קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• אם הסביבה הייתה חזקה דיה, היה לנו יותר כוח לתקן את עצמנו, ולכן בכל רגע היינו מגלים יותר ויותר רע.
• אם האדם מרגיש את עצמו טוב, המצב לא כל-כך טוב.
• הטוב ביותר הוא לראות את עצמך "חצי חייב וחצי זכאי" – השמאל מתגלה ומיד מיתקן על-ידי הימין.
• לא מגלים לאדם את יצרו הרע מלמעלה, אם הוא לא הקדים והכין כנגדו סביבה, לימוד ושאר ההכנות הדרושות.
• לא מגלים לנו רשימות, לפני שאנו "מכינים את הקרקע".
• עלינו להשתדל לא לברוח מהרע, אלא לקבל אותו ולהעביר אותו לבירור הנכון.
• האדם לא מסוגל לראות את הדברים בצורה הנכונה – הוא רצון לקבל; אם יש סביבו סביבה המחשיבה את הרוחניות, ואם האדם נכלל בה, ברגע שמופיע הרשימו הסביבה מחייבת אותו לבחון את המצב ב"אמת ושקר" וזהו בירור לא ברצון לקבל.
• עלי להשתוקק לאור, להשפעה, לאמת ובזה לאחוז; את זה לא ניתן לעשות בעזרת הכלים שלנו, אלא רק בעזרת כלי חיצון – סביבה.
  
• "רע" הוא רק כלפי תכונת ההשפעה.
• ביחס שלך עם הסביבה, אתה מגלה את תכונת ההשפעה או הקבלה שלך.
• ברוחניות בודקים את המאמץ הפנימי שלך – כמה אתה משתוקק לחיבור עם האחרים.
• ההשתוקקות שהאדם מקבל מלמעלה היא אף פעם לא שלו; לאחר שקיבל אותה, עליו לברר ולממש אותה בצורה הנכונה – בחברה; זוהי הבחירה החופשית היחידה שלו.
• מהרגע שהאדם מתחיל לעבוד עם ההשתוקקות שהבורא נתן לו, הוא נקרא "אדם".

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': כתבי בעל הסולם, "אגרות", אגרת מ"א

• המקובל מרגיש את המערכת האמיתית, במידה שהוא נמצא בה.
• כאשר המורה מתרחק באופן פיזי מהתלמיד, ישנן 2 דרכים להתמודד עם המצב: או שהתלמיד מנצל את ההסתרה כדי לעלות, לסגור את הפער, או שהוא מוותר ומצדיק את עצמו שכך יותר טוב.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

כתבי בעל הסולם, "אגרות", אגרת מ"ב

• המקובל כלפי תלמידו הוא מדרגה עליונה יותר, ואין מצידו שום הגבלה או קשר כלפי התחתון, אלא כדי לקדם אותו.
• קשה לאדם כאשר הוא עובר הרגשות של ריחוק והתקררות, ולא תמיד מתאפשר לו להבין את מצבו. לכן עליו להשתוקק להרגיש מראש את הבורא כ"טוב ומיטיב" ו"אין עוד מלבדו", וכשמגיע מצב כזה, הוא מיד מייצב את עצמו כלפי הבורא, ואז מנקודת הקשר הזו, הוא יכול להתייחס לכל מה שעובר עליו בצורה האמיתית.
• עלינו להעביר תמיד את כל ההבדלים, ההגבלות והחלוקות על עצמנו; על העליון אין שום הגבלות, גדרים או גבולות.
• ניתן לברר אמת ושקר רק כלפי החברה – נתון הקיים מחוץ לי.
• המדידה "אמת ושקר" היא ביני לבין החברה – שניהם נמצאים בי, והם הופכים להיות קנה המידה שבעזרתו אני מתייחס לכל דבר; זהו "תא" רוחני, ואיתו אני יכול להתייחס לכל המציאות מעלי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב':כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות כ"ה, שיעור 10

• בכל דבר יש חשבון על כל 10 הספירות, על כל הפרצוף, ובחכמת הקבלה מדברים תמיד על שינוי איכותי ולא כמותי.
• שפת הקבלה היא קצרה, ועלינו לתת פירוש פנימי נוסף על הכתוב, בהתאם לכללים שאותם אנו לומדים.
• אנו צריכים להשתדל להתקרב לראיית המקובלים.
• בעולם הזה ניתן למדוד דברים בצורה ספרתית בלבד (דרך הרצון לקבל), ואילו בעולם הרוחני ניתן למדוד דברים בצורה אנלוגית וספרתית גם יחד (דרך הרצון לקבל והרצון להשפיע).
• "קיום המציאות" – רצון, חומר שמרגיש את עצמו ורוצה להחזיק את עצמו בצורה שבה הוא נברא; "הרגשה" – מה שנמצא בתוך הרצון; כל פרט במציאות מלבד הבורא, הוא רצון המרגיש.
• שני פרצופים הסמוכים זה לזה, לא מבינים האחד את השני, אלא רק אם פרצוף אחד נמצא בתוך הפרצוף השני.
• כל עוד כל נשמה ונשמה מרגישה רק את עצמה, היא נקראת "שבורה" – שבור הקשר שלה עם האחרים; כשאני מתייחד איתם, אני מרגיש שאנחנו אחד, ואז במקום להרגיש את ה"אני" בלבד, אני מרגיש את העולם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה", שיעור 10

• בכל דרגה ודרגה ישנם אותם הפרטים כמו בעולם אין-סוף, וההבדל הוא רק בחומר, שהתרחק בהדרגה מהעולם הרוחני.
• כיוון שכל פרטי המציאות קשורים ממעלה למטה, ויש בינינו לבין העליון הקבלה, אנו יכולים להתקשר ביגיעה שלנו לעליון.
• בכל מדרגה, יש לך הכנה נפלאה מלמעלה – אתה והסביבה; לכן הייתה שבירה.
• אני לא מרגיש את העליון, אך אני יכול להתייחס אליו באמצעות היחס שלי לסביבה, לזר.
• היחס שלי לעליון והיחס שלי לסביבה זה אותו הדבר.
• העליון מחייב אותי לפנות לסביבה, הסביבה מחייבת אותי לפנות לעליון, והמורה מחייב לפנות אותי לסביבה ולעליון; כאשר כל הפרטים הללו שווים בעיניך, וכולם מצביעים לך על חשיבות הבורא, אתה נמצא בכיוון הנכון.
• "סביבה" – הנקודות שבלב, השתוקקות החברים לרוחניות בלבד.
• ביחס ההדדי בין החברים, אנו מולידים את הבורא, את תכונת ההשפעה.
• לפי חשיבות ההשפעה, נבנה את התמונה הרוחנית שלנו.
• כל ההתקדמות שלנו היא לעבור מהסדר המקולקל שקיים ברצון לקבל שלנו, לסדר המתוקן שנמצא בעולם הרוחני.
• אם האדם לא מחזיק בכל רגע את התמונה הרוחנית, היא נעלמת; אנו עובדים כל הזמן נגד האגו שגדל, ולכן אנו חייבים להגדיל כל הזמן את חשיבות הרוחניות.
• אם תרצה לתת להם, תוכל להרגיש את הרצונות שבהם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"