קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך א': מאמר "סדר ישיבת התועדות"

• כל אדם שרוצה לתקן את עצמו, חייב למצוא לעצמו אנשים נוספים, כי התיקון שלו יכול להיות רק בקשר עם האחרים, עד שכל האנושות מתחברת למושג "קבוצה".
• לא ניתן לעשות צעד לכיוון הרוחניות, ללא קבוצה.
• חכמת הקבלה היא שיטה, איך להתחבר בצורה מעשית עם אנשים בעולם הזה, ודרכם עם הנשמות.
• "סדר ישיבת התוועדות" – קשר מיוחד בין אנשים, שרוצים להגיע ביצירת הקשר הנכון ביניהם לגילוי הבורא.
• אנו צריכים לתאר את הבורא כתכונת ההשפעה השורה בין בני האדם, ולא כגוף או ככל דבר אחר.
• "לעשות נחת רוח לבורא" – להגיע למצב שתכונת ההשפעה תהיה אהובה עלינו, שנרצה לשרות בה ושהיא תשרה בנו.
• יש בסך הכל 2 תכונות – קבלה והשפעה, ועלינו לא לקבל דבר חוץ מלבדן כקיים, אלא כדמיון.
• "חברה" – נקודות שבלב שרוצות להתחבר ביניהן, שכבר נמצאות בחיבור ביניהן, ומשתדלות לעשות זאת בצורה הדדית יותר ויותר.
• כל אדם נמצא ברצון לקבל, ומוכן לסבול את השני רק במידה שזה משתלם לו.
• "נקודה שבלב" – ההרגשה הקטנה ביותר מהמצב הנצחי, מהמילוי השלם והנצחי.
  
• עלי לדאוג לקשר עם הזולת, מפני שבקשר אליו נמצאת הרוחניות שלי.
• זה סבל גדול לגלות שאני חייב לפנות לזולת ולהתייחס אליו.
• צריכים להגיע להסכמה חברתית ש"איש לרעהו יעזורו", וזה בלתי אפשרי.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב' :זוהר לעם, פרשת "ויצא", אות שפ"ו, שיעור 22

• ביחס שלי להשפיע לנשמות, לחברה, אני מבדיל את כל מה שהזוהר מדבר. את הכול – הכוחות, התכונות, ההבחנות, שאותן הזוהר מצייר.
• הזוהר לא מדבר על דבר מלבד מהנטייה שלי להשפיע לאחרים, ואופני ההשפעה שאני משיג במאמץ שלי.
• אנו צריכים להשתמש באופן אחר בתורה, מאשר זה שהשתמשנו בו באלפיים שנות הגלות. אנו צריכים להתחיל לפרש את הכתוב בצורה אמיתית, לפי מהות המילים, ולא לפי מה שנראה לנו מהעולם הזה.
• המציאות האמיתית הקיימת מורכבת מ-2 כוחות, תכונות: אחת שייכת לנברא – קבלה, והשנייה שייכת לבורא – השפעה. כל היתר לא קיים, זה נדמה לך.
• עלינו להתאמץ כל הזמן לפרש את הטקסט הכתוב בזוהר, למעלה מזמן, תנועה ומקום.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות כרך ב', חלק ז', דף תקמ"ט, אות ז', שיעור 7

• מלך הדעת – הפרצוף הראשון דגדלות דנקודים, כולל את כל האורות שמתפשטים ממנו ולמטה.
• אבא ואמא – חכמה ובינה, שהזיווג ביניהן מוליד את ספירת דעת, ומלכות שמקבלת את אותה הדעת – מלך הדעת, מושכת את כל המילוי שאבא ואמא יכולים לתת, ולכן מתרחשת בה השבירה הגדולה ביותר.
• קיים ראש אחד ובו 5 דרגות: ד' – פה, ג' – חוטם, ב' – אוזן, א' – עיניים, שורש – מצח.
• למטה מראש ישנו גוף, ומה שיש בראש מתפשט בגוף.
• תמיד יש לנו קודם זיווג מראש ולאחר מכן זיווג בגוף; הגוף הוא תוצאה מהראש.
• ההבדל בין טעמים ונקודות, הוא ששתיהן יורדות מהראש למטה, אך מגמת הנקודות היא לעלות למעלה.
• רק בהתפשטות הראשונה ישנה מגמה למילוי, בכל שאר ההתפשטויות המגמה היא ליציאה החוצה.
• טבע הבינה הוא לתת אור לתחתונים, אך בתנאי שהם ירצו בו.
• עד ג"ר דבינה מתקבל אור. אם רוצים שיעבור אור מחצי בינה ומטה, צריכה להגיע אליה בקשה מלמטה.
• השבירה היא לא שבירה והתיקונים הם לא תיקונים, זו פשוט בניית התחתון.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות, אות י"ד, שיעור 12

• הרצון להשפיע והרצון לקבל מחלקים את הנברא ל-2 חלקים – היכן שיש רצון להשפיע ישנו אור, והיכן שיש רצון לקבל ישנו חושך.
• חוסר בושה – חוסר רצון וכוונה להשפיע.
• ניתן למלא את כלי הבושה בהשפעה לאחרים.
• כלי הבושה הוא כלי של התקשרות עם הבורא, בעל-הבית עצמו, ולא עם המילוי, הכיבוד.
• הנחש מביא אותנו לבושה, ודרכה להיות אדם.
• יסוד הטבע הוא הרצון לקבל הכלול מ-2 הבחנות בלבד – הימשכות למה שטוב לו ובריחה ממה שרע לו.
• הנחש מביא לנו בסופו של דבר כלי שהוא לא מהעולם הזה, שכנגדו אני מעלה את עצמי למעלה מהדעת.
• אותן הכוונות על מנת לקבל שלנו, מתחילות להראות לנו בסופו של דבר, שאם נעשה משהו נגד הטעם, בהרגשה רעה אך בידיעה נקייה, כאילו להשפיע – אנו יכולים לפרוץ קדימה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"