רשימות משיעור הקבלה היומי – 27.5.2010
חלק א': זוהר לעם, פרשת "ויקרא", אות שכ"ג, שיעור 14
- בזמן קריאתו הזוהר יכול להיות, כמו כל התורה, סם החיים או סם המוות, ולכן על האדם להיזהר אם הוא מגיע ללימוד כדי להגיע ל"לשמה", ואז התורה היא מאור המחזיר למוטב, או לצורך קבלה ומילוי שלו, שזוהי עבודה זרה, ואז הלימוד הופך להיות לסם המוות ומרחיק אותו מהמטרה.
- אין לנו קשר עם הבורא, עם המציאות האמיתית, העליונה, אלא כתוצאה מהארת המאור המחזיר למוטב, שיאיר בתנאי שנשתוקק אליו. את החיסרון לאור ניתן לקבל רק מהסביבה.
- "אישה" – רצון, חיסרון מגולה, שבלעדיו לא ניתן להמשיך אפילו צעד אחד קדימה, אך לא טוב שרצון זה שולט, אלא ה"גבר" צריך לשלוט – המסך שיהפוך את הרצון מעל-מנת לקבל לעל-מנת להשפיע.
- השינוי הגדול נעשה מהרגע שבו האדם מבין שעליו להתכלל בקבוצה, כדי לקבל ממנה כוח גדול יותר מאשר יש לו מה"נקודה שבלב" הפרטית שלו.
- החיסרון הפרטי של האדם לעולם לא יהיה לתיקון. רק עם החיסרון הנוסף שהאדם מקבל מהסביבה, חיסרון להשפעה, האדם יכול לפנות לבורא בבקשה שיתקן אותו.
- פעולות ההפצה המשותפות מעוררות אותנו לקשר בינינו, ומתוך הקשר החיצוני, מתעורר רצון לקשר פנימי בין האדם לחברים.
- אם ישנו קושי לשמור על הכוונה בזמן הלימוד, סימן שהאדם לא נכלל מהסביבה. אם האדם ירצה כל הזמן להיות בין כולם, הוא יוכל לקבל מהם חסרונות, וכתוצאה מכך להיות מכוון לבורא.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לפירוש הסולם", אות כ"ד, שיעור 9
- דבקות או חוסר דבקות תלויים בנברא – מצד הבורא הכל מתוקן.
- עולם "אדם קדמון" (עקודים) – בחינות א', ב' ו-ג' שאליהן מלכות יכולה לדמות את עצמה. בעולם א"ק אין עדיין נברא אמיתי, מכיוון שבחינה ד' עובדת רק מעל עצמה ולא בתוכה.
- "ג' קווים" – שיתוף בחינה ד' עם בחינה ב' (הגבלה על בחינה ד' והצטרפותה לבחינה ב'), על-מנת לספק לבחינה ד' עוד כוחות השפעה.
- כל ההבדל בין התפתחות גשמית לרוחנית, הוא הקדם חיסרון מאיתנו, שאותו רוכשים מהחברה.
- עד גמר התיקון, מלכות כפי שהיא לא יכולה לקבל אור, אלא רק להתכלל בבינה.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לתע"ס", אות י"ב, שיעור 5
- "לא לשמה" – עיסוק נכון ב"תורה ומצוות", אך במצב זה עדיין יש לאדם איזשהו רווח לעצמו.
- התנאי למעבר מ"לא לשמה" ל"לשמה", הוא קיום דרגת האמונה באדם.
- בדיקת רמת האמונה באדם, היא בהתאם למסירותו לעבודה שלו בתיקון עצמי, בהפצה, בהשתתפות בקבוצה וכן הלאה.
- הגישה לרכישת האמונה – מסירות נפש לעיסוק בתיקון; להיות מסור לזה בצורה נקייה ביותר, בלב נקי, בזה שבכל רגע בחיי, בכל מה שאני מסוגל, אני מוסר לתיקון.
- האור פועל על הכלי רק במידה שהוא נמצא במידת השתוות כלשהי לאור. מידת השתוות הכלי לאור, נקראת "אמונה".
- קשה מאד להשיג את תכונת האמונה לבד, אך ביחד זה קל; ברגע שאתה לא מתחבר, יש לפניך "קיר", וברגע שאתה מתחבר, ה"קיר" נופל.
- האור העליון הוא שמבצע את הפעולה ומביא את האדם לאמונה, ומהאדם נדרש רק את מימוש תנאי החיבור, בכדי להביא אותו למצב של מסירות נפש.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
חלק ד': כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "אהבת חברים"
- על-ידי השתתפות מלאה בכוח הקבוצה, כשהאדם מוסר את עצמו, הוא מגיע לרצון להשפיע. את הרצון הזה הוא מתחיל לפתח בעזרת המאור המחזיר למוטב, ומזה מגיעה לאדם יראה – האם אני משפיע?. עם היראה הזו הוא עולה לדרגת האמונה – בינה, כלי, שכינה, ואז הוא מגיע לאהבה.
- העבודה ב"לא לשמה" היא עד שהאדם מגיע למצב שבו הוא נמצא בהשפעה לבורא.
- "ואהבת לרעך כמוך" הוא תיקון, שכתוצאה ממנו האדם לא מרגיש הבדל בינו לבין הזולת.
- לימוד, ספרים, ישיבות חברים, סעודות, הפצה וכו' הם דברים גשמיים; השאלה היא איזו כוונה, רצון, אתה מכניס לפעולות אלו.
- הכוונה הנכונה בזמן קיום הפעולות, היא שאתה רוצה להיות עם החברים שלך בקשר נכון בין כל הנקודות שבלב, ודרך המערכת הזו אתה מקבל רצונות, שמגדילים את הרצון שלך להשפעה, וכתוצאה מכך אתה מכוון למשהו פנימי יותר – אמונה, בורא.
- עיקר ההפצה שלנו כעת, היא בחיבור הפנימי. לא נהיה מורגשים אם לא יהיה בינינו כוח האיחוד, וכשהכוח הזה ישרה בינינו, אותם ערוצי ההפצה הקיימים ידברו לכולם.
- השפעה לבורא – השפעת היחס, הרצון שלך אליו.
לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"