רשימות משיעור הקבלה היומי – 5.1.10

img_5009.jpgחלק א': זוהר לעם, פרשת וישב, אות ק"ו

  • "כנסת ישראל" – מלכות דאצילות.
  • "יוסף" – יסוד דזעיר-אנפין דאצילות, המקבץ את כל תכונות זעיר-אנפין דאצילות – "אחיו של יוסף", ומעביר אותן למלכות דאצילות.
  • בעת קריאת הזוהר, אנחנו פותחים את עצמנו, ומתחילים לחפש בנו כל תכונה או פעולה הנקראת בשם; אני משתדל לאתר עכשיו את הכול בתוכי.
  • המחסום הוא דווקא בנו, ואני רוצה לשבור אותו עכשיו, בתיאור הדברים הכתובים בזוהר, בתוכי.
  • "ברוך" – על-מנת להשפיע; "ארור" – על-מנת לקבל.
  • אם האור לא מאיר, גם האדם החזק ביותר, בעל המסכים החזקים ביותר, "טועם טעם מוות" – נמצא בשליטת הרצון לקבל.
     
  • רק החברה יכולה לעזור לנו להרגיש שאנו נמצאים תחת שליטת הרצון לקבל, ושמצב זה הוא מצב מוות.
  • "נטילת ידיים" – בירור באילו כלי קבלה ניתן להשתמש ובאילו לא ניתן להשתמש. את הכלים בהם לא ניתן להשתמש מוציאים החוצה, והם יחזרו לפעול בשלבים מאוחרים יותר.
  • "מים טמאים" – שליטת תכונת הקבלה על תכונת ההשפעה.
  • עלינו לעשות גדר, לא לחזור ולהשתמש בזמן הירידה, באותם הדברים שבהם קבענו שלא נשתמש, כאשר היינו במצב העלייה.
  • אנו לא מתקנים את רצונות העולם הזה, אלא רק את הרצונות נגד החיבור עם החברה, נגד ההתקרבות לאלוקים.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ק"ח, שיעור 43

  • בגלגלתא ישנו רק ראש אחד, כיוון שאין שם הבדל בין רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות.
  • מטבור הכללי ועד פה דראש, קיימת שליטה זרה – פרצוף ישסו"ת, שמחזיק את צמצום ב', ולא ייתן לו אף-פעם להתבטל.
  • עבור התחתונים השבירה היא קלקול, אך עבור העליונים השבירה היא תיקון – "כל הפוסל במומו פוסל".
  • בישסו"ת כבר קיימת התוכנית, איך להביא את התחתון לגילוי הטעות שלו, ולכן עבורו, השבירה היא קדושה, וחלק הכרחי בתיקון.
  • המצב שלנו הוא הטוב ביותר עבור הבחירה החופשית, וככל שעולים למעלה, מבינים ומעריכים יותר את המצב שלמטה.
  • אני צריך להבין רק מי אני, ולתקן את עצמי בלבד.
  • עלי ללמוד, איך לנצל את הקשר עם הזולת, כדי לתקן את עצמי.
  • אין אור חכמה שיכול להיכנס לכלי דקבלה; זו בדיוק הטעות שהובילה לשבירה.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ד, שיעור 10

  • אין מבחוץ דבר – כל מה שאני מרגיש זו תמונה פנימית שלי בלבד.
  • מה שלא תגיד, אתה תגיד מתוך הרגשתך ברצון; אתה בתוך הרצון, העולם בתוך הרצון – הכול בתוך הרצון, ולכן בשינוי הרצון שלך, אתה משנה את המציאות.
  • כתוצאה מאשליית חלוקת תפיסת המציאות שלנו לפנימית וחיצונית, אנו יכולים ללמוד על הצורות ההפוכות מאיתנו – השפעה, אור.
  • לא ניתן להרגיש אף פעם את הרצון עצמו, אלא רק את הצורה שבתוך הרצון, את הקשר בין האור לרצון – ישר או הפכי, זה כל מה שאני מרגיש.
  • צריכה להגיע מלמעלה הארה מסוימת, כדי שהאדם יתחיל להרגיש שהכול מתרחש בתוכו.
  • אין מה לתקן בעולם שלנו, אנו צריכים לתקן רק את הקשר בין הנשמות; השכבה שבה אני חש את המציאות כ"אני והעולם", נשארת עד גמר התיקון.

 dot2.png לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

 dot2.png לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"

כתיבת תגובה

AddThis Social Bookmark Button