קבלה לעם היום

חלק א': רשב"י, הקדמת ספר הזוהר, מאמר "לילה דכלא", אות קל"ג, שיעור 5

• מה שאנו צריכים לעשות זה להתחבר ברצונות שלנו להשגת המטרה כאחד – אותם אנו צריכים לתקן ולחבר.
• כל הקלקול הוא שבירת הכלים וריחוק בין הניצוצות, כל התיקון הוא חיבור ביניהם, והוא נעשה על-ידי זה שאנו מנסים להתחבר בזמן קריאת מקור הקבלה האמיתי, שנכתב על-ידי מקובלים שהיו בהשגה של החיבור, של התיקון.
• "דוד" – מלכות שיכולה להיתקן מצד הזכר, מסך עם כוונה על-מנת להשפיע. "בת שבע" – מלכות שצריכה תיקון חסדים, על-מנת שתוכל להתחבר לדוד. "אוריה" – תיקון החסדים על מלכות.
• "גילוי עריות" – עבודה עם הרצון לקבל שעדיין לא ניתן לעבוד איתו בעל-מנת להשפיע, גילוי הכלים ללא מסך.
• המאבק הוא תמיד על הקו האמצעי – האם אנחנו מבררים נכון את המלכות ויכולים לבנות בה קו אמצעי שיהיה תמיד בעל-מנת להשפיע, או שיש בה עדיין חלק שהוא בעל-מנת לקבל.
• "קליפה" – הרצונות שלא יכולים לתקן בעל-מנת להשפיע, אבל הם הרצונות הגדולים והחשובים ביותר, כי בהם יתגלו האורות הגדולים.
• אנחנו לא הורגים את החלקים ברצון לקבל שהם על-מנת לקבל ושאותם אנחנו לא מסוגלים אותם לתקן לעת עתה, אנחנו חייבים שהם יחיו. אני בכל זאת מרגיש אותם בתוכי – הם קיימים וחיים בי ואני שולט בהם. לכן היחס לבריאה צריך להיות גלובאלי, כי לכל דבר יש מקום.
• אנחנו לא עובדים על הרצון הפרטי של האדם אלא על הרצון לקבל שבינינו, כי הוא זה שנשבר. וכתוצאה מתיקון דרגת האדם בינינו, מיתקנות גם דרגות חי, צומח ודומם שבכל אחד ואחד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': זוהר לעם: פרשת "צו", אות כ"ח, שיעור 3

• "ישראל" – אלה שנמשכים לביצוע מעשים בכוונה על-מנת להשפיע. "ערב רב" – אלה שנמשכים לביצוע אותם המעשים אך בכוונה על-מנת לקבל.
• הבדיקה היא באיזו כוונה האדם בא ללימוד: ישר-אל, או בכוונה למלא את הרצון שלו – ערב רב.
• בגשמיות אני צריך לתת לעצמי מכה כדי למנוע מעצמי להשתמש ברצון. ברוחניות, אני צריך להעמיד כנגד הרצון ערך, חשיבות שאני לא משתמש בו.
• כל העבודה שלנו על הרצונות היא בערכים – עד כמה חשוב בעיני הבורא ועד כמה חשוב לי להיות דומה לו.
• העבודה כלל לא קשה, אלא אנו צריכים רק לאתר את מקום העבודה ולעשות בדיוק מה שצריך.
• אני יכול לקבל את הכל מהקבוצה, בתנאי שאני מבטל את עצמי כלפיה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, בית שער הכוונות, אות מ"ה, שיעור 20

• "מלכות הגדולה" – כלים דעיגולים שבהם אנו לא יכולים להשתמש עד גמר התיקון. "מלכות הקטנה" – מלכות דאצילות, ה' זעירה, ובה משתמשים במידה שיכולים לכלול אותה בבינה.
• "אני" – מלכות דאדם קדמון. "אין" – כתר דאצילות, עתיק שיתגלה רק בגמר התיקון.
• כל תחתון הוא לבוש לז"ת דעליון.
• אנו משיגים תמיד רק את מלכות דעליון, וכל ט' הראשונות שמעליה מורגשות בה בלבד.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם: מאמר "מהות הדת ומטרתה", שיעור 5

• חוש הכרת הרע כולל בתוכו הרבה מאד הבחנות, ומכוון ומושך אותנו קדימה. חוץ ממנו לא צריך דבר, כי אם חוש זה הולך לפני הרצון שלי והרצון הולך אחריו, מובטח לי שתמיד אהיה שרוי בטוב.
• מדרגות הסולם הן מדרגות הכרת הרע שלי, והן מושגות בעזרת המסכים, שמראים לי מהו השימוש ברע ומהו השימוש בטוב.
• הכל תלוי בחינוך – אנו יכולים להעלות באדם את רף הכרת הרע, ואז הוא יכול להיות מטרתי וטוב ביותר – בשלב ההתחלתי עבור עצמו.
• רק האור יכול לשנות את האדם לאהבת הזולת בעל-מנת להשפיע.
• העולם הזה קיים רק כדי שתרגיש בו רע ותשתוקק להגיע ממנו לעולם הרוחני.
• הבורא נתן לך ניצוץ ולא יותר, ועל החברה להשלים עבורך את התפתחות חוש הכרת הרע.
• להשפיע זה לא לתת לאחרים; לא נבין מהי השפעה באמת עד שהאור יבוא וייתן לנו את חוש ההשפעה.
• עד כמה שאתה מתחבר לקבוצה אתה מתקדם לכיוון הנכון. אם אתה באמת מתחבר איתם, אתה מגלה בתוך החיבור את הבורא, ורק גילויו יכול להעיד עבורך שאתה נמצא בכיוון הנכון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"