קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• לפני 100 שנה, האגו לא הגביל כל-כך את האדם.
• ב-100 השנה האחרונות חלה קפיצה גדולה בהתגברות האגו עלינו – מצד אחד החיים מעוררים אותנו לחיפוש, חוסר סיפוק, ומצד שני האגו גדול מאד והכוחות חלשים – על כל יגיעה עושים חשבון גדול.
• כשהאדם מקבל איזו מחשבה על רוחניות, לא חשוב באיזו צורה, סימן שהעליון עשה כבר "זווג דהכאה", ומוריד לאדם את האח"פ שלו; כעת יש לאדם על מה לעבוד – להתחבר לאותה הדוגמא ולממש אותה, ובהתאם לכך התחתון זוכה.
• ברגע שהאדם מקבל איזו התעוררות, עליו לממש אותה עד הסוף, עד שהוא ממש מוציא משם הכול.
• האדם יודע שמיצה את הכול, כאשר הוא מגיע לצעקה – "הצילו", לתפילה.
• כל מחשבה שישנה לאדם על הבורא, זו הזמנה מצד הבורא להעיר אותו, כרוז; עכשיו תלויה רק בך עדינות הנפש שלך, לממש את ההזמנה הזו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': כתבי בעל הסולם, "אגרות", אגרת ל"ט

• אם האדם מרגיש את האמת, ושהוא חייב לעשות פעולה לא לשם שליטה, כסף או כבוד, אין לו מה להפסיד, וחייב לערוך "מלחמה".
• לאחר האר"י יצאו ספרים רבים, אך את שיטתו ביסודה הבין רק בעל הסולם, ולא בגלל הצטיינותו, אלא מפני שנשמת האר"י התלבשה בו.
• אנו בודקים את המקובל רק כלפינו – כמה שהוא יכול להועיל לנו לתיקון ולעליה.
• ספר "עץ חיים" הוא יסוד כל חכמת הקבלה, בצורה שיטתית – לפני כן לא כתבו בצורה כזו.
• כל מי שמרגיש חיסרון לרוחניות ולפתח את עצמו, שייך לאיברים החשובים במערכת "אדם הראשון".
• צריכה להיות הכנה בין מורה ותלמיד, שהתלמיד מבטל דעתו כדי לקבל איזה קשר, ולאחר מכן הקשר יכול להתקיים גם אם המורה לא נמצא נוכח בגוף בעולם הזה.
• על כל אדם לממש את שורש נשמתו, ללא שאלה על מקורו או תפקידו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם: "פתיחה לחכמת הקבלה", אות י"ד, שיעור 5

• "פרצוף קדוש" – פרצוף שעובד עם כל הבחינות, מלבד בחינה ד'.
• "אור חוזר" הוא הכלי על אור ישר.
• הרצון לקבל נפסל מלהיות כלי בצמצום א', ובמקום זה אור חוזר הוא הכלי – התנאי, המקום היכן שהאור מתלבש.
• רק כוונה על-מנת להשפיע היא הכלי ברוחניות – המקום לגילוי הבורא.
• מצמצום א' והלאה, התענוג כבר לא מורגש ברצון אלא רק בתוך הכוונה דלהשפיע, ובמידה שהוא יכול להשפיע, הוא מזהה דברים.
• הגבלת צמצום א' היא מצד הנברא, ונועד לבודד את הנברא מהאור.
• בשונה מרמת התפיסה הגשמית, ברוחניות אין התנגשות בין שכל לרגש.
• לאחר בניית כלי ההשפעה, כל תשומת לב הנברא טמונה ב"בעל-הבית" בלבד, ולפי התענוגים ש ב"בעל-הבית", הוא עושב חשבון.
• כל משחק הבריאה הוא כדי שהאורח יכנס לתוך נשמת "בעל-הבית"; שהריקנות, הצער שיש שם, יהיו עבורו גדולים, יורגשו בו כדבר העיקרי, והוא ישתמש בחיסרון שלו רק כדי למלא את "בעל-הבית".
• כשהנברא מתחבר ל"בעל-הבית" ולוקח את הכלים שלו כשל עצמו, הוא מגלה נרנח"י במקום אור הנפש.
• כל הבחינות נמצאות בבחינה ד', ולכן יש לה הכנה להשפעה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה", שיעור 5

• בדרגתנו, אנו יכולים לגלות מאור גדול יותר מקריאה בפרשיות התורה בהן מתוארים מעשי האבות, מאשר קריאת פרשיות בהן מתוארים מצבים מתקדמים יותר.
• שפת המקובלים יכולה להיות שונה מן האחד למשנהו, ותלויה בזמן, מקום, אופי וכן הלאה, אך בסופו של דבר, כולם כותבים על דבר אחד בלבד – יחס בין אורות לכלים.
• מה שהאבות גילוי בכוח, אנו צריכים לגלות בפועל – בימינו מתגלים הקשרים בין הנשמות, דבר שמוביל לגילויים חדשים.
• כל ההיסטוריה שאנו עוברים, זה גילוי המערכת בה ברא הבורא את הנשמות – הקשר בין הנשמות.
• כל חכמת הקבלה עוסקת בהתפעלות, בקשר ההדדי בין האורות והכלים; לא מדובר על האורות או הכלים עצמם, כי אותם אנו לא משיגים.
• כל דבר במציאות מורכב מיחס בין אורות וכלים.
• שינויים רוחניים הם רק איכותיים – בשינוי התכונות, בכוונה.
• גדול או קטן ברוחניות, נמדד במידה שהוא יותר משובח בתכונת ההשפעה.
• שום ידע לא עוזר להשיג רוחניות; עוזר רק "המאור  המחזיר למוטב" שנותן לך את תכונת ההשפעה.
• כדי להגיע לרוחניות, כדי לתפוס אותה, האדם חייב לפתח בעצמו את הכלי שלו, ממטה למעלה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"