רשימות משיעור הקבלה היומי – 18.1.10
תיוג: בחירה חופשית, התפתחות רוחנית, זוהר, חברה, יסודות הקבלה, מבנה העולמות, מציאות ואשליה, משבר עולמי, עבודה פנימית כתיבת תגובה
חלק א': זוהר לעם, פרשת בא, אות ל"ו
- תלמיד חכמת הקבלה הוא גם ה"ילד" וגם המחנך של עצמו – אנו ילדים, מתחילים מאפס, מחוסר תפיסה ורגש, ובמקביל, אנו צריכים לראות מהצד את ההתפתחות שלנו.
- אם בעולם שלנו הטבע הוא זה שמחייב את האדם לגדול, בעולם הרוחני, אנו צריכים רק לארגן סביבה שתדרבן אותנו להתפתחות הזו, כי לאדם בעצמו אין כוח להתפתח.
- הבחירה החופשית היא לא בשלבי ומטרת ההתפתחות, אלא בכוח ההתפתחות, שרק באמצעותו נעבור את שלבי ההתפתחות. את אותו הכוח ניתן להשיג רק מהקבוצה, וזו הבחירה החופשית היחידה שלנו.
- עלינו להיות סבלניים, ולסבול את שלבי ההתפתחות שלנו ושל החברים, והעיקר הוא לכוון את עצמנו, לאחר שקיבלנו את כוח הקבוצה הכללי, להתפתחות הפנימית.
- כל הריכוז שלי חייב להיות בתוך עצמי, ועלי להרגיש שאני מפתח את בחינת ההרגשה – בחינה ד', שיחד איתה מתפתח השכל.
- כל התיאורים שהזוהר מביא לנו, הם רק כדי לפתח את כלי ההרגשה הפנימיים שלנו.
- לא חשוב כמה אני מצליח להבין או להרגיש את הכתוב בזוהר, חשוב המאמץ בלבד.
- הרצון לקבל גדל ברוחניות במימדים גדולים מאד, וחשיבות הסביבה, נותנת לאדם יכולת לעבוד עם תוספת הרצון שמתווספת בו כל פעם, וכך להתקדם.
- על החברה לדאוג שכל הזמן יהיה מספר מספיק של אנשים שידאגו שתהיה עלייה כללית.
- "עלייה" – חיבר יתר בין כל החברים.
- אין עלייה בגובה, יש עלייה בקשר בינינו; עד כמה שהקשר יהיה יותר חזק, פנימי, נקרא שאנו מתקדמים יותר למרכז הקשר, שבו נמצא הבורא – הנקודה הפנימית ביותר.
- בחיבור בין הרצונות שלנו אנו מגלים את היצר הרע, מתחילים לדרוש את המאור המתקן, וכתוצאה מכך מקבלים את התורה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קכ"ד, שיעור 52
- עתיק בגדלות מוליד את פרצוף אריך-אנפין, בשלבי עיבור ויניקה, ולאחר מכן אריך-אנפין עולה לעתיק ומקבל משם גדלות.
- כאשר העליון נמצא רק בגלגלתא-עיניים, אין לו קשר עם התחתון; כאשר העליון נמצא באח"פ שלו, יש לו קשר עם גלגלתא-עיניים דתחתון.
- קטנות התחתון מחייבת את העליון להיות בגדלות, ואז נוצר ביניהם קשר מיוחד – "גדלות דמן ה-א'" – שהתחתון נמצא בקטנות אך משתמש בגדלות של העליון, כעובר או כקטן.
- כל "הבא", הוא יותר עבה; בימינו, אנו נמצאים ברשימות העבות ביותר, אך בחלק הזך ביותר שלהן, ולכן אנו הראשונים בדור האחרון.
- בזה שהעליון לא מושך אותי, הוא נותן לי הזדמנות לפתח בחושך שלו, את כלי ההשפעה שלי.
- התיקון הוא תמיד מהקל לכבד, ואין דילוג מדרגות.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ח'
- "חומר" – רצון; "צורה" – מה אני רוצה.
- הסיבה לשבירה – הסתלקות האור; תיקון השבירה – עליית מ"ן – שהאור יבוא על-ידי הזמנת הנשמות.
- "אהבה" – שאני ממלא את רצון הזולת; אם יש השתוות צורה כלשהי בינינו, אני מבין אותו, יכול למלא אותו ובזה לממש את האהבה.
- העבודה שלי היא להיות כמי אין-סוף – אז אני אבין מה כל אחד ואחד רוצה וצריך, אוכל לספק זאת להם, ואז אוכל להביע את אהבתי האין-סופית להם.
- כשאנו חוזרים לאין-סוף, כל אחד הופך להיות אין-סוף – קשור לאור הסובב, מקבל ממנו, ואז מספק מעצמו לכולם את האור הזה, את השירות שלו.
- השבירה מחויבת, כי בלעדיה אני לא יכול להתכלל עם כולם, ולקבל את רצונם כרצוני שלי.
- אנו צריכים להכין בעולם שלנו כלי לאור, ואז במקום האסונות המתגלים, יקרו, באותה העוצמה, דברים טובים.
- אנו צריכים, לא לעורר את הרצון לרוחניות, אלא את הרצון לחיבור.
- רק הבורא, המקור האחד ממנו הגענו כולנו, משווה, מקרב בינינו; בצורה אחרת, אף אחד לא יכול להתקרב לשני.
- לא יכול להיות חיבור, אם הוא לא בבורא.
- "רע" – מה שמפריע לי להגיע לבורא.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"