קבלה לעם היום

הופ – נזרקתי לעולם. אף אחד לא שאל אותי אם רציתי בכלל, אף אחד לא שאל אותי אם אלו תכונות הייתי מעדיף להיוולד, באיזה תנאים רציתי לגדול או איך אני רוצה שחיי הבוגרים יראו…

נראה שאין אדם בעולם שמרוצה באופן מוחלט מחייו.

כל אדם נולד עם תכונות משלו, עם תנאים סביבתיים משלו ועם סיפור חיים משלו. למה תמיד נראה לנו ש"הדשא של השכן ירוק יותר"? שאם החיים שלנו היו נראים כמו אלה של ביל גייטס, מלכת אנגליה או גידי גוב, היה הרבה טוב?

זה קורה רק בגלל העובדה שרוב האנושות לא יודעת לשם מה היא חייה.

לדעת את הסוף של הסרט

לפעמים נדמה כאילו שזרקו אותנו לתוך סט של סרט, בלי לספר לנו את הסיבה להשתתפותנו בו. כך קורה שכמעט כל מצב שאליו אנו נקלעים במהלך חיינו לא מובן לנו.

אך אם היינו יודעים את הסוף של הסרט, את התכלית שלו, היינו יכולים לשייך את כל מה שקורה לנו כלפיו, כמו מעין מצפן שמכוון אותנו תמיד למקום הנכון. אז היינו רואים וחווים את המציאות באופן שונה לחלוטין – לא כמו מקרים נפרדים שמתרחשים באקראיות על פני ציר הזמן, אלא כמסלול מטרתי שמקדם אותנו לעבר מטרה נעלה ונקובה מראש.

אם היינו יכולים לראות את המציאות בצורה כזו, היינו מבינים שכל אדם בעולם קיבל את התנאים הטובים ביותר כדי להגיע לתכלית חייו הסופית והנהדרת הזו.

המסקנה?

כדאי לברר וללמוד מהי המטרה שלשמה אנחנו קיימים.

איך?

חכמת הקבלה מכילה את כל המידע הזה, ועוד הרבה יותר…

רוצים לדעת מה מקובל חושב על כל זה?
 "בעל כורחך אתה חי…" – הבלוג האישי של הרב לייטמן. לחצו לכניסה