מציאות ראויה למאכל
כל דבר מוערך לא לפי איך שהוא נראה ברגע מסוים – אלא במידת התפתחותו. כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם – אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב" (בעל הסולם, מאמר השלום בעולם)
אנחנו לא יכולים להעריך את המציאות האמיתית לפי מה שרואות עינינו כי הראייה שלנו פגומה. זה קורה בגלל שאנחנו נמצאים תחת שליטת ה"רצון לקבל" שלנו, הרצון ליהנות, זאת אומרת שמה שלא מהנה אותנו נחשב בעינינו כרע ולהפך. ביחס הזה אנחנו שופטים את מציאות העולם – אין באפשרותנו לקלוט או לשפוט את המציאות שלא לפי החשבון של מה לטובתנו ומה לא לטובתנו, ובדיוק בגלל זה אנחנו לא מוכשרים לקבוע שדבר אחד מועיל וטוב ודבר אחר מזיק ורע.
עגל מפותח, האדם לא כל-כך
הרבה פעמים נראה לאדם שהעולם מלא בדברים ובמקרים רעים ומיותרים. כמובן שאין דבר קל יותר מאשר להרוס, להרוג, להשמיד או למחוק אותם. אך רובנו כבר יכולים להבין מתוך ניסיון החיים שלנו, שאין דבר בעולם שנראה במהלך התפתחותו כפי שיראה כשיגיע לסוף התפתחותו – בזמן שמשהו גדל ומתפתח, ניתן להבחין בצורות הפוכות לגמרי מהצורה השלמה והטובה שאליה הוא יגיע בסוף התהליך.
לדוגמא, אם נבחן פרי לפני שהבשיל, לא נוכל לדמיין שביום מן הימים יצא ממנו משהו טעים וראוי למאכל. יותר מזה, תפיסת מציאות העולם שלנו שגויה עד כדי כך, שאם נבחן ונשווה את כישוריהם של עגל בן חצי שנה ואדם בן חצי שנה, נטעה לחשוב שמהעגל יצמח ייצור חזק, עצמאי ומפותח הרבה יותר מהאדם – הרי העגל יודע כיצד להסתדר בעולם ממש מרגע לידתו ואילו התינוק האנושי כל-כך חסר אונים ותלוי במאות גורמים כדי שיוכל לשרוד ולהתפתח…
אי אפשר לכופף את העולם
כאמור, מתוך ראייתו המקולקלת, האדם רואה מציאות לא מושלמת ומחווה כלפיה דעה. זו בדיוק הסיבה להרגשת הבלבול שמלווה את האדם בחייו. אך חכמת הקבלה מלמדת אותנו שלא כדאי לנו להתייחס באופן שלילי לתופעה כלשהי במציאות, קשה ככל שתהיה, במהלך שלבי ההתפתחות שלה.
מקובלים הם אנשים שהצליחו לחדור לעומק מציאות הבריאה ולראות אותה כפי שהיא תהיה בסיום התהליך, כשכולה תהיה כבר "ראויה למאכל". מתוך השגתם הם מספרים לנו שאנו לא יכולים לכופף את העולם לפי הרצון הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו, אותו "הרצון ליהנות" שדיברנו עליו בתחילת הפוסט, כי העולם מתקדם לעבר התפתחותו הסופית לפי תוכנה שהוטבעה בו כבר בראשית הדרך. בקיצור, אף אחד לא שואל אותנו מה דעתנו לגבי שום דבר.
אז מה כן אפשר לעשות?
המלצת המקובלים היא קודם כל – לא לגעת. לא לנסות להרוס, לדכא או להשמיד שום דבר. ההמלצה השנייה היא ללמוד קבלה – חכמה שמלמדת את האדם כיצד הוא וכל מציאות העולם בנויים, מהי הסיבה לכל הרע בעולם וכיצד ניתן לתקן את הרע הזה ולהגיע לשלמות, אושר והרבה פירות מתוקים.
השיעור מבוסס על כתבי בעל הסולם – "מאמר השלום בעולם", ספר "קבלה למתחיל"
