רשימות משיעור הקבלה היומי – 13.11.09
תיוג: בחירה חופשית, דת וקבלה, התפתחות רוחנית, מבנה העולמות, מציאות ואשליה, מקובלים, עבודה פנימית, עם ישראל, רוחני וגשמי, תולדות הקבלה כתיבת תגובה
הכנה לשיעור
- החוק הרוחני הראשון – אם הנברא רוצה להרגיש את החיים, הוא צריך להרגיש את הבורא, להיות באותה התכונה, באותו הרצון.
- במידה שהנברא יכול להשפיע, הוא מתקרב לבורא ונעשה כמוהו.
- "לבוש" – כוונה, עבודה עם הרצון לקבל על-מנת להשפיע.
- חכמת הקבלה היא שיטה, ללמוד איך "להלביש" את הרצון, שיוכל לקבל ויחד עם זאת שיהיה דומה לבורא.
- הניתוק והמגע עם הרוחניות מתקיים תוך זמן קצר מאד, והאדם צריך להרגיל את עצמו להיכנס למגע בכול מצב בחייו.
- במידה שהתחתון ממלא את העליון, העליון ממלא את התחתון; אנו יכולים למלא את העליון רק בחיסרון.
- הכול מגיע מלמעלה, דרושה רק העלאת מ"ן מצידנו.
- בכול אחד מאיתנו קיים רצון אין-סופי בגודל ובנפח כמו הבורא, אך אנו לא מרגישים אותו כרגע; בנקודה שבלב, אני מתחיל ממש לגלות את האגו שלי.
- אנו לא מרגישים את האור, אלא עד כמה אנו הפוכים ממנו; עד כמה שאנו מרגישים שאנו הפוכים מהאור, זו ההתקדמות שלנו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק א': כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר נ"ח, השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים
- הבדיקה, האם עשינו משהו שעבורו אנו יכולים לקבל את התגובה הרצויה, היא בידיעה, בגילוי; אם עשית "מעשה טוב", הכול נפתח, ואם לא עשית "מעשה טוב", כלום לא נפתח.
- השמחה צריכה להיות תוצאה מ"מעשה טוב".
- אם האדם עושה מאמץ פנימי, שהוא באמת רוצה להיות מעל האגו שלו, להיות שייך לדרגה ולמימד עליונים יותר לנצחיות, הוא יכול להרגיש משהו מהרוחניות גם ללא הכנה מוקדמת.
- אין כל פעולה מלמעלה; את כל הפעולות אנו מזמינים מהאור, שממלא את המציאות בצורה קבועה.
- אנו צריכים להיות בשני מצבים בעת ובעונה אחת: 1 – גילוי הכלי, שאנו למטה ומזה אנו מתחילים; 2 – תיקון הכלי, כשאנו למעלה.
- על-ידי הסביבה וגילוי המצבים המתקדמים, נתחיל ליהנות מהיגיעה.
- עלי לחבר לליבי רק את הנקודות שבלב של החברים, וחוץ מזה אני לא צריך מהם כלום.
- אם אנו מתחברים מעל האגו המשותף שלנו, אנו מקבלים "נשמה".
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': פתיחה לחכמת הקבלה, אות ז', שיעורים למתחילים, שיעור 4
- כל חכמת הקבלה עוסקת באיך אנו מביאים את בחינה ד' להיות דומה לבחינת השורש.
- מפני שבחינה ד' מקבלת מכל הבחינות הקודמות לה, היא מכילה את כולן, וגם היא עצמה מחולקת ל-5 בחינות.
- בבחינה ד', הבושה גדולה יותר מהתענוג, כיוון שהרגשת המשפיע עליונה להרגשת המילוי, וכתוצאה מזה היא עושה צמצום.
- לאחר הצמצום, קבלת האור היא בצורה מבוקרת, שנקראת "קו" – כמה שאני מסוגל לקבל, כדי להחזיר לבעל-הבית.
- כל המדרגות והעולמות הרוחניים מצויים ב"קו" הדק, ולאחר שאנו מגיעים לפסגתו, מיתקן כל שאר הכלי, מתקבל אור אין-סוף מכל ה"עיגולים", ומתקבל עולם אין-סוף מואר.
- "עשיית מצווה" – כל תיקון רצון מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע בפנימיות האדם.
- ברוחניות, אנו מבצעים פעולות נגד הרצון שלנו על-ידי האור בצורה הדרגתית, ובעבודה על הרצונות הללו ותיקונם על-מנת להשפיע, אנו עולים.
- עד זמן האר"י, הגלות הייתה הכרחית לשם התכללות כל נשמות האנושות; מהרגע שהגיע האר"י וגילה לנו את חכמת הקבלה, היינו צריכים לעסוק בה ולהתחיל לצאת מהגלות.
- אנו צריכים להבין שקיום מנהגי הדת הוא טוב למסגרת העם, אך את תיקון הנשמה, חייבים לעשות כולם.
- האדם צריך להשיג קודם לכל את תיקון הנשמה – זה מה שהבורא רוצה מאיתנו, ואת הפעולות הגשמיות, כל אדם יכול לבצע לפי רצונו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': כתבי בעל הסולם, הקדמת "פי חכם",אות ד"ה, שיעור 8
- תרי"ג עצות (עיטין) – ביצוע תיקונים, הכנת המסך כדי שניתן יהיה לקבל אור בעל-מנת להשפיע; תרי"ג פקודין – זמן העבודה, קבלת האור שהבורא הכין לך בעל-מנת להשפיע.
- בחכמת הקבלה לא מדובר על העולם הזה במאום; העולם הזה קיים רק כדי להתעלות ממנו לדרגה הרוחנית.
- חוץ מהעבודה על הנקודה שבלב, אנו עושים את כל יתר הדברים בצורה מחויבת מלמעלה.
- "יצר רע" – הפער שאני שונא את האחרים, שאני לא רוצה להתקשר לאחרים כאיש אחד בלב אחד; כל השאר לא נחשב ליצר רע, ועליו התורה לא מדברת.
- לפני התיקון האדם צריך להרגיש את כוח השבר, המתגלה כשנאה – שנאה להכול, זהו הרצון לקבל שהיה מלא באור, בהשפעה, ואז התהפך.
- הרע מתגלה בכל פעם, רק במידה שהאדם יכול לתקן אותו.
- הפער בין השנאה לאהבה, נותן את עוצמת גילוי הבורא.
- היחס הנכון לחכמת הקבלה, הוא לקרוא ולשמוע הכול רק לצורך תיקון עצמי, ולא לשם ידע או הרגשה טובה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"