קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו למעלה מהדעת, בעבודה"

• מעשי הבורא הם מעשי השפעה, ואני צריך להגיע למעשי השפעה כדי להכיר אותו. כלומר מזה שאבצע מעשים דומים לו, אבין התוכנית המטרה שלו כלפי, את המחשבות, הפקודות, אבין הכל לפי העיקרון "ממעשיך הכרנוך", ולפני זה לא.
• "דעת" – מה שאני יודע, מרגיש, רואה בחוש הרצון לקבל. "אמונה" – דרגה עליונה לדעת שאותה צריכים לרכוש. את האמונה רוכשים למעלה מהדעת, על-פני הדעת. לכן תחילה אני צריך לגלות את דעתי ולאחר מכן לקבל כוח מלמעלה, שיאפשר לי ללכת למעלה ממנה – בדיוק באותה הצורה, רק הפוכה ממנה. וזה נקרא שאני הולך "למעלה מהדעת".
• עד שהאדם מגלה את המציאות הרוחנית בחוש, עליו ללכת לפי עצות החכמים, כי אין דרך אחרת להגיע ולראות את העולם הרוחני.
• "אמונת חכמים" – פעולות שהאדם מבצע, כדי לרכוש את הכלי לראות את העולם החדש.
• "מלך" נקרא שהעליון שולט מעל ההסכמה והשכל שלי, ואני רוצה שהוא ישלוט.
• "אומות העולם" – אדם העובד בשכל שלו. "ישראל" – אדם העובד למעלה מהשכל שלו.
• בדרך התיקון אנו נתקלים פעמים רבות בהגדרות שקריות למושגים כגון "אמונה", "ישראל", "אומות העולם" ועוד, והעבודה שלנו בפירוש הנכון של המושגים לפי חכמת הקבלה, היא תיקון שאנו עושים בתוכנו.
  
• אנו צריכים לקבל את עצות המקובלים מעל השכל שלנו כי הם נמצאים במדרגה גבוהה יותר, ועד כמה שנצליח לממש אותן, נצליח. הדרך היא תמיד שהקטן לומד מהגדול, כקוף הלומד מהאדם – שתי דרגות.
• בלי קבוצה אי אפשר ללכת למעלה מהדעת – בלעדיה אין מה לתקן, כי פניה לאלוקים זו פניה לתיקון יחס האדם לזולת.
• התורה מגיעה רק לתקן את הקשר בין בני האדם, ולכן עכשיו העולם מגלה בהדרגה, מתוך זה שמכניסים אותו לקשר בין כולם, שבלי הקשר הוא ממש הולך וממית את עצמו. אז מאין ברירה הם יצטרכו את הכוח העליון ואת כוח האור שיחבר ביניהם. לכן צריכים את השיטה – עכשיו יתגלה היצר הרע בבני האדם בעולם הזה, ואז הם יגלו צורך לתורה.
• כל דבר שאנחנו לומדים הוא ממקום גבוה על מקום יותר נמוך. אז אל תחשוב שאתה יכול לדעת במצב שבו אתה נמצא, במה אתה נמצא. לכן אנו צריכים תמיד לרצות רק להתקדם – עד גמר התיקון ממש. רק שם יתגלה הכל, ולפני זה אין אמת אלא רק חלק ממנה, ואי אפשר להיות בטוחים בשום דבר.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': זוהר לעם, פרשת "יתרו", אות ל"ב, שיעור 2

• מחברי הזוהר מייעצים לנו להתחבר בינינו בדומה להם – שכל אחד לא ידרוך, ידרוס או יהרוס את האגו שלו, אלא על-פניו, למעלה ממנו, כל הזמן יבנה בצורה הפוכה מהאגו את הרצון להשפיע שלו.
• עד כמה שהרצונות הלא מתוקנים מצטרפים לתיקון, בהם דווקא גדלה הכרת הבורא. דווקא ברצונות הלא מתוקנים.
• כל הרשעים בתורה נמצאים בנו בצורה לא מבוררת, וכשאדם מגלה שנמצא בו "איוב", "בלק" או "בלעם", הוא כבר נמצא בדרגות גבוהות, כי כנגד הרשע אתה מגלה את הצדיק שבך.
• "איוב" – חלק הרצון לקבל שלא יוכל להיתקן אלא על-ידי מכת האור, כלומר בייסורים גדולים. ההבחנות האלו לא מתגלות באדם בדרך בפועל, כי אי אפשר לסבול אותן. לכן המכה הזו מתגלה על-ידי פעולות רבות שאליהן היא מתחלקת.
• אין ברצון לקבל חוץ מרצון, אבל האור בורא בו אין סוף אופני קשר, צורות ואופי. ולכן ככל שפותחים את הרצון לקבל מגלים יותר את האור, את הבורא, את הטבע שלו, אך מגלים זאת מטעם החומר. זוהי "צורה מלובשת בחומר" – אנו לא מגלים את הבורא, אלא "בוא וראה", "ממעשיך הכרנוך" – הוא הכניס את עצמו בתוך החומר ואנחנו מגלים את עצמנו הנמצאים באותו החומר. ושם אנו נפגשים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', אות מ"ב, שיעור 24

• העליונים עושים זיווגים רק לצורך התחתונים.
• "הקטן אינו מוליד" – אתה חייב להיות גדול כדי להשפיע לתחתונים.
• לא יכולה להיות קבלת המוחין, אלא אם התחתון עולה לעליון.
• הבירור נעשה רק על-ידי דבקות בעליון. לאחר מכן יורדים בחזרה כדי להתכלל בשבירה, ואז עולים שוב לעליון וחוזר חלילה. רק בצורה כזו ניתן לבצע משהו כלפי האלוקות והחברים.
• כל שכל התחתון קיים כדי להידמות בעזרתו לפעולות העליון; כל הפעולות נעשות בגופו של העליון.
• רק בקבוצה האדם יכול לבצע את הפעולות, הן בשלבי ההכנה והן בדרגות הרוחניות.
• אם יש לאדם שכל לבטל את השכל, אז הוא עולה ומקבל.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", שיעור 5

• "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" הוא עיקרון שאנו חייבים לכבד, הן בגשמיות והן ברוחניות.
• אם האדם מממש את דרגת עביות הרשימו שלו בצורה הנכונה, הוא יכול לקבל את דרגת התלבשות הרשימו שלו בצורה הנכונה – וזהו דמיון חיובי, כי זוהי הצורה המתגלה באדם לפני מימוש דרגתו הבאה.
• חכמת הקבלה לא טוענת שהאמת המוחלטת נמצאת עימה, אלא היא רוצה לדחוף את האנשים לבירור האמיתי, ומספקת לאדם חוש רוחני חדש, שגם בעזרתו הוא ממשיך לבחון את המציאות בביקורת תבונתית בלבד.
• בלי לתקן את עצמו האדם לא רשאי לדבר על דבר, כי הוא לא מבין. קודם האדם צריך לגלות, ובמצב ובמידה שהוא מגלה, הוא רשאי לדבר.
• "גלות" – קיום ללא הרגשה מוחשית של המציאות. "היינו כחולמים". אין לנו גישה ריאלית, הכרה או הבנה. אנו נמצאים בחושך, בערפול, בחוסר הכרה. חכמת הקבלה מתגלה כיום כדי להחזיר את האדם לגישה הנכונה למציאות – מאהבת הזולת לקניית חוש ההשפעה, שבו האדם יתחיל לראות הכל.
• השכל דווקא דוחף ליתר דמיון, ולכן ככל שהאדם חכם יותר הוא נמצא יותר בדמיון וזה מבלבל אותו מקצה לקצה ומסית אותו מהדרך. לכן כתוב "לא החכם למד".
• צורת הרע עוזרת לי לבנות מעליה את הטוב, ולכן אני לא הולך לתקן את הרע – האור יגלה לי את הרע במלוא עוזו ומאותו המקום בדיוק עלי להתעלות מעליו ולבנות את הטוב.
• הרע שלך הוא בדיוק זה שלא איכפת לך מעניין החיבור. כרגע אתה מייחס הרע שיש לך לכיס ולבטן, אך זה לא הרע ולא על זה מדברים. רע זה רק כלפי החיבור, איפה שהייתה השבירה.
• רוחני הוא רק היחס לזולת, כי בינינו יתגלה הבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"