רשימות משיעור הקבלה היומי – 10.11.09

555.jpgחלק ראשון

  • "גלות" מצד העליון – כשמרגישים שנמצאים בגלות מהבורא, ורוצים לחזור בחזרה לדבקות; הרגשת אובדן הקשר.
  • הצעקה על הגלות היא לא שרע לי, אלא שלא יכולים לעשות "נחת רוח ליוצרו".
  • גלות רוחנית – חוסר יכולת להשפיע.
  • לעבור מהשאלה "מה הטעם בחיי?" לשאלה "למי אני מהנה?", אפשר רק על-ידי מחשבת הקבוצה הכללית, שתבנה מחשבה סביבתית שתשפיע על כולנו.
  • על שדה המחשבה הכללית להשפיע על כל אחד ואחד כמצפן בתוך שדה מגנטי, שיעזור לאדם לסובב את עצמו מכל מחשבה והרגשה, עד שהכול יסתובב לכיוון הנכון.
  • ללא הגלות לא היה לנו כלי להרגשת הדבקות; הגלות היא אופי, נפח, צורה של הגאולה.
  • לרוחניות אין צורה; את כל צורת הרוחניות אנו מביאים מהגלות, מהשלילי, מהסבל – היכן שחסר רק האור כדי להפוך את הצורה שלנו להשפעה.
  • כתוצאה מהגלות האחרונה, עקב התכללות נשמות עם ישראל עם נשמות שאר האנושות, כל האנושות מתחילה להרגיש את מצב הגלות; זאת הגלות שצריך להרגיש כל אדם ואדם בעולם – שיש סיבה, ושיש עם שאשם בה מצד אחד, ומהצד השני, שיש בו שיטת ההצלה איך לצאת מהגלות.
  • כיום זהו זמן הגאולה השלמה – על כולם להתעורר ולהתעלות מעל האגו שלהם.
  • עד שהצעקות לא מכוונות לגילוי כוחות ההשפעה שבי, הן לא מגיעות רחוק יותר מהאוזניים של השכן שלך.
  • אנו עושים הרבה פעולות, אך מהן הכוונות? בשביל מה עושים? זה עדיין לא מבורר.
  • אנו יכולים להגיע לכלי הנכון, רק בתנאי שכל אחד יחשוב על השני, שהוא רוצה לעזור לחבר – "מאהבת הזולת לאהבת ה'".
  • אף אחד לא יכול להצליח בעצמו – רק על-ידי האחרים בלבד; "איש את רעהו יעזורו" – אף אחד לא עוזר לעצמו. זו בעיה שצריכה להיות מורגשת בנו כצרה שמאיימת על חיינו.
  • "גאולה" זה שאני מרגיש אהבה לאחרים.
  • "7 שנות רעב" – שחסר לי גילוי של אהבת הזולת.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות י"ח, שיעור 7

  • בחינה ד' שלאחר הצמצום עובדת, רק הכוונה נפסלה, ועובדת ככוונה חדשה, הנקראת "אור חוזר".
  • לא הרעב הוא כלי הקבלה – הוא משתתף, אך לא בו אני מתחשב.
  • הדחייה היא שאני עובד בתוכי עם הרצון לקבל שהוא כלי הקבלה שלי, ואותו אני דוחה; זוהי עבודה בחשיבות.
  • החיבור של הרעב והתיאבון עם הדחייה, הוליד כלים חדשים.
  • "הכול מוכן לסעודה" – אנו רק צריכים לעשות בנו סדר פנימי, ואז יתגלה המצב שאנו נמצאים ממש מול "בעל-הבית", שנותן לנו הכול, ואנו שמחים בזה כי אנו יכולים לתת לו בחזרה כמו שהוא נותן לנו.
  • "קשיות" שייכת למסך, "עביות" שייכת לרצון לקבל, ואת שניהם אין לנו בדרגתנו.
  • הסעודות, העבודות והפעולות המשותפות שאנו עושים, הן תשתית רחבה ויפה להתפתחות היחסים בינינו לבין הבורא שבינינו.
  • בחינת שורש היא תמיד "בעל-הבית"; כל יתר הבחינות זו ההתרשמות שלי ממנו.
  • "תוך" – אותו חלק הרצון שיכול להצטרף להשפעה.
  • החשבון הוא לא על התענוג, אלא על ההנאה מגדלות "בעל-הבית".
  • הבושה היא הרגשת הפער בין המשפיע לבין המקבל; העיקר זו הבושה – זה המדד ליחס שלי עם "בעל-הבית".
  • אסור לנו ליהנות מהשפעה, אחרת זו לא השפעה.
  • רק החברה יכולה לספק לאדם את חשיבות המטרה – שתהייה מורגשת בנו חשיבות "בעל-הבית", חשיבות ההשפעה – גילוי הבורא לנברא.
  • בגרגיר הרצון הקטן שיש בי נמצאים כל העולמות וההבחנות הרוחניות; עלי לדאוג שאותו גרעין ש"שתלתי" בסביבה, לא יתייבש וירקב.

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה", שיעור 7

  • שפת הקבלה היא מדויקת, עניינית ויש בה את כל הדרוש לחקירה מדעית, אך אסור ללמוד אותה לבד, אלא רק ממורה מוסמך, שקיבל את אותה השפה מהמורה שלו.
  • "שפה" – קשר לגילוי האלוקות.
  • ניתן לקבל התרשמות כלשהי מהרוחניות על-ידי שפת התנ"ך, ההלכה או האגדה, גם אם האדם לא מקבל הדרכה, כיוון שהקשר עימן הוא יותר "פתוח".
  • לנשמות הנמצאות בעולמנו כיום, לא מתאימות שפות אחרות מלבד שפת הקבלה.
  • "גלות" – התכללות נשמות גלגלתא-עיניים עם נשמות אח"פ; בסיום הגלות ניתן להתחיל לתקן את המערכת כולה, ולכן חכמת הקבלה הייתה נסתרת עד ימינו ומתגלה היום.
  • התנאי הבסיסי ללימוד שפות הקודש, הוא "איך להשפיע?"; לכן עליך להכין כל הזמן את שמיעתך, שאתה שומע עצות, איך להשפיע.
  • המקובל מסתכל על האותיות כאותות, סימנים, ולכן השפה היא לא סגנון הכתיבה עבורו, אלא מושג פנימי יותר.
  • עלינו לראות את המילים בספר, לא כמשהו שכלי אלא כביטויים רוחניים.
  • "שפות הקודש" – צורות הקשר בין הנברא לבורא.
  • אתה חייב "להתכופף" כלפי מי שמלמד אותך, ולחפש את פנימיות הדברים.
  • חייבים לשמוע – להתחבר עד כמה שאפשר לפנימיות, דרך ההפרעות וההגבלות הנוראיות.
  • מרצון לידע, אתה מקבל שכל; מרצון לבטל את הקרע – שהחיבור בין המורה לתלמיד יהיה טבעי יותר, אתה מקבל "שפה".

dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button