קבלה לעם היום

חלק א': כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו השינוי שבשער הדמעות משאר שערים"

• "יהודי" על-פי חכמת הקבלה – אדם המשתוקק להגיע לייחוד, לחיבור עם הבורא.
• חיבור עם הבורא משיגים דרך חיבור עם הנבראים, מתוך הכלי שאותו אנו מתקנים בחיבור הדדי, בינינו.
• אדם שרוצה לעבוד מול הסביבה, הסביבה מוכנה לו, והוא יכול לראות את החברים, שבפנימיותם כולם גדולי הדור. כי מי שיש להם נטייה לרוחניות הם כבר מחוברים בפנים, זה מספיק ואז יש לך סביבה. ועד כמה שאתה מבטל את עצמך כלפיהם ומעריך את הסביבה, כך אתה יכול לקבל מהם חיסרון לחיבור, עד שתגיע ל"שער הדמעות".
• "שער הדמעות" נקרא שזה נחוץ לך יותר מהכל ואין לך אפשרות להשיג את זה, ואז אתה מתחנן, כלפי אותה הצורה שאתה מגלה כהשפעה הדדית, הכוח המשותף שאתה מגלה בהשפעה ההדדית שנקרא ערבות.
• הכל תלוי בנחיצות, בהשתוקקות, בהעלאת מ"ן, בחיסרון לייחוד, לתיקון השבירה.
• "תפילת רבים" – שכל אחד מתפלל על כולם, ועל עצמו בתוך כולם.
• "בכי" – מצב של קטנות, שאני יודע שאני לא מסוגל להשיג את הייחוד הזה לבד, וגם לא מסוגל להשיג את החיסרון לזה לבד.
• בסביבה טמון הכוח הרוחני ואם אני פונה אליה, לאותו הקשר הפנימי שיש בינינו, שם אני מוצא את הכל.
• כל מה שאני לומד בחכמת הקבלה, אני מגלה בקשר בינינו, בין הנשמות.
  
• "נשמה" – כוח ההשפעה שבאדם, חלק אלוקה ממעל.
• החיבור לא יכול להיות בין בני האדם החיצוניים – ביניהם יכולה להיות רק שנאה, קנאה וכו'. יש את הלבוש החיצוני ויש את הכוח הפנימי, כוח ההשפעה שנמצא בתוכם, המסך הפנימי ששם אתה רואה אותם מחוברים, ואתה פונה לצורה הזו, בה אתה רוצה להתכלל, אליה אתה רוצה להשתייך. ואז אתה קושר, מבקש, מתחנן להיות בזה – זה נקרא לפנות לסביבה טובה.
• המקובלים עובדים אך ורק עם הצורה הפנימית של קבוצת תלמידיהם, ובזה הם מכינים אותם להתקדמות.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': זוהר לעם, הקדמת ספר הזוהר, אות ס"ג – מאמר "עימי אתה בשותפות", שיעור 2

• בלימוד הזוהר אנו לומדים על פעולות ההשפעה של בני האדם, הנשמות – רצונות להשפיע, ורק על זה מדובר. זה מתבצע בקשר בינינו, ועל זה מספרת לנו כל התורה – חכמת הקבלה.
• אם אני אראה את המציאות שבה אנו נמצאים באור החסדים שיצא ממני, בכיוון ההשפעה, ביחס להשפיע, אז אני אראה את אותה המציאות רוחנית, זה הכל. לכן לא חסר לי דבר מלבד חסדים שיצאו ממני כלפי כולם.
• בכל הפעולות שאנו עושים בסביבה חוץ מהשגת החסדים, אנו זוכים לתוצאה שלילית, וזו דרך ייסורים. לכן אם אדם מברר כל הזמן מה נחוץ לו כדי להשיג את הפעולה היחידה הזו שממנו יכולה לצאת האפשרות היחידה הזו, זה נקרא שהוא נמצא בציפייה לישועה. וזה מה שאנו צריכים להרגיש בזמן קריאת הזוהר.
• אדם שנמצא בכוונה הרוחנית, חושב כל הזמן איך גם האחרים יחזיקו באותה המערכת.
• "התכללות" – שאני כולל את כולם, ואם אני רוצה שהם יתכללו ממני, אני חייב להתכלל מהם.
• המקובלים מוסרים לך בכתביהם נתונים טכניים, ולאחר שתפענח אותם ותבצע אותם בתוך הנשמה שלך, תשיג את ההשגות שהם השיגו.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח', אות ל"ה, אור פנימי

• מבנה עולם האצילות: שורש המוחין – עתיק ואריך אנפין, המוחין – אבא ואמא וישסו"ת, מקבלי המוחין – זו"ן הגדולים וזו"ן הקטנים.
• עתיק לוקח כל מה שלא שייך לשבירה, ואבא ואמא כבר שייכים לשבירה, כי דרכם עבר כל אור החכמה.
• הנוקבאות הן שמעוררות את הזכרים לטפל בהן, כי כל הפגם הוא במלכות. תיקון הזכר הוא רק תיקון הפעולה, שיפעל בצורה הנכונה על-מנת שמלכות לא תישבר.
• זעיר אנפין לא קיים בפני עצמו – הוא "הקדוש ברוך הוא", ואנו מדברים עליו רק כלפי המלכות, בהתאם לתחתונים.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ד': כתבי בעל הסולם, מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", שיעור 2

• עד שהאדם לא מתעלה מהעולם הזה, הוא לא מרגיש עד כמה תפיסת המציאות שלו שגויה.
• המדע מתרחק ומסתייג מהפילוסופיה כמה שיותר, ובדומה לחכמת הקבלה מסתמך על הכלל "כל מה שלא נשיג לא נגדרהו בשם ומילה".
• כל החכמה היא מה שאנו מגלים ברצון לקבל שלנו, ולכן המדע מתפתח במידת התפתחות הרצון לקבל. בקרוב היכולת לעכל את גילויי המדע תהיה מאד נמוכה, מפני שהגילויים יהיו כבר בדרגת האדם, תחום שבו אין למדענים את הכלים להתמודד עימו, ואז הקבלה תוכל להתקרב למדע ולהסביר להם מדוע קורה כך.
• בשיטת הפילוסופיה אין גבולות ברורים, ולכן הקבלה מנותקת ממנה באופן מוחלט.
• "פילוסופיה" – כל דבר מופשט, כל דבר שבו האדם מחשיב את שכלו כעליון לאלוקות.
• חכמת הקבלה אומרת: אל תלך מעל השכל הבריא שלך – אני אתן לך כלים מדעיים לפתוח את העולם הלאה.
• חכמת הקבלה פותחת את האדם, ונותנת לו כלים ללמוד, לתפוס ולהתייחס לכל דבר בצורה קלה. זאת מכיוון שהיא מפתחת באדם כלים מדרגה עליונה יותר, מדרגת המדבר, ולכן ההתמודדות עם כל הדרגות הנמוכות ממנה הופכת להיות עבורו קלה.
• אדם הלומד את חכמת הקבלה לומד את כללי הטבע העליון, שהם חוקי הבריאה, ואז הנגישות לשאר חכמות העולם הזה היא קלה מאד עבורו.
• אנו צריכים להתייחס לילד כאדם גדול, כי לנשמה אין גיל. הבעיה שלנו בחיים היא שאנחנו מתייחסים לילד כקטן, וזה מקלקל אותו, כי הוא לא רוצה את זה מאיתנו – הוא רוצה להיות כמונו. אנחנו צריכים להתחשב עימו בצורה פיזית כקטן אבל בפנים הוא גדול.
• אל תתייחס לילד כקטן – זה רק הגוף שלו ומתוכו הוא מסתכל עליך בעיניים של גדול. הוא שומר ויודע הכל – כך אתה צריך להתייחס אליו – זו טעות של כל האנושות. אנחנו משתנים בסך הכל בדרגת החי, ובדרגת המדבר שבנו אנו צריכים להתקשר לכולם בשווה.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"