ראש חודש רוחני וגשמי – מצא את ההבדלים
תיוג: רוחני וגשמי כתיבת תגובה
מהם זמנים רוחניים? שבת, חול, יום, לילה, ראש חודש… כל אלה הם מצבים רוחניים – עוצמות האור, האופי של הכלי שהולך להיתקן.
בהתקדמות האדם למטרת הבריאה, לדבקות על ידי השתוות הצורה, הכול תלוי בעד כמה האדם יעורר על עצמו השפעה של אור העליון המתקן אותו. אבל פרט להתעוררות מלמטה, עלית מ"ן, ישנה גם התעוררות מלמעלה הנקראת "ימים מיוחדים". "יום" ברוחניות, משמעו התגלות האור. מיוחדים – בגלל שהאור מתגלה ללא בקשה מוקדמת של התחתון. אורות כאלה "מלמעלה" מכונים "ראשי חודש", "שבתות", "חגים" וכו'. הזמנים הללו מהווים התחלת דרגה חדשה של התפתחות הנשמה. לכן גם בעולם שלנו האדם חוגג את הביטויים הגשמיים שלהם.
חגיגה של ראש חודש בעולם שלנו לא תביא את האדם לדרגה רוחנית חדשה, למימוש כביכול של תנאי של ראש חודש רוחני. אבל שמירת הסממן הזה בעולם שלנו מעידה על השתוקקות האדם להשיג מתישהו גם את הקיום הרוחני של המצב הזה. ולכן הסימנים הללו מחזיקים אותו במסגרת מסוימת שסוללת את דרכו לקיום אמיתי, רוחני של "ראש חודש".
עוד בשיעור:
• שבעת ימי השבוע ברוחניות – הכנות ובירורים במשך "שישה ימים", ובשבת – מנוחה – האור מגיע ומתקן את הכול. "מה שהכנת בערב שבת, תאכל בשבת". במחזוריות כזו האדם מתקן את הכלים שלו: שלב של הכנה ואז מגיע האור ומתקן, וחוזר חלילה.
• "למטה" – רצון לקבל, "למעלה" – רצון להשפיע. כשהאור מאיר על הרצון, הוא "מעלה" אותו מתכונת הקבלה ליתר השפעה.
• אנו עולים בחזרה לעולם אין-סוף, בדיוק באותם השלבים בהם ירדנו ממנו לעולם הזה, מהסוף להתחלה.
• כיצד נבנה עולם הנקודים ומה דרוש כדי למנוע שבירה בעולם האצילות
השיעור מבוסס על תע"ס, כרך ו', חלק ט"ו, שאלה רפ"ח, תשובה בעמוד א' תתפ"ד
