קבלה לעם היום

חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות רס"ד, שיעור 12

• אם אנו רוצים לקבל עזרה מהזוהר ולהבין מה שכתוב בו, אנו צריכים להבין שהזוהר מדבר רק על הקשר בין נשמות בני האדם ועל איך להגיע לאיחוד, ומתוך האיחוד מגלים את האחד, הבורא.
• בדרגתנו, עלינו להשתוקק בעת קריאת הזוהר לאור המחזיר למוטב, שמקדם אותנו קודם להרגשה ולאחר מכן לביצוע.
• "חוזר בתשובה" היא דרגה גבוהה יותר מדרגת ה"צדיק" במדרגה הקודמת, מכיוון שגילוי הרע ותיקונו מוביל למדרגה חדשה.
• במידה שנרצה להחליף ברמת הנשמות את המדרגה הישנה המתוקנת במדרגה חדשה מקולקלת, גם חילופי הדורות בעולמנו יהיו תקינים, וההפך.
• הכול נקבע על-ידי הסדר בין הנשמות, ואיך שהן פוסעות בסולם המדרגות.
• אנו צריכים להבין שאנו תלויים זה בזה בגילוי הזוהר, ולהגיע לערבות, שבתוכה נגלה אותו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לפירוש הסולם", אות כ"ב, שיעור 8

• אנו בנויים מחומר שאינו יכול לקבל את האור, ולכן כל היכולת שלנו להתקיים, היא רק על-ידי זה שנתכלל בבינה.
• אח"פ דישסו"ת שיורד עלינו מתגלה כלפינו כחושך, מכיוון שהוא מאיר באור החסדים. כשאנו עובדים בינינו ומזמינים את המאור המחזיר למוטב, אנו מתחילים לראות את החסדים כדבר רצוי, כתוצאה מכך אנו יכולים לבטל את הרצון לקבל ולהידבק בעליון כטיפת זרע בדופן הרחם, ואז העליון מעלה את הכלים שלנו ופותח בפנינו בהדרגה את תכונת ההשפעה.
• כל צעד שאנו עושים, הוא בהקדם חיבור בינינו – מרכיבים בינינו מערכת טהרה, מקבצים את הכלים וכך עולים לישסו"ת.
• כתוצאה מזה שהאדם לא יכול להתכלל בחברה ללא עזרת הבורא, הוא מזמין את הבורא שיעזור לו לעשות זאת, וכתוצאה מכך נעשה ייחוד בין 3 החלקים – האדם, הקבוצה והבורא.
• השינוי האמיתי שנעשה באדם כתוצאה מהשפעת המאור עליו, הוא קבלת ערכים חדשים; מתוך תת ההכרה מתגלה לו ערך חדש לקבלה שאותו הוא מוריד, ולהשפעה שאותו הוא מעלה.
• האור הוא אחד והשינויים שברצון, מאתרים את האור כמשתנה.
• ניתן להגיע לגדלות רק בקו אמצעי – כתוצאה מהתכללות של חלקי מלכות בבינה, שיכולים לעבוד בעל-מנת להשפיע.
• כל התיקונים שלנו הם בזה שאנו לא מקבלים לרצון לקבל אף פעם שום דבר. כל מה שאנו עושים זה לבנות מערכות שהן למעלה מהרצון לקבל – הקו האמצעי הוא תמיד למעלה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות ט', שיעור 4

• "דרכה של תורה" – שימוש בתורה, במאור המחזיר למוטב.
• אנו נמצאים בזרימת החיים הנצחיים, באותו האור שהבורא הקדיש לנו מהיום הראשון של מעשה בראשית, ואנו זקוקים לכלים המתוקנים על-מנת שיאיר בנו.
• לפי הטבע, אנו צריכים להרוס את הרצון לקבל שלנו, כי כולו על-מנת לקבל, ולהוסיף מעליו את תכונת ההשפעה. חכמי התלמוד הקלו עבורנו את דרך התיקון, וכיום אנו לא זקוקים לסיגופים על-מנת לתקן את הרצון לקבל, אלא אנו יכולים לעשות זאת על-ידי משיכת המאור המחזיר למוטב שיעשה זאת עבורנו.
• כל הבריאה מלבד האדם, נמצאת בהרגשת הרעב התמידי. קלקול זה הקיים באדם הוא הכרחי, על-מנת לאפשר לו להגיע ל"לשמה" מ"לא לשמה".
• "לא לשמה" – עשייה למען הבורא ובלית ברירה, גם לעצמי. "לשמה" – עשייה רק למען הבורא.
• האדם לא מודד את עצמו כלפי האלוקות או הזולת, אלא רק כלפי עצמו, ובהבחנות שנבנות בתוכו, הוא בונה יחס למשהו שנמצא כביכול מחוץ לו.
• האדם יכול לשקול דברים גבוהים ורחוקים, רק כלפי דברים יומיומיים ופשוטים כביכול, הקרובים לגופו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "מה נותן לנו הכלל של ואהבת לרעך"

• החוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלפי מי שנראה לך כזר, כרחוק ממך ואפילו כשנוא עליך.
• נתנו לאדם להיות בטבע הרצון לקבל שלו בכוונה, וממנו הוא צריך לעבור לטבע אחר לגמרי – הטבע העליון.
• את המעבר הזה עליו לעשות בעצמו, בעזרת המאור המחזיר למוטב, נגד הרצון שלו לדאוג לעצמו ולקרובים לו, בהקדם גילוי שנאה לזולת, ומתוכו להגיע לאהבה. בעזרת המעבר הזה הוא רוכש ומכיר את הבורא.
• ניתן לבדוק ולקיים את החוק "ואהבת לרעך כמוך", בתנאי שאני יודע מי אני. "אני" זה 10 תכונות – 10 ספירות מתוקנות, "תרי"ב מצוות", שבהן אני יכול לגלות את הבורא.
• "תרי"ב מצוות" – תיקון כל הרצונות שבאדם.
• אני לא יכול לתקן את עצמי לבד. רק אם אני נכלל עם השני, אני יכול לראות את עצמי בו, וכך לתקן את עצמי.
• "זולת" – מי שעומד נגדי ואני שונא אותו, ובהדרגה אני מתחיל לעבוד עימו ולאהוב אותו, כדי להגיע לאהבת ה'.
• אין גישה ישירה לזולת – עלי להגיע לבורא, וממנו לחזור לזולת.
• אם אני לא מגיע להבחנות שהזולת והבורא הם אותו הדבר עבורי, אני לא עובד נכון, כי "ישראל, אורייתא וקוב"ה חד הוא".
• התורה דורשת מהאדם לצאת מסביבתו הטבעית ולטפל בה בצורה ההכרחית בלבד, על-מנת שהוא יוכל לעבור מתוך המעגל הפנימי שלו למעגל הזר לו.
• הקבוצה חייבת להיות עבורי כדוגמא, כהדגמה של הבורא, ולפי היחס שלי אליהם, אני מגלה כיצד אני מתייחס אליו.
• ההבדל בין הבורא לקבוצה, לזולת, הוא האגו שלי, מכיוון שמהבורא יש לי הנאה ומהקבוצה אין לי כל הנאה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"