קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• הגוף לא מבין שאפשר ליהנות מהשפעה; לא שההשפעה היא התענוג, אלא שאפשר לקבל תענוג מזה שמשפיעים.
• אי אפשר להבין מצורת לבוש אחת, צורת לבוש שנייה.
• חושך – נותנים לך מנה של תענוג רוחני, שאתה צריך להלביש אותו ב"חסדים", בהשפעה, ואז ליהנות.
• מה שנראה לי כחושך, אני לא יכול להבין שהעליון נותן לי מקום להוסיף את היחס שלי; במקום שנראה לי חשוך – פחד, חרדה, חוסר ביטחון, הבורא מראה לי "אור חכמה", ואם "אלביש" אותו קצת ברצון להשפיע, אגלה שם עולם ומלואו.
• אין ברירה, צריכים לעזור האחד לשני להבין שלגדול, זה נקרא לקבל לבושים חדשים.
• אין חושך, אין מקום ריק במציאות – הכול תלוי רק באיך שאנו מתייחסים אליו.
• מעל מידת החיות המינימאלית שנתנו לנו, אנו צריכים לראות שהכול בהשפעה, באהבה, אחרת כל הרוחניות תיראה לנו כחושך – "הארת המלכות", או שיסתירו מאיתנו את החלק הזה של המציאות, כיוון שאין לנו את היכולת להתמודד עימו.
• אנו נמצאים בהסתרה מהרוחניות השנואה עלינו, ובמידה שאנו מסכימים להיות בהשפעה, אנו פותחים אותה.
• אם האדם נמצא בהקשבה, הוא רואה שכל רגע ורגע הבורא משנה בו דברים, ורוצה בכל רגע ורגע תגובה ממנו.
• על האדם להשתדל להיות בעבודה הפנימית הזו כל הזמן, ללא קשר למעשיו הגופניים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': כתבי בעל הסולם, "אגרות", אגרת מ', שנת 1927

• אם אנו מעתיקים על עצמנו את צורת העליון ברמה הגשמית, אנו לא מתעלים מעל הטבע, אלא נמצאים באותה רמת הקיום הגשמית.
• ברוחניות, אני צריך להעתיק על עצמי צורה הפוכה – להיכנס לפעולות העליון הפנימיות, ואותן להעתיק על עצמי.
• אנו צריכים לחדור דרך החיצוניות שנראית לנו, ולהידבק לפנימיות העליון "פה אל פה".
• כל החלקים במערכת הרוחנית קיימים מלכתחילה, אך חיסרון התחתונים לא היה קיים.
• מאין-סוף קיים הגרעין של ז"ת דבינה, אך רק כתוצאה מהעלאת מ"ן מלמטה, היא מקבלת נפח מלא.
• העליון תמיד מעורר את התחתון, בצורה ישירה או בלתי ישירה.
• הנשמה שלנו מקבלת הכול מהבורא, ובמידה שאנו נוכל לחבר את עצמנו אליו, באותו הקצב, האיכות, השתוות הצורה איתו, אנו מעשים קרובים יותר ויותר לשינויים שבמקור.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות י"ט, שיעור 8

• מה שהמקובלים כותבים, זו התרשמות האדם המשיג את הרוחניות, ולא המערכת הרוחנית העומדת בפני עצמה.
• ישנם 2 סוגי מילויים ברצון לקבל: 1 – מילויים שבאים לפי הטבע; 2 – מילויים שבאים לפי הקשר עם העליון. התענוג שמקבלים, לא חשוב מאיזה סוג, צריך להיות "לה' דווקא" – בחזרה לבורא.
• בחינה ד' של הרצון לקבל כוללת את כל הבחינות, ולכן יכולה להגיע לצורת הקבלה הסופית.
• "מלכות" – היכן שהרצון לקבל שולט, ומבין כל מה שנמצא לרשותו – מולך.
• "ספירות" – רצונות לקבל ה"מאירים", והמיועדים "להאיר" לאחר שיתוקנו.
• מה שאנו צריכים זה כתר ומלכות – המאציל והנאצל; כל היתר זה הקשר, השפה, המערכת ביניהם.
• הרצון בא לנו על-ידי זה שהאור מסתיר את עצמו; העביות נקבעת על-ידי האדם עצמו – במידת העביות שלו הוא מרגיש את עצמו הפוך מהאור.
• ה"מסך" מורכב מעביות וקשיות; העביות מתחברת למסך מהרצון לקבל שלנו, והקשיות מגיעה למסך כתוצאה מזה שהוא עומד מול האור.
• "מסך" יכול להיות רק בתנאי שנרגיש את האור, כנגדו את העביות שלנו, ומהפגישה בין שניהם ייוולד בנו ה"מסך".
• כל הסיבוב מעולם אין-סןף, דרך העולם שלנו ובחזרה לאין-סוף, זו פעולת האור על הכלי; אך בחלק החזרה מעולמנו לאין-סוף, אנו נמצאים כיצורים המתחילים להכיר את עצמנו, ובו אנו צריכים להשתתף – להגיע להסכמה, לדרגות הצדקות.
• אנו צריכים להעלות את הרגישות לפעולות האור עלינו, באמצעות הסביבה, הספרים והמדריך.
• השינוי הוא במודעות, בלהצדיק את המאציל שבין כך ובין כך פועל עליך.
• כדאי לקשור את מה שאנו לומדים אלינו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה", שיעור 8

• כל שפות הקודש קיימות כדי להסביר לנו את מערכת הקשר שלנו עם הבורא.
• גם עכשיו אנו נמצאים בקשר עם הכוח העליון, עם כל המציאות, אך לא יודעים כיצד להתקשר אליו.
• "שפה" – מערכת התקשרות שאני צריך לבנות, בהתאם לעביות שיש בי; הכול זה שפה.
• "שפה" זה מה שמבדיל את האדם מהבהמה.
• צורות האותיות העבריות תואמות להתפתחות אורות חכמה וחסדים, ולפגישה ביניהם.
• האדם צריך להבין את עצמו; הוא צריך לדרוש מכל מיני כוחות חיצוניים לחקור את עצמו; בפנים, בתוך עצמו, שם הוא מוצא את הבורא – את השורש שלו.
• הבורא זה הדבר העליון שאני יכול לתאר לעצמי בזמן נתון.
• מתיקון החומר שלך, אתה מכיר את ה"אבא" שלך.
• אין חובה לדעת עברית כדי ללמוד את חכמת הקבלה, כיוון שהיא לא צורות האותיות והמילים, אלא התקשרות מרצון אל האור שמפעיל אותו.
• ישנה שפת הביטוי החיצונית וישנה שפת ההתקשרות עם הבורא, וזה העיקר.
• "שפה" – צורה, תוכנית ההתקשרות בין רצון האדם לאור.
• האר"י חידש את השימוש בשפת הקבלה, ובלעדיו לא היינו יכולים להתקשר לרוחניות.
• דווקא דרך המערכת החיצונית שתכניס פנימה, תגלה את הבורא.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"