קבלה לעם היום

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק', "תורה שבכתב"

• כדי לאפשר לנברא העתידי קיום, הבורא מסדר לו תחום מיוחד, מקום, חלל, ששם הנברא יכול לקבוע את צורתו בעצמו מצידו, אך וודאי שאותה הצורה תהיה בהתאם למקום אותו השאיר עבורו הבורא להשלים.
• מלכות דאין-סוף היא המקום שלנו, ששם קיים מקום חלל פנוי מצד אחד, ומצד שני נבראה שם מערכת העולמות, שבה אנו יכולים להצטייד בכל מה שאנו צריכים, כדי למלא את אותו החלל הריק, כפי שהיה ממולא על-ידי הבורא.
• "תורה שבכתב" – התעוררות מלמעלה, שם הכול מסודר לנברא שירצה למלא בעצמו את החלל הריק; "תורה שבעל-פה" – התעוררות מלמטה, שהנברא ממלא את החלל בהדרגה בעצמו, במידה שהוא מקבל את אותה "תורה שבכתב" על עצמו.
• ההפרעות המגיעות לאדם, הן אותו הכלל שהשאיר עבורו הבורא, כדי שדווקא על-ידי התגברותו על ההפרעה, יגלה האדם את "אין עוד מלבדו", ו"טוב ומיטיב".
• אין דבר שהאדם לא יכול ולא חייב לחבר לבורא, לאותו המקום שהבורא סידר לו כחלל, שבעזרתו הוא יגיע לדבקות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': זוהר לעם, פרשת "שמות", אות ס', שיעור 5

• חוסר הסיפוק שהאדם מקבל בסוף הפעולה, מסודר לאדם כך, כדי להשאיר לו תמיד מקום להתקדמות.
• אנו צריכים לשמוח במקומות בהם אנו יכולים להשלים את עצמנו, באותם המצבים בהם אנו מרגישים בחוסר שלמות.
• על-ידי זה שהאדם מוסיף קצת התעוררות מצידו, כל המערכת מסתדרת, ממלאה את החלל ועושה את הכול בעצמה.
• העליון הוא אותו החלל שאנו צריכים למלא, וכשאנו ממלאים אותו, אנו מרגישים שאנו בדבקות עימו.
• ספר הזוהר עם פירוש הסולם, כולל בתוכו את כל חיבורי הקבלה האחרים, ובו רגש ושכל מחוברים ומשולבים בצורה נפלאה.
• בזמן הלימוד, אני מצפה שהאור – הכוח שאני מקבל בעת קריאת הספר, ייקח אותי למסך יותר ויותר פנימי; לזה אני צריך להשתוקק.
• לעומת על הספרים האחרים, הזוהר לא פונה לחושים הגשמיים, ולכן כדי להבין אותו, על האדם להגיע להכרת אותו החוש הרוחני שמתוכו הוא נכתב.
• הספרים הקדושים ובמיוחד ספר הזוהר, הם ספרים אישיים, אינטימיים, וכשאתה מתחיל לחדור פנימה, הספר פותח לך את עצמך, פותח, מראה ומסביר לך מיהו אתה בפנים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות", אות ע', שיעור 24

• היכן שנגמרת כל בחינה, נמצא היסוד שלה, וכאשר מחברים את היסוד שבכל המקומות, נקרא שמתקנים את היסוד הכללי, ומיתקן כל הפרצוף.
• עם העור לא ניתן לעבוד; לאחר שעושים מילה, פרייה ועטיפת דמה, מגלים את חלק הבשר שאיתו ניתן לעבוד – חשמ"ל – מ"ל – למעלה מחזה הפרצוף, ח"ש – למטה מחזה הפרצוף.
• מלכות – נשמה, זעיר-אנפין – בורא; אנו מבררים את המלכות לעומת זעיר-אנפין, עד כמה אנו יכולים להידמות לו, באילו כלים כנגד זעיר-אנפין אני יכול לעבוד.
• "ש" (שין) – קו אמצעי, חלק הבשר שנשאר, בו אפשר לעבוד בלקבל על-מנת להשפיע.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': כתבי בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה", שיעור 5

• "דתי" – על-פי חכמת הקבלה הדת היחידה היא דת ההשפעה והאהבה, ומי שמשתוקק לזה, זה אצלו כדי להידמות בזה לבורא, ומי שלא, האידיאל שלו לא מתרומם יותר מרמת העולם הזה.
• מהות כל חיי האדם ברמת העולם הזה, היא כדי לא להרגיש את עצמו פחות מהאחרים; את זה האגו, ה"אני" של האדם דורש ממנו, ורק אם האדם מתחיל להיות מקושר עם הבורא, הוא מתחיל לעשות חשבון עימו ולא עם הסביבה.
• חכמת הקבלה היא המדע של הטבע, המלמדת אותנו את הטבע הכללי, על חוקיו הפרטיים.
• אנו יכולים להשתמש בכל היוצרות שלנו בעל-מנת להשפיע, ודווקא בשימוש הנכון בתכונות ה"רעות" הבסיסיות – קנאה, תאווה וכבוד, אנו נעשים דומים לבורא.
• ניתן להתגבר על הרצון האגואיסטי הגובר, דרך המאור המחזיר למוטב בלבד.
• התנאי היחיד שבו עם ישראל יכול להתקיים, הוא בהתאמה לחוק הרוחני – שכל אחד מקבל את הדרוש לקיומו באופן הכרחי, ואת כל השאר הוא נותן לתוך האיחוד.
• כיום, בפעם הראשונה בהיסטוריה יש לנו בחירה חופשית: או להשיג בעצמנו את הרצון לתיקון – "אחישנה", או שהבורא יעלה לנו את הרצון לתיקון על-ידי ייסורים – "בעיתה".
• הכול מוכן חוץ מהמאמץ הקטן לאיחוד בינינו, ומתוך האיחוד, מרכז האנרגיה הרוחנית יתפשט בכל העולם וייתן את תוצאותיו החיוביות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"