיוג: בחירה חופשית, דת וקבלה, התפתחות רוחנית, זוהר, מבנה העולמות, עבודה פנימית, עם ישראל, קבלה לעומת שיטות אחרות כתיבת תגובה
חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות ס"ב, שיעור 4
- עלינו לבדוק את עצמנו, אם איזו כוונה אנו באים ללימוד הזוהר, מכיוון שהוא הטיפול החזק ביותר נגד הטבע שלנו.
- בזמן לימוד הזוהר, עלינו רק לפתוח את הלב לתרופה, שליבנו האגואיסטי יתרכך על-ידי הסגולה שיש בקריאה ובשמיעה שלנו.
- בזמן לימוד הזוהר עלינו להכין מקום, היכן שהאור יוכל לתקן אותו – מקום הקשר הגרוע בינינו – רע מצד אחד וחיסרון מהצד השני, ואז במידת הדרישה האור מגיע, כי רק החיסרון מושך את האור.
- התוצאה מכל יום צריכה להיות פשוטה – שבפעם הבאה שאגיע לשיעור, אגיע עם חיסרון מבורר יותר, ללא קשר למצב אליו הגעתי.
- לא מתקנים את הזעיר-אנפין, אלא את המלכות, שתהיה מסוגלת לקבל השפעה מזעיר-אנפין.
- עלינו לבקש מהאור העליון לתת לנו את היכולת לדעת מה זה להשפיע. זה ניתן במידה שאני מתעלה מעל השכל והגישה שלי לתכונת ההשפעה הטהורה, ולא רוצה דבר מלבד השפעה.
- "חרות" – אור הבינה.
- הרוחניות נסתרת, מכיוון שאם תראה אותה, לא תרצה אותה לעולם.
- המערכת בנויה בצורה כזו, שתמיד נוכל להגיע למצב המתקדם והלא רצוי במצבנו הנוכחי, כתוצאה מבקשתנו. סגולה זו נובעת מזה שיש בנו רשימות מהמצבים המתוקנים שלנו, שמעוררים אורות הנמצאים מעל פרסא דאצילות, האורות המקיפים שמשפיעים עלינו.
- האור העליון מגיע לאדם מהלימוד, דרך החברה, ולעולם לא מגיע לאדם באופן ישיר.
- ככל שתדירות השינויים מתגברת באדם, זהו סימן טוב.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לפירוש הסולם", אות מ"א, שיעור 13
- עולם אצילות הוא הכל. "אצילות" מלשון אצלו, כי בו קיים הכול.
- לראש דאצילות יש תפקיד חשוב, משובח ומורכב מאד, ורובו יתגלה רק בגמר התיקון.
- ראש דאצילות מחולק ל-2: עתיק – ראש שנעתק מהתחתונים, ואריך-אנפין – ראש שמתגלה לתחתונים.
- אבא ואמא עילאין – כלים הרוצים רק חסדים ולכן הם בשלמות, אמנם שהם נמצאים למטה מראש דאריך-אנפין.
- העיקר עבורנו הוא הבינה, כי היא נמצאת תמיד בתיקונים ובקשר עם העליון.
- האור המחזיר למוטב פועל על האדם במידה שהוא יכול לסבול אותו. כאשר יש לאדם כבר מסך, האור פועל עליו במידה שבה הוא יכול להשוות את עצמו לאור, להתקשר עימו.
- "אור חסדים" – סיפוק שממלא את האדם בזה שהוא נמצא מעל כלים דקבלה. "אור חכמה" – אור הבורא, שעל-ידו נברא הרצון לקבל הנמצא לפנינו.
- החיסרון של ישסו"ת הוא החיסרון העיקרי שמעורר אותנו. כל הבעיות שלנו מגיעות ממנו, אך בלי שהוא יעורר אותנו, לא נגיע לשלמות לעולם.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לתע"ס, אות כ"ו, שיעור 9
- חכמת הקבלה נקרא "תורת אמת", מכיוון שהיא מביאה את האדם לאמת, למטרת חייו – השתוות צורה עם הבורא.
- בדורנו, לא יתכן שנגיע ל"לשמה" על-ידי לימוד הפשט, ולראייה חוסר הצלחת הציבור לעשות זאת.
- ההבדל בין כתבי הקבלה לשאר כתבי הקודש, הוא במידת המאור המחזיר למוטב הטמון בהם בלבד. מסיבה זו בלבד, כתבי הקבלה הם המתאימים להביא את האדם מ"לא לשמה" ל"לשמה" בקלות ובמהירות, אך לאחר שהאדם הגיע ל"לשמה", לא יהיה עבורו כל הבדל אם ילמד מכתב קודש זה או אחר.
- המקובלים כותבים רק על מה שקיים בתוך הכלים – טעמי התורה, ובאף מקום לא כתוב על ג"ר דראש דאצילות, מכיוון שאין שם לנו בשלב זה כלים שבהם נוכל לתפוס את המתקיים שם.
- אנו עובדים כל הזמן עם האחפ"ים ולא עם גלגלתא-עיניים; באח"פ דבינה ישנם כל המצבים המתוקנים בהתאם לרשימות שהוא מעורר בנו, ועלינו לעורר את האח"פ – עולמות בי"ע, לעלות לאח"פ דאצילות, שמדמה את עצמו לאח"פ דבינה.
- לאחר שעוררו את האדם ונתנו לו נקודה שבלב ובחירה חופשית, הכל בידי האדם.
- ההתפתחות ברוחניות היא לא בשכל ולא ברגש, אלא רק בהתחברות עם הסביבה הנכונה, ובעיקר בזמן הלימוד.
- אנו צריכים להגיע להרגל בזמן הלימוד, שבו נהיה כל הזמן בריכוז פנימי המחולק ל-2: חלק פנימי שבו האדם מחובר בצורה הנכונה לכוונה שיפעל עליו האור, וחלק חיצון שבו הוא לומד.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ד': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע שלא יצטרך להתגלגל"
- האדם לוקח דבר אחד מכל מהלך חייו – הדרך הרוחנית שאותה הוא עבר.
- אני נמצא כל הזמן בנשמתי, עובד איתה ועובר בה מצבים, למרות שאני לא מרגיש אותה.
- העולם הזה הוא ביטוי חיצון של מצבי הרוחני.
- שמים את האדם בסביבה כזו או אחרת, רק לשם תיקון נשמתו, ואין כל חשבון עם הגופים.
- רק תיקון הנשמות יעזור לנו לתקן את העולם שלנו.
- כל מגע של האדם עם האמצעי לתיקון נשמתו, שבזה הוא גורם לנשמתו שינוי, זה דבר גדול מאד.
- "נשמה" – רצון לקבל בכוונה על-מנת להשפיע.
- העולם הזה הוא תוצאה מהמצב הפנימי של האדם, רשימו שהוא צריך לעבור כדי לתקן את עצמו.
- בחיבור בינינו אנו מקצרים את הזמנים.
- בימינו, אין כל חשבון עם מי שיכול ללמוד את חכמת הקבלה – הכול לפי רצון האדם.
- כל אדם צריך לממש את שורש נשמתו.
- גמר התיקון הפרטי של האדם, הוא התכללות נשמתו במערכת אדם הראשון.
- "אדם הראשון" – הנשמה הכללית, שהיא אני, ואותה אני מגלה במידה שאני ממלא אותה.
- בכל נשמה ישנו חיסרון שאותו האדם צריך למלא בעבודה, בשירות שלו; כאשר הוא נכלל בהם הוא מגלה שהם שלמים, אך קודם לכן הוא מגלה בהם את מה שעליו להשלים בהם, וזהו חיסרון פרטי שלו.
- אין לנו על מה לעבוד מלבד על חשיבות המטרה, כי אם הדבר יהיה חשוב לי, אשיג אותו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"