אבל כבוד השופט, היכן היתה לי בחירה חופשית?
דמיינו לעצמכם מצב שבו חוקי המשפט היו חופפים לחוקי ההתפתחות האמיתיים של האדם. במצב כזה, עדות ההגנה של אדם שנשפט על פשע שביצע היתה יכולה להיראות כך:
"כבוד השופט, על מה בדיוק אתה שופט אותי? נולדתי לעולם הזה – האם היתה לי בחירה חופשית בזה? לא. נולדתי עם תכונות מסויימות, תכונות שהובילו אותי לבצע את הפשע הנורא שביצעתי – האם היתה לי בחירה חופשית בתכונות הללו? לא. נולדתי להורים קשי יום – האם בחרתי להיוולד להם? ממש לא. ומאוחר יותר, גדלתי בסביבה נוראית, בחברה שהשפיעה עלי כל כך רע, עד כדי כך שהתדרדרתי למצבי הנוכחי…
מי אשם?
אז מי אשם בפשע שביצעתי? אתם אשמים! אתם והטבע עשיתם אותי למה שאני. בהתחלה כוחות הטבע הביאו אותי לעולם הזה עם תכונות מסויימות, שהוזנו והתפתחו בהשפעת הסביבה שגדלתי בה. כל מה שיש בי בכלל לא שייך לי ולא היתה לי שום בחירה חופשית. אז במה אתם מאשימים אותי עכשיו?"
הפסיקה: הנאשם צודק
על פי חכמת הקבלה, אותו אדם צודק לחלוטין. אין לאדם כל בחירה חופשית במעשיו, בפעולותיו ובעיסוקיו בעולם הזה. רק לאדם שמשתוקק להגיע לרוחניות ישנה בחירה – חיזוק מידת החיבור שלו לסביבה שבה יתפתח.
רוצים לדעת מה מקובל חושב על כל זה?
"בעל כורחך אתה חי…" – הבלוג האישי של הרב לייטמן. לחצו לכניסה
תגובה אחת ל- “אבל כבוד השופט, היכן היתה לי בחירה חופשית?”
5 מרץ 2008 בשעה 21:11
נכון ויפה אבל לא שופטים את האדם בחברה שלנו שופטים את המעשה.המעשה מעיד על מצבו של הפושע,ואם מצבו נוגד את חוקי החברה אין ברירה, רק לשפוט אותו לפי חוקי המשפט ,אולם אם היינו חברה מתוקנת או חברה שיודעת להבריא פושעים, אז בתי כלא היו היום כנראה המקום הטוב ביותר להיות בו .בית כלא שמסוגל להוציא פושע דוחה עולמות לאדם בעל בחירה חופשית,הייתי היום מתנדבת להיות אסירה עד לחופש המובטח..