החוק הכולל של המציאות
מקובלים הם אנשים שגילו את המציאות השלמה, מציאות שנסתרת מרוב חלקי האנושות. כיצד הם עשו זאת? הם בסך הכול קיימו את הכלל שהורישו להם המקובלים הקודמים להם – "ואהבת לרעך כמוך". הם למדו ש"ואהבת לרעך כמוך" זה "כלל גדול בתורה".
מה זאת אומרת כלל גדול בתורה? זאת אומרת שהחוק הזה הוא החוק הכללי שמקיף את כל המציאות. שזה הכוח הכי חזק שקיים במציאות. שזה כוח שאי אפשר להתנגד לו. שזה כוח שבגלל שרובנו לא מאוזנים איתו, אנו סובלים. שזה כוח שאם נהיה מאוזנים איתו, נגיע לגילוי המציאות השלמה בדיוק כמו כל המקובלים הגדולים…
חכמת הקבלה מלמדת שכל האנושות היא למעשה מערכת אחת, גוף אחד, ושהמערכת הזו התקלקלה – אין קשר בין חלקיה. הטבע ייצב לנו את ה"תרגיל" הזה ובכך נתן לכל אחד ואחד את האפשרות לחבר את אותה המערכת בעצמו, ועל-ידי כך לגלות אותו במלוא הדרו.
איך זה קורה?
כשאני עובד כדי להתחבר לכל חלקי המערכת, אני בעצם מגדל את עצמי – התפתחות וצמיחה אמיתיות יכולות להתקיים רק מתוך זה שאני "קונה" את רצונות הזולת ("ואהבת לרעך כמוך" זוכרים?), וכך במקום קיום ברצון הקטן שלי, שדרכו אני תופס את המציאות, אני מתחיל לחיות ברצונות שכרגע זרים לי, מנותקים ממני – בתוך נשמות כל האנושות.
על אותו בסיס פועל כל גוף חי בעולמנו. לדוגמא – הלב, המח, הקיבה, הריאות, הרגליים, הידיים וכן הלאה, הם איברים פרטיים, שפועלים לפי חוק ההדדיות (שם נוסף לחוק "ואהבת לרעך כמוך"), כלומר משרתים את כל מערכת הגוף שבה הם נמצאים.
כתוצאה מכך קורים כמה דברים:
1– הגוף הכללי יכול להתקיים ולחיות.
2– אותם איברים פרטיים יכולים להתקיים ולחיות.
3– כל איבר בגוף נהנה משירותו ותמיכתו של הגוף הכללי.
4– כל איבר חש את ההנאה שחש הגוף הכללי, הנאה הגדולה (פי גודלו של כל הגוף) מהנאתו הפרטית, כי הוא והגוף הכללי הפכו למעשה לאחד.
יוצא מזה שהכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא בכלל לא לטובת הזולת, אלא לטובתי!
לא סתם מילים יפות
אלו לא סתם מילים יפות או דברי מוסר (שבהם הקבלה לא עוסקת כלל). זוהי הנקודה שמבדילה את דרגת ה"חי", שמוגבל בגופו, מדרגת ה"מדבר" – הדרגה האלוקית שאליה צריכים להגיע כולנו.
רוצים לדעת מה מקובל חושב על כל זה?
"ואהבת לרעך – בזה השכר!" – הבלוג האישי של הרב לייטמן. לחצו לכניסה
8 ספטמבר 2008 בשעה 10:06
יפה מאוד