על מציאות ואשליה לפי חכמת הקבלה
אם נתבונן בטבע הוא יצטייר לפנינו כשלם בהתפתחות המציאות, וחסר בקיום המציאות. בדומה לעובר המוגן בתחילת דרכו וכשגדל ונהיה לאדם, שכבות ההגנה הולכות ונעלמות והעולם הופך ליותר תובעני ואף רע ואכזר.
ישנן מספר שיטות להסביר דואליות זו שבטבע. מדוע ישנה שלמות ותבונה אינסופית הקיימת בו מצד אחד ואכזריות וחוסר צדק מצד שני.
עלינו להבין שאנו נמצאים תחת רשת כוחות וחוקים קבועים ומוחלטים, אם נשכיל להבין אותם להשתוות עימהם ואף להצטרף אליהם יהיו חיינו נעימים ואם נכשל נמצא עצמנו סובלים תחת מכות הולכות ומתגברות.
מתוך הסבל האדם ירגיש שעליו לחקור את המציאות, בפניו יתייצבו מספר שאלות: האם הטבע הוא חוק עיוור או שיש בו מחשבה ורגש? האם יש תכלית לטבע ואם כן מה היא?
כדי להצליח לענות על שאלות אלו עלינו להתבונן בתפיסת המציאות שלנו. אנו תופסים את המציאות בהתאם לטבע שלנו, טבע אגואיסטי, לכן האנושות במחקריה מגיעה למשבר – למרות כל התקדמות המדע והעובדה שחיינו הפכו נוחים יותר אינו מצליחים להגיע לאושר.
הרצון האגואיסטי שלנו לקבל מגביל את תפיסתנו ומאפשר לנו לראות רק חצי מהתמונה. האם יש ברשותנו עוד אמצעי לחקור את הטבע שלנו פרט לחקירת הטבע מתוך הטבע עצמו?
כל אלמנט הכי קטן, כל חלקיק של גל או חומר, כל פרט במציאות בנוי משני חלקים: רצון לקבל ורצון להשפיע. המקובל הולך בחשכה עם פנס הנקרא "רצון להשפיע", אור דחסדים, אם הכלי של האדם נמצא בתכונה ההפוכה לתכונת הקבלה, הוא פולט, מקרין החוצה, במקום לקבל. הגעתו לתכונה זו, תכונת הנתינה, פותחת בפניו חצי נוסף של המציאות. המקובל יכול לקשור את שני חלקי המציאות המנוגדים יחדיו ולגלות שלימות. הוא מגלה כי שכולנו קשורים ומחוברים במערכת קשרים אינסופית, ושהטבע מתנהל בתהליך הדרגתי ומכוון. הוא מתעלה מעל הטבע, ומגלה כי ישנה תכלית ומה היא.
עוד בשיעור:
• מה ההבדל בין מדע, דת וקבלה?
• בריחת האדם מהסבל דומה לאדם הבורח מפני מכבש. אדם העולה לעולם הרוחני הופך לנוהג במכבש ולוחץ על הגז, ובכך מאיץ את ריצתו עצמו, הבורח מהמכבש לעבר תכלית הבריאה.
• האדם הינו חלק אינטגרלי מהטבע, הוא חייב לבצע את תפקידו בטבע ולהשפיע לכל המערכת ללא דיחוי אחרת הוא מפר את החוק האינטגרלי של הטבע.
• הנוסחה הכללית של המציאות היא: אור מסך וכלי . או בצורה אחרת (X= F(Y
X קבלה
Y – נתינה
F – הקשר ביניהם.
• האדם המגיע לרוחניות מקיים את הנוסחה מרצונו החופשי ולא מתוך הכרח ובכך מגיע למדרגה רוחנית עצומה. הוא משיג את מחשבת הבריאה, אותה מחשבה שבראה את והטבע ונמצאת מעליו.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – מאמר השלום, "חיוב הזהירות בחוקי הטבע", ספר קבלה למתחיל, עמוד 127
