קבלה לעם היום

חלק ראשון

• התיקון שלנו הוא קודם כל בהכרת הרע; הכרת הרע קיימת לכל אורך ההיסטוריה – האדם מקבל בכל פעם רע, וממנו הוא בורח.
• ההתפתחות תוכננה בצורה כזו שאנו חייבים להגיע לזה שרע לנו, וחוץ מזה, יש עוד משהו שמושך אותנו לטוב.
• זה שהאגו שלי עושה לי רע, זה עדיין לא נקרא "יצר הרע" – הסיבה שרע לי בכל פעם ממשהו, לא שייכת למטרה.
• הכרת הרע היא במקום שבו הייתה שבירה – ביחס לאחרים, לזולת; הכרת הרע היא לא ברצון אלא בכוונה.
• המלחמה העיקרית היא על הכוונה, וכאן רק האור יכול לשנות בצורה גלויה את טבע האדם, את היוצרות שלו, את מה שנשבר.
• אנו לא יכולים לשנות את הרצון, אלא את הכוונה, שתהפוך את הרצון מיצר רע ליצר טוב.
• כשאני עושה מעשה בקבוצה, אפילו ללא כוונה, האור פועל עלי; אם אני נמצא בעולם הזה באיזו שהיא התאמה לדרגה עליונה יותר – קבוצה, ספרים, לימוד – אפילו ללא הכוונה הנכונה, האור פועל עלי.
• היגיעה היא, עד כמה מעל המעשים שלי, אני מסוגל להוסיף תוספת רצון, מתוך הבנה, הכרה, שהיא כבר שייכת למקום השבירה.
  
• עלינו להשתמש בקנאה כדי לעורר בכל אחד מחברי הקבוצה רצון להגיע להשפעה.
• בדרכנו, ההתקדמות באה לידי ביטוי ביתר גילוי הרע.
• החברה צריכה לתת לאדם ביטחון ותמיכה לגלות את הרע.
• ב"מדבר", בקשר בין כולם בנקודות שבלב, מגלים את האלוקות.
• אל לנו לגנות את החברים על דברים גשמיים, אלא לשים לב, גם כלפי עצמנו וגם כלפי החברים, רק על הנקודות שבלב.
• עלינו להעלות רק את אותה נקודה – "חלק אלוקה ממעל", ובה להתחשב, ובכל השאר לא להתחשב.
• ניתן למדוד את מידת החיבור לפי הנחיצות, שבלי החיבור אני לא מגיע להרגשה הרוחנית.
• החידוש, הריגוש, צריך להיות בעמקות החיבור בינינו ולא בחיצוניות; לכן בכל פעם שאני שומע את אותו השיר, את אותן המילים, קורא את אותו המאמר, על להרגיש מצב חדש במדרגה חדשה, לפתוח כלי יותר פנימי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': פתיחה לחכמת הקבלה, כתבי בעל הסולם, אות מ"ט, שיעור 20

• אור הטעמים – אור שמתפשט בתוך הפרצוף; אור הנקודות – אור שמתפשט בתוך הפרצוף במגמה שהמסך מזדכך; תגין – רשימות מכניסת האורות; אותיות – רשימות מיציאת האורות.
• כל הפעולות והמעברים ביניהן, בונות בנו הרגשה, וכולם נשארים קבועים וחיים בכלי, כי אין העדר ברוחני.
• כל הרשימות, ההבחנות, הן כלפי היחס בין המסך והאור העליון.
• כל מצב הוא פרצוף בפני עצמו.
• כל תנועה, כל זעזוע, גורם לזעזוע בכל המערכת, ולכן קורים אין-סוף שינויים, מכל שינוי הכי קטן במלכות דאין-סוף.
• הכלים שעליהם אנו מדברים הם גם אורות – כל דבר שהרצון לקבל מתפעל ממנו, זה אור.
• התפעלות, התרגשות הכלי, חוץ מהרצון לקבל עצמו, נקראת "אור", "בורא".
• ההבדל בין רשימו – רצון למשהו, למילוי עם הדבר הרצוי, הוא בגודל החיסרון שלי, כי האור נמצא במנוחה מוחלטת; עלי להוסיף יגיעה על הרצון, ומתוך הרשימו, יתגלה המילוי.
• כל התנועות והצורות שבכלים הן אורות, ועל האור לכשעצמו מחוץ לכלי לא ניתן לדבר.
• בראש מתבצעת החלוקה ל"תוך", "סוף" ו"חלל" למטה מסיום רגלין.
• אנו אף פעם לא מדברים על רצון ללא אור או על אור ללא רצון; "אור" – צורות המתלבשות ברצון, צורה עליונה כלפי צורה תחתונה ממנה – אור כלפי הכלי.
• "אור" – תכונת ההשפעה שבתוך הכלי; "כלי" – תכונת הקבלה שבתוך הכלי; "בורא" – צורת ההשפעה שבכלי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': מאמר "גוף ונפש", כתבי בעל הסולם, שיעור 7

• העיסוק בצורה מופשטת מבלבל את האדם, כי הוא מיד מוציא את עצמו מביקורת, מהניסיון, מהחומר ולכן זה כל-כך חמור.
• אנו עוסקים בשני דברים בלבד – חומר וצורה מלובשת בחומר, ומעבר לזה אסור למקובל להגיד מילה אחת, כי אם יעשה זאת הוא יעקב את התלמיד מלהגיע למטרת הבריאה – להגיע לצורת ההשפעה שמתלבשת בתוך החומר.
• פילוסופיה – כל דבר בחיים הגשמיים או הכביכול רוחניים, שיוצא מהגדר של תופעה ברורה בתוך הרצון.
• הרמב"ם היה מעוניין לקרב את ה"נבוכים" לאמת, ולכן הוא השתמש במונחים ובמילים הלקוחים מתוך הפילוסופיה שהייתה פופולארית מאד בימיו, אך החכמים החרימו ושרפו את כתביו, כיוון שבזה עלולה להיפתח הדלת ל"עמך" להיכנס לפילוסופיה, על-אף שכוונת הרמב"ם הייתה שונה לחלוטין.
• כל הלימוד וההסתכלות שלנו על החיים, חייבים להיות קשורים לעניין הרצון והצורה שבו, וכך לעולם לא נטעה.
• גוף ונפש על-פי חכת הקבלה: "גוף" – הרצון לקבל; "נפש" – צורת ההשפעה שהרצון לקבל מקבל.
• הנקודה שבלב בלבד היא הנשמה, ובחיבורה לשאר הנקודות, תגלה אותה.
• אנו זקוקים להרגשת הקיום הגשמי, כדי לצאת ממנה בכל פעם להרגשה הרוחנית.
• בגמר התיקון, העולם הזה כולו, הופך להיות משרת לנקודה שבלב – זה התיקון שלו.
• ההתקדמות היא, שעל-פני כל השינויים שאנו לא בעלי-הבית עליהם, שיהיה ייחוד בין "ישראל", אורייתא" וקוב"ה"; רק לזה אנו צריכים לדאוג.
• במאמץ הפנימי לגלות בחומר שלנו צורות השפעה, אנו מושכים את המאור המחזיר למוטב.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"