קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• בשום אופן לא לשבור את המידות, כי כל המסך נבנה עליהן, על העביות.
• כל האדם נבנה על-פני היצר הרע, ולכן אל לנו להרוס אותו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה.
• המטרה היא להשתמש בכל הנתונים הקיימים – לא להרוס אף אחד, אלא לסדר אותם בהרמוניה לכיוון ההשפעה.
• עלינו להתעלות על המידות רק בדבר אחד – חשיבות ההשפעה על-פני חשיבות הקבלה.
• מי שמבריק בשכל, לא בהכרח מבריק בעבודה הרוחנית.
• עד כמה שהאדם מרגיש יותר התנגדות, יותר הפרעות, זה סיוע – עכשיו נותר לו רק להתגבר על זה.
• אין רגע מאושר יותר, מהרגע בו האדם מיואש מכוחותיו עצמו ורואה שלא יועיל לו כלום; אז מגיעה התפילה האמיתית.
• הכוח היחיד נגד העצלות הוא חשיבות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': כתבי בעל הסולם, "אגרות", אגרת ל"ט

• בעל הסולם הוא האדם שדרכו מגיעה שיטת התיקון לדורנו, ואין לנו מישהו נוסף "לשתות" ממנו את התורה.
• כיום, אין סיכוי לאדם לממש את מטרת הבריאה, אלא לפי מה שבעל הסולם עשה ופעל למעננו.
• עלינו להשתדל לאחוז, לא בחיצוניות שבספרי המקובל, אלא להגיע לרוח שלו.
• אתה צריך להידבק לעצת העליון, לשים את כל התכונות שלך לזה, ועל-ידי זה תגיע לדרגתו.
• אין דרך לעלות ממדרגה תחתונה לעליונה יותר, אלא להידבק באח"פ דעליון, לגלות את רוחו, טבעו, פנימיותו, איך הוא חי ומרגיש את האלוקות.
• "נשמה" – חלק אלוקה ממעל – אור, מילוי שאנו מקבלים – הבורא שמתלבש בצורה כזו בך.
• התכונות שלי בעל-מנת להשפיע – כלי, שבהתאם לזה יכול להתלבש האור – נשמה.
• חוץ מה"אני" שלך, הכול זה אח"פ דעליון.
• הדבר הקרוב ביותר לאח"פ דעליון בשלב ההסתרה, זו הקבוצה.
• המתאם בינינו לבין העולם הרוחני, הוא ספרי הקבלה שקושרים אותנו למקובלים שכתבו אותם, ומנשמתם אנו מקבלים הארה אלינו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם: "פתיחה לחכמת הקבלה", אות טז',  שיעור 6

• דרגת הבושה זו דרגת האדם.
• הבושה היא בריאה בפני עצמה, ומיועדת להביא את האדם לדרגת הבורא.
• אם אנו מבטלים את הבושה, אנו מבטלים את האדם שבנו; אם אנו מדחיקים את הבושה, אנו לא נהנים – משקרים לעצמנו.
• הסימן לשימוש בכל מה שיש לי בצורה הנכונה, ללא דיכוי או ביטול דבר כלשהו, הוא הכוונה – האם אני יכול להשתמש בכל מה שיש בי למען בעל-הבית.
• כל המדרגות והמצבים ממטה למעלה, הם גילוי יחס בעל-הבית לאורח באופנים ובעומקים שונים.
• "גיהנום" – קבלת כל התענוג, ביחד עם הבושה ששורפת אותך.
• העדינות בדרגת הבושה, נותנת לנברא אפשרות להשתוות עם "בעל-הבית" בכל דרגה.
• אנו לא מכירים את הבושה הרוחנית ברמת הקיום שלנו; אצלנו, הבושה היא שהאגו לא יינזק, זהו פגם באגו בלבד.
• הבושה הרוחנית היא לא מלקבל מ"בעל-הבית", אלא מלהיות באי השתוות צורה.
• חכמת הקבלה היא פרקטית, ולכן עלינו לעבד את הלימוד בכוח, בעבודה בקבוצה.
• הדרך הקצרה היא, לחשוב על זה כלפי החברים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה", שיעור 6

• כל אותיות ה-א'-ב', נובעים מהאופן בו המקובלים העבירו לנו את החכמה – הקשר בין האורות לכלים.
• אנו צריכים להתנתק מתפיסת העולם הזה פעם אחת, ולגלות בצורה בלתי תלותית מאין נובעים כל הדברים, כיצד הם פועלים ונמצאים ברוחניות, ולהבין את כוונת המקובלים בקשר שהם רצו לעשות, בזה שהם הביאו לנו את ה-א'-ב'.
• אנו עולים לרוחניות, לא רק דרך צורת האותיות, אלא גם מההתחברות ביניהן – השפה.
• "שפת התנ"ך" כוללת בכל ציור שלה פרטים רבים מאד; היא נותנת תמונה כללית ולא יורדת לפרטים; זוהי לשון רכה, יפה.
• "שפת ההלכה" נבנית על-פני שפת התנ"ך, ומדברת על הקשר בין הדברים, ולא על מהותם עצמם, לכן צריך היא דורשת עביות גדולה יותר כדי להתמצא בעולם המושגים שהשפה הזו מבטאת.
• "שפת האגדה" לא "מכופפת" את הקורא לכותב אותה, ולכן היא פחות מוגבלת; זוהי שפה רגשית ולכן ניתן להבנה רק בדרגות גבוהות של השגה.
• "שפת הקבלה" מדויקת, ובזה היא מוגבלת מצד אחד, אך מצד שני יש לה אפשרות לבטא את כל המדרגות.
• היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשפות הן כלפי המשתמש הקונקרטי בלבד.
• בכתביו, בעל הסולם מביא לנו את כל השפות במיזוג מיוחד המותאם לדורנו.
• בזמננו, רק כתבי בעל הסולם, שמיוסדים על כתבי האר"י ועל ספר הזוהר, יכולים להציל את הדור ואת האנושות.
• "שפה" – ביטוי הקשר בין הבורא לנברא.
• אין קשר בין שפות חכמת האמת לשפה העברית המוכרת לנו.
• משיכת המאור למוטב מתוך כתבי הקודש מורכבת מ-2 חלקים: 1- משיכת רצון לתיקון; 2 – השתוקקות להיות באותם המצבים עליהם כתוב בספר.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"