כל העולם במה ואנחנו בובות על חוטים
רוב מחזותיו וכתביו של וויליאם שייקספיר, אולי גדול המחזאים בכל הזמנים, עוסקים במהות החיים או יותר במדויק, בבירור תכלית החיים באופן כזה או אחר. המוטיב החוזר ביצירותיו הוא ללא ספק אפסותו של האדם, שנתון לחסדי גורלו הקבוע מראש והטראגי ברוב המקרים, ללא כל יכולת להשפיע על מהלך השתלשלות (או במקרה של שייקספיר, התדרדרות) העניינים.
הגרסאות על עובדת היותו של שייקספיר תלמיד חכמת הקבלה, דוגמת בני דורו, ניוטון, רויכלין או לייבניץ, חלוקות, אך אין ספק שהנושאים שבהם עסק והמסקנות שהסיק, משיקים לנושאים המרכזיים שבהם עוסקת חכמת הקבלה…
"להיות או לא להיות, הנה השאלה: מה נעלה יותר?
לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו,
או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים, למרוד וקץ לשים להם."
(המלט, מערכה שלישית, תמונה ראשונה)
המלט המתייסר לא יודע כיצד עדיף להתמודד מול הקשיים שמזמנים לו חייו. אך לפי חכמת הקבלה, אף אחד מהפתרונות שהציע לא יעזרו לו.
הקבלה מלמדת אותנו שהאפשרות היחידה להימלט מ"חיצי הגורל האכזר" ומ"ים הייסורים", הוא לא להתמודד או "לצאת חמוש" מולם באופן ישיר, אלא להתעלות מעליהם למקום שממנו הם נשלחים. שם, בעולם העליון, נמצא "חדר הבקרה" של המציאות. מי שמגיע אליו, יכול לשנות את גורלו ואת כל מהלך חייו! ואת זה ניתן לעשות רק על-ידי לימוד חכמת הקבלה. אם רק היה יודע זאת המלט המסכן…
"כל העולם במה, וכל אנשים ונשותיו שחקנים הם, יש להם את כניסותיהם ואת יציאותיהם, ואדם אחד משחק תפקידים רבים." (כטוב בעיניכם)
גם כאן שייקספיר היה קרוב מאד לאבחנה שעליה סיפרו כבר המקובלים כ-4500 שנה לפניו – כל העולם במה, אבל כולנו לא שחקנים אלא בובות על חוטים.
עד כמה שזה יכול להישמע מוזר, החיים שלנו הם כמו מחזה שנכתב מראש. יש תסריט, שחקנים, עלילה וגם הסוף כבר ידוע. אי אפשר לשנות בחיינו בעולם הזה דבר, מלבד העובדה שכבני-אדם, ניתנה לנו הזכות לשבת על כיסא הבמאי, לראות לפני כולם את סופו של המחזה ולשנות את גורלנו בהתאם אליו.
לפי שיטת הקבלה, האפשרות היחידה לבחירה חופשית שניתנה לנו, קיימת ביכולת שלנו להחליט אם להיות שותפים למהלך הבריאה או להתעלם מקיומו. חשוב שנדע שמחיר ההתעלמות יקר מאוד, משום שאנו, כמו רוב גיבוריו של שייקספיר, סובלים בלי דעת למה. מצד שני, מי שהופך להיות שותף למהלך הזה באמצעות לימוד חכמת הקבלה, מקבל בהדרגה את המושכות לידיו, ומתחיל לשלוט במציאות חייו.
להיות הבמאים של החיים שלנו
בניגוד לגיבוריו הטראגיים של שייקספיר, לכולנו ניתנה ההזדמנות להיות הבמאים של החיים שלנו. אם נתעלה באמצעות לימוד הקבלה אל מעל למסלול הקיום האוטומאטי הזה, נוכל לשלוט בגורלנו ובמהלכי המציאות של חיינו.
רוצים לדעת מה מקובל חושב על כל זה?
"מכאוס להרמוניה" – הבלוג האישי של הרב לייטמן. לחצו לכניסה
12 מאי 2008 בשעה 16:02
לייטמן:-אני בא אליך-