קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קס"ד, "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות"

• "גשמיות" – כשאין לאדם אפשרות לסייע במאומה למה שקורה לו, אלא הכוח העליון מבצע בו את הכול, בדומה לדרגות דומם, צומח וחי; הרצון פועל לפי אותו הכוח שממלא את הנברא, כמו בגמר התיקון.
• ברוחניות יש לאדם אפשרות להשתתף בתהליך: הבורא מגלה לאדם את ההסתרה, ובהסתרה זו הנברא יכול לפתח את עצמו, עד שהוא מבין מה צריך להשלים בתמונת המציאות מצידו.
• האדם שמגלה את הבורא במקום שהבורא נסתר – בכל מלכות דאין-סוף, לומד את כל פעולות הבורא, ובזה שניהם נעשים כמבינים, כשותפים, כאוהבים, כרוצים זה את זה.
• האדם בונה את הבורא, לפי התיקון של תכונותיו עצמו.
• העבודה שלנו היא בפער בין מחשבתנו על הבורא כ"טוב ומיטיב" ו"אין עוד מלבדו" ובין האופן שבו אנו מגלים אותו בפועל.
  
• לכל אדם ישנו בורא אחר, ובכל רגע ישנו לאדם בורא אחר.
• אם הסביבה לוחצת על האדם, הוא יכול להיות עסוק בכל רגע ורגע בלהשיג את הבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': זוהר לעם, פרשת "שמות", אות ל"ו, שיעור 3

• "מרכבה" – כלי, הויה; "מרכבה נוסעת" – כלי העולה במדרגות הרוחניות, "מרכבה לא נוסעת" – כלי שלא עולה, כתוצאה מחוסר באור חסדים.
• הקווים ימין ושמאל הם נצחיים, ואנו מרכיבים משתי התכונות הנתונות בטבע את עצמנו.
• ברוחניות לא מתבטל דבר, אלא אנו עושים את השילוב הנכון מאותם הנתונים, והכל, כדי לבנות בנו גישה, ראייה נכונה על הבריאה.
• בעת קריאת הזוהר, אני צריך להרגיש שנפתחת לי ריקנות המובילה לחיפוש, להשתדלות להגיע לתפיסה נכונה חדשה; ההרגשה שאני כבר יודע אינה טובה, כי היא סותמת את האדם ומעכבת את התפתחותו.
• "גן" – מלכות שמתחברת לבינה; "גן עדן" – מלכות שמתחברת לבינה, וכתוצאה מכך מקבלת לתוכה חכמה.
• ספר הזוהר הוא קשר בינינו לבין המערכת הרוחנית, ואם אנו יודעים להפעיל אותו נכון, אנו מושכים את המאור המחזיר למוטב, שמתקן אותנו, פותח בנו חושים חדשים, כתינוק הגדל מיום ליום, והכול תלוי ביגיעה שלנו.
• בעת קריאת הזוהר, עלי להשתדל לחפש איך אני יכול לפתוח, לכייל את עצמי, כדי לראות בחושים שלי, להרגיש את המציאות הפנימית שלי, שנקראת "העולם הרוחני".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", אות ע', שיעור 23

• כל חלק מהחלקים השבורים, כלול מ-4 החלקים: גלגלתא-עיניים, אח"פ, גלגלתא-עיניים שבאח"פ ואח"פ שבגלגלתא-עיניים.
• גלגלתא-עיניים – קטנות, מצב הקבוע שבאצילות; גלגלתא-עיניים שבאח"פ – עולם אצילות שבאח"פ, עולמות בי"ע, צורות הקדושה שבמלכות; אח"פ שבגלגלתא-עיניים – אח"פ דעלייה שאותו אנו מבררים; אח"פ – ל"ב האבן שיתוקן רק בגמר התיקון.
• כל ספרי הקבלה, כתובים כדי לתת לנו אפשרות להיכנס פנימה לעולם הרוחני, ולא נכתבו במטרה לפרט לנו או ללמד אותנו את התהליכים הרוחניים באופן שכלי.
• במלכות לא יכול להתפשט אור אחר מלבד אור חכמה, אך בדחייתו, מלכות הופכת להיות כבינה, וזה התיקון שקיים עד גמר התיקון – כלי הקבלה תומכים בבינה, ממטה למעלה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה", כותרת: "הבחן בין אידיאל חילוני לאידיאל דתי", שיעור 4

• על-פי חכמת הקבלה, ישנה רק דת אחת – השפעה ואהבת הזולת, כי על-ידי זה האדם מגיע לדבקות, להשתוות עם הבורא, וכל היתר זו המצאת בני האדם שבעולם הזה.
• "חילוני" על-פי חכמת הקבלה – מי שחושב על קיומו הארצי בלבד.
• בזה שאנו משתמשים במילות העולם הזה ומשתדלים לתת להם פירוש רוחני, אנו עוברים מתמונת העולם הזה לתמונת העולם הרוחני.
• האדם מסוגל לתת לכל מילה פירוש חדש, רק במידה שהוא משתנה.
• הגלות האחרונה היא לא עבור ישראל אלא עבור אומות העולם, כדי להתכלל עם הכלים השבורים של ישראל; כתוצאה מכך, ישראל שהתכללו באומות העולם יתקנו הן את עצמם והן את החלק שמהם הם התכללו (אח"פ שנכלל בגלגלתא-עיניים), לאחר מכן אותו חלק גלגלתא-עיניים שנמצא באומות העולם, שנכלל מאיתנו, יצטרף אלינו, ובסוף התהליך יתוקן גם ל"ב האבן.
• בימינו, חכמת הקבלה מתגלה כפיתרון הכללי לכל בעיות העולם, אך היא לא מיועדת להיות תרופה למכות הארציות, אלא להביא את האדם למימד אחר לחלוטין.
• כיום, אנו מסוגלים למנוע כל דבר רע, גם לישראל וגם לעולם, באמצעות הפצת חכמת הקבלה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"