קבלה לעם היום

חלק א': ספר הזוהר – קטעים נבחרים, פרשת ויחי, פרשת נח

• "תפילה בציבור" היא הדבר העיקרי.
• התיקון היחיד הוא לחבר את כל חלקי נשמת אדם הראשון שנשברה, ולכן אם כל הבקשות שאנו מעלים הן לא לחיבור בינינו, הן פשוט לא באות במגע עם הכוח שאמור לחבר אותנו וכתוצאה מכך לפתוח לנו את המציאות.
• לא חשוב מי אתה ומה אתה, חשוב מה אתה מבקש.
• לא חשובים האדם ותכונותיו, החשוב הוא אותו המצב שאותו האדם מתאר לעצמו כמתוקן, כרצוי; אם הוא במשהו דומה למצב שהיה לכלי לפני השבירה, הוא מיד זוכה לתשובה.
• אם אנו מתפללים עבור השכינה, עבור הכלל, לחבר את כל הרצונות שמהן נכללת השכינה, אנו מגיעים לרצון שמזמין מיד כוח, שמשנה ומקדם אותנו.
• "ישראל" – ישר-אל – אותו הכוח שבנו, שרוצה להתחבר, להתקשר, להגיע לדבקות בבורא.
• כל מדרגה עליונה, היא יתר חיבור בין הנשמות, להיות כאחד, עד שמגיעים להיות אחד ממש, כמו הבורא.
• אנו צריכים לבקש חיבור בינינו ואף מילוי אחר – החיבור בינינו הוא זה שימלא אותנו.
• הזוהר מכוון אותנו לפתוח את העולם שבתוכנו, כי כל מה שאני יכול לתאר לעצמי, כולל אני בעצמי, נמצא בתוכי.
• ספר הזוהר מספר עלי – שבי נמצאות כל ההבחנות; כל מה שאני קורא בזוהר מתרחש בי – אני הוא המסך, וכוח הרצון מצייר על המסך שלי כל מיני צורות, דמויות, מעשים, ברמות דומם, צומח, חי ומדבר.
  
• "קדוש" – תכונת הבינה; "קדוש קדוש קדוש" – כל הכוחות – ימין, שמאל ואמצע, שבנו, מתחברים יחד ומכוונים רק לכיוון אחד.
• "מנעולא" – כוח המלכות הסותם את השפע; "מפתחא" – איך לפתוח את הרצונות שלנו לגילוי השפע; בשילוב שתי הנקודות הללו, שנמצאות בכל אחד מאיתנו, אנו פותחים אפשרות לגלות בנו את האור.
• "קשת בענן" – יסוד ומלכות הנכללים זה בזה.
• כל הגילוי שלנו הוא בדחייה; אנו צריכים לאתר את ההבחנות הרוחניות בדחייה, בהשפעה.
• עלינו לעבוד על יתר קשר פנימי בינינו; לשכנע את עצמנו שהרוחניות היא בנו, שמבחוץ אין לנו מה לחפש; שמהציור של התמונות בזוהר, אנו עוברים לכוחות, ומהם לשורשים שלהם, ובהם אנו מוצאים את העולם הרוחני.
• אנו עושים כל מיני מאמצים, רק לא להיכנס יותר פנימה; זה נגד הטבע שלנו, אנו לא מסוגלים, זה קשה, אך אין כאן ברירה.
• ללא ספר הזוהר, אנו לא יכולים לגלות את המציאות הרוחנית; ללא ספר הזוהר אנו לא יכולים לרכז את עצמנו למציאות הרוחנית הפנימית, ולא להישאר בתפיסה המוקרנת לנו על המסך החיצון בלבד.
• ההשתדלות, היגיעה בלתאר את עצמנו כאחד, ואת הפועל עלינו כאחד, עוזרת לנו לחדור יותר ויותר פנימה; זו "קבלה מעשית".
• האדם לא גדל מתוך זה שהוא מבין, אלא מזה שהוא מתייגע, ומתוך זה באה ההבנה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק פרשת ויחי

 לחצו כאן לצפייה בחלק פרשת נח

חלק ב':כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות  ס', שיעור 26

• פרצופי הנקודות הם אור חסדים, ולכן הם היו יכולים להתפשט למטה מטבור, וכשהם עשו זאת, הם השפיעו אור חסדים לנה"י דגלגלתא, כתוצאה מכך נה"י דגלגלתא השפיעו לנקודות דס"ג את עביותם, וכתוצאה מכך נקודות דס"ג הצטמצמו בחלק שבו הם מטפלים בתחתון – תנה"י דנקודות דס"ג.
• "צמצום ב'" – עליית מלכות לבינה דגופא, לתפארת.
• התועלת מצמצום ב', היא ההבנה שאנו יכולים לתקן את המלכות, כך שהיא תעבוד כמו בינה.
• מלכות דאין-סוף לא מסוגלת לתקן את עצמה, כי היא נתונה תחת שליטת האור; עד צמצום ב', הנברא מצוי תחת השפעת האור ולכן עדיין לא מדובר על תיקונים.
• כתוצאה מצמצום ב', הנברא והבורא התקרבו זה לזה, ולאחר שבירת הכלים, נשבר ה"קיר", הפרסא, והם נמצאים זה מול זה.
• בצמצום ב' הצטמצמה הבינה – מלכות עלתה לבינה, העלתה את הרצון שלה לבינה, ובינה – הבורא, העליון, האלוקות, "אומרת" שאין לה כוח לתת תיקון למלכות.
• כתוצאה מצמצום הנברא – "צמצום א'", הצטמצם הבורא – "צמצום ב'".

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם: "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", שיעור 4

• בעולם הזה, העיסוק בדבר כלשהו נותן לאדם סיפוק בכסף, שליטה, ידע וכו'; העיסוק בחכמת הקבלה, לא נותן לאדם כלום עבור קיומו בעולם הזה, אלא עבור מטרה נעלה.
• ישנן הרבה החלטות גורליות בדרך, עד שהאדם מרגיש שאין לו ברירה, והוא חייב לרכוש את הדבר הזה, כי הוא גבוה לכשעצמו; ההשפעה הנקייה, הטהורה – היא האמנות, העיסוק, המטרה והתשלום של מה שאני רוצה.
• המדע הוא השלכה, העתקה של יחס האדם לעולם.
• בראשיתו, המדע נבע מתוך השתוקקות האדם לגילוי המציאות, אך עם הזמן, הפך המדע לאמצעי לסיפוק מאוויי הרצון לקבל המתפתח; לכן אל לנו להתייחס למדע של ימינו כדבר נעלה, אלא כמשהו שנועד לספק את האגו הגרוע ביותר של האדם.
• בדורנו, איבדנו תקווה לחיים טובים כתוצאה משכלול טכנולוגי.
• אנו לא מבינים שבפעולות החיצוניות שלנו אנו לא משפיעים על המציאות; המחשבה הרעה או הטובה כלפי הזולת, היא הדבר היחיד שבו אנו משפיעים על העולם.
• הדרך היא ברורה – להגיע מהמצב העכשווי, למצב של הכרת התלות ההדדית, וכתוצאה מכך לדרוש את כוח התיקון.
• מהות תקופתנו, היא התגלות הקשר הרע בינינו; כל האמצעים העומדים לרשותנו היום עובדים רק למען זה – לגלות שהקשר בינינו הוא רע; זהו גילוי השבירה – המצב הרוחני הראשון, שממנו אנו מתחילים לעלות.
• גילוי השבירה הוא דבר רוחני, כי הקשר בינינו הוא דבר רוחני.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"