המכאניקה של האושר
"מרדף בלתי פוסק אחרי האושר", כך ניתן לכנות את מהלך החיים שלנו. אנו רוצים משהו, עובדים קשה (פחות או יותר) כדי להשיג אותו, וברגע שרצוננו ממתממש הרגשת האושר הולכת ופוחתת עד שהאושר נעלם לו כליל.
אנו יכולים לחלום במשך שנים על רכישת דירה מפוארת, אבל מרגע קנייתה אנו נהנים ממנה פחות ופחות, עד שלאחר זמן מה אנו מאבדים את ההנאה מהדירה. תהליך זה מאפיין את כל ההנאות שלנו בחיים. ברגע שהרצון בא על סיפוקו, התענוג חולף ואיתו נעלמת גם תחושת האושר.
היטיב לתאר את התופעה ריצ'רד איסטרלין, מחלוצי מחקר האושר באוניברסיטת דרום קליפורניה. "אנו שבויים במעגל הנהנתנות'", הוא אמר, "אנו מִתְרַגלים לאושר מהר מאוד, ולוקחים אותו כמובן מאליו או משווים את מה שיש לנו לְמה שיש לאחרים, ולא למה שהיה לנו פעם". לכן אנו אף פעם לא מאושרים…
אז מה, הכול אבוד? דווקא לא.
מדע האושר
כדי להתחיל בפיצוח משוואת האושר, אומרת הקבלה, עלינו להבחין בהבדל שבין הרצון הגשמי לעומת הרצון הרוחני.
ברצון הגשמי אנו מרגישים את העבר, ההווה והעתיד בנפרד. אנו מרגישים את הרצון שלנו בהווה, אולם את הרגשת האושר שתמלא אותנו כשנספק את הרצון הנוכחי, אנו מרגישים בעתיד. הסיבה לזה, מסבירים המקובלים היא חוסר התיקון הפנימי שלנו.
לעומת זאת ברוחניות האדם מגלה את יחסו של הכוח העליון אליו, לכן עם התעוררות הרצון מיד מגולה גם התענוג שממלא אותו. הוא מגלה כי בעבר הכוח העליון היטיב עימו תמיד, ועל ידי זה תיכף הוא מרגיש בביטחון כי גם בעתיד הוא ינהג עימו באותו האופן.
כשהאדם מחבר את שתי ההרגשות האלה בהווה, הרגשת המחסור נעלמת והוא מרגיש שלמות הן מהעבר והן מהעתיד. כתוצאה מכך הרגשת הזמן נעלמת והאדם מוצא את עצמו שרוי בתענוג ואושר נצחי ומושלם.
מטרת הטבע היא להביא אותנו להרגשה שלמה של אושר נצחי וקיימת דרך בדוקה להגיע לכך. כל שעלינו לעשות כדי לחוות אושר אמיתי הוא לגלות את יחסו של הכוח העליון אלינו.
עוד בהרצאה:
• את הבורא ניתן להכיר רק אם הנברא משתווה אליו בתכונותיו, לכן השמות של הבורא הן בעצם השמות של הנברא.
• לבורא יש רצון גדול להתגלות, הרבה יותר מאשר הרצון של הנבראים לגלות אותו. הוא רוצה שנגלה אותו, שנקבל אותו עד הסוף, שנבין אותו. אולם לשם כך עלינו לפתח השתוקקות גדולה לזה. הבורא משחק איתנו ועוזר לנו לגלות את הרצון.
• מה שנוסף למצב בגמר התיקון הוא ההשתוקקות של הנברא.
• גיהינום ברוחניות הוא הרגשת הפער שמתגלה בין הבורא לנברא. הפער הזה הוא השורש לכל ההרגשות הרעות.
• הנברא מגלה שהוא רוצה להיות במקום הבורא, והוא לא יירגע עד שיממש את רצונו להידמות לבורא, לכן הוא נקרא אדם, מלשון אדמה לעליון.
ההרצאה מבוססת על תע"ס, חלק א', הסתכלות פנימית, פרק ו', ספר "קבלה למתחיל", עמוד 499
