קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• הירידות הן הזדמנות לעלות, לבקש עזרה.
• אם האדם רוצה להיות צדיק – להצדיק את הבורא, הוא משתדל לאגור כוחות, וכשבאה ירידה בהרגשה, הוא מבין שהתגלתה בו תוספת רצון, וכתוצאה ממנה מתווספת בו נחיצות ל-ה', ומכל "הרשעים" שהתגלו בו הוא בונה "בית מדרש" – בונה את התיקון, ובהם הוא מגלה תוספת קשר, התאמה עם הבורא, וכך הוא מתקדם.
• הכול תלוי בהכנה.
• אם הקבוצה חזקה, נותנים לה עליות וירידות כלליות, והיא מסוגלת לרומם את עצמה.
• אם הקבוצה מיוחדת, הכוח שלה הוא בבורא – הוא הערב שלהם.
• הירידה תמיד באה בהפתעה; זהו סימן שצריך לעלות לדרגה הבאה.
• ברגע הירידה, על האדם להוסיף לתוך הרצון לקבל כוח ההשפעה למעלה מדעתו – למרות שהוא לא רוצה, הוא חייב לעשות מעל כוחו.
• בירידה, מתגלה באדם תוספת הרצון, שאם הוא יתקן אותו, הוא יעלה למדרגה הבאה; כל הרע שמתגלה, מתגלה בין כל המדרגות.
• טוב לפחד מהירידה, כי זה דוחף את האדם לתמיכה – להשקיע כמה שיותר באותו "אח"פ דעליון", בקבוצה, בבורא.
• אל לנו לעמוד במקום; אם עומדים במקום, מאבדים את הכול.
  
• הבורא רק מציל מחוסר חיבור עם האחרים – אם אתה רוצה להשפיע להם; אם אתה מבקש ממנו עזרה אחרת, לא תקבל.
• "תפילת רבים", היא ממש תפילה על תיקון, ולכן היא לא מתעכבת, כי היא עצמה החיסרון הנכון.
• יחיד אף פעם לא צודק; קבוצה לא יכולה לטעות או לא להיות צודקת.
• כוח האיחוד פועל ברוחניות; כוח היחיד כלל לא נמצא ברוחניות.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': זהר לעם, פרשת נח, אות רנ"ב

• "אדם" ו"בהמה", הם דרגות הרצון שבתוכנו.
• "חיית השדה" – הרצונות שנצטרך להעלות לדרגת "אדם", ולתקנם בדרגה זו.
• אנו צריכים לקבל כל מילה הכתובה בזוהר בצביונה הרוחני – שאלה הם הרצונות, הכוחות שבנו, ולהשתדל למצוא קשר ביניהם – אני רוצה לפתוח את עצמי כי רק בתוכי זה קורה.
• הזוהר מדבר רק על חומר ועל צורה מלובשת בחומר – הרצונות שלנו והתופעות שבתוך הרצונות; חוץ מזה, אין כלום.
• אנו, בני האדם, חלשים מכל בריות העולם, כי אנו בעלי העביות הגדולה ביותר, אך ללא מסך; ה"אדם" שבי, חלש מכל יתר הרצונות שבי.
• עלי לתקן רק מה ששייך לדרגת ה"אדם"; רק על מדרגה זו אני חייב לדאוג, ורק ברמת הרצונות הללו יש לי בחירה חופשית; כל יתר הרצונות מצטרפים לזה.
• "דוד" – התכונה הכללית של המלכות שלנו; כאשר האדם מגיע לדרגה זו, יש לו 10 צורות שבח, התקשרות, הודיה לבורא.
• עונש הוא תיקון; הוא מראה לנו היכן עלינו לתקן את עצמנו ולהיות בהשתוות צורה לעליון.
• "הר סיני" – גילוי שנאה כלפי הרצונות שמורגשים בי כלא שלי; כדי להגיע לנחיצות להתחבר עימם, אני מגיע למצב שנקרא "הר סיני" – הכרה שרק גילוי הבורא יכול לעזור לי לעשות זאת.
• הזוהר הוא הזדמנות לכולנו לגלות את המציאות האמיתית, את העולם הרוחני בתוכנו.
• ספר הזוהר פועל על קבוצה ולא על האדם הפרטי, ולכן אם לא נחשוב על האיחוד בזמן הלימוד, העיקר לא ימומש; עלינו לחשוב רק על איחוד הכלים.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב':כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות נ"ה, שיעור 24

• אנו רוצים לגלות בכל הרצונות, על-ידי המאמצים שלנו, רצון אחד שלם – אחד, יחיד ומיוחד; בזה אנו מכירים את הבורא ונעשים כמוהו.
• "אני" זה לא הרצונות ולא הצורות שבהם; אני זו נקודה זרה בתוך הרצון, שאיתה אני עובד עם הרצון; כמו שהבורא נמצא מחוץ לרצון, כך גם אני.
• ה"אני" הוא נקודת ההרגשה, שבאה מתוך השבירה.
• עד בחינה ד', כל הדברים מתקיימים בהכרח, ולכן לא נקרא שהיא קיימת ברשות עצמה.
• השנוא ביותר על הבורא, הוא שמה שהוא עושה, יתפקד לפי רצונו; בצורה כזו אין בריאה. לכן קודם כל על הנברא להיות לגמרי נגדו, הפכי לו לחלוטין, בשנאה לבורא, ורק מהצורה הזו, ניתן לדבר על ה"אורח" שעומד להכיר את "בעל הבית".
• הבורא שולט בבריאה, כדי לא לתת לנברא לא להיות עצמאי.
• בעיני הבורא, לא פסול רק דבר אחד – שהנברא יעמיד את עצמו כמנותק, עצמאי מהבורא, ומתוך נקודה זו של עצמאות הוא יפעל; מעמד זה בלבד נקרא "אדם".
• בהתקשרות בינה ומלכות – בינה במלכות ומלכות בבינה, נולדת המציאות השלישית – הנברא הכלול משניהם, ולא שייך לשניהם.
• המציאות החדשה לא כלולה מבינה ומלכות – היא נכללת מהם אך היא מציאות חדשה.
• מגמת הבורא היא לברוא נברא ולא רצון; הרצון זה חומר, וכמו שהבורא הוא מחוץ לחומר, כך גם האדם; המטרה היא לברוא נקודה העומדת מעל הרצון, כתוצאה מהתכללות תכונות הקבלה וההשפעה זו בזו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם: "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", שיעור 2

• אנו נמצאים בחוקים קבועים ומוחלטים, אותם אנו חייבים לקיים.
• בעולם הגשמי עלי לסדר את הסביבה, כדי שתהיה לי סביבה טובה; אך בעולם הרוחני זה בדיוק ההפך – אם אני רוצה להיות בסביבה טובה יותר, אני צריך לשנות את עצמי, כי כל המדרגות הרוחניות נמצאות בי.
• בכל מדרגה, עלי ללמוד מי ומה אני עכשיו, מהי המדרגה הטובה הסמוכה לי, ולשנות את עצמי בהתאם אליה.
• הטעות הגדולה היא שאנו עושים יגיעה, פעולות ומעשים במקום המדומה, בו לא ניתן לשנות שום דבר.
• מתוך ההזנחה שלי בתיקון הפנימי, העולם מתדרדר לרע בהרגשתי.
• עד שהאנושות לא תגיע להחלטה, להכרה, להבנה, שהיא חייבת לשנות את עצמה, את טבע האדם, לא יקרה כלום לטובה, כי השינוי יכול להיות רק בי, בפנימיות – ברצון שבו אני חי ובו אני מתאר את עצמי ואת העולם.
• המדרגות הן בי; אני כולל את כל מלכות דאין-סןף, ועלי כל הזמן לשפר ולשדרג את עצמי.
• היכולת לדמיין את החברה ואת עצמך כאחד, זו המדרגה הבאה שלך.
• כתוצאה מההשתדלות לקבל נחיצות מהקבוצה, אני מגלה שיש כוח ששבר אותנו, ואז אני פונה אליו.
• העבודה כלפי הקבוצה היא פנימית, אפילו ללא ידיעתה; זה לא תלוי בקבוצה, זה תלוי ביחס שלך לקבוצה.
• בחזרה למדרגה הקודמת, אותה מדרגה הופכת לקליפה.
• על החברה לוודא שכל אחד מחבריה יקבל את ההתרשמות הנכונה – "פרסום הנס", שאפשר לצאת ממצריים, שניתן להגיע לאור.
• חשובה יותר איכות החברים מהכמות, אך אם הכמות היא גדולה, על החברים לכל הפחות לבטל את האגו שלהם בקבוצה.
• העלייה או הירידה נמדדות רק כלפי המטרה – דבקות.
• במחשבה על החבר, במתן ערבות, אני מציל את עצמי.
• "ואהבת לרעך כמוך" – אני לא מבטל את העביות בינינו ומנסה לרצות את מה שהזולת רוצה בעצמי, אלא אני רק רוצה למלא את רצונו, כאילו היה רצוני שלי.
• תבנה קשר על-פני ההרגשה שאתה לא מבין את השני, על-פני זה שהוא נסתר מעיניך.
• מותר לבקר את החברה, אם המגמה היא לעלייה.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"