חג החנוכה הוא חג "ספוג" בשמן. אנחנו אוכלים בו מאכלים מטוגנים בשמן כדוגמת הסופגנייה והלביבה. הסיבה המוכרת לנו היא סיפור פח השמן שהספיק להדלקת מנורת בית המקדש במשך שמונה ימים, אף כי נדמה היה שאותו פח שמן יספיק ליום אחד בלבד. חכמת הקבלה מגלה לנו כי השמן מסמל תהליך בעל משמעות רוחנית עמוקה יותר.
שימו שמן
נר החנוכה המקורי עשוי משלושה מרכיבים: שמן, פתילה ואש. שלושת המרכבים הללו מסמלים את התהליך הרוחני שעובר האדם על ידי לימוד הקבלה. השמן מסמל את הרצון, שזה החומר ממנו עשוי האדם. בתחילת הדרך הרצון הוא בעל טבע אגואיסטי, שרוצה לקבל לעצמו הנאה ותענוג, אך במהלך המסע הרוחני האדם מתקן את רצונותיו, והופך אותם מרצונות לקבל לרצונות לתת.
השמן מסמל את הרצון
הדלקת הנר, מסמלת את תחילת תיקון נשמת האדם. היא מתרחשת כאשר הוא מתחיל לשנות את השימוש האגואיסטי ברצונותיו לשימוש לטובת הזולת.
הפתילה מלשון פסילה, מסמלת את מאבקו הנחוש של האדם כנגד הקשיים שבהם הוא נתקל בדרכו לרוחניות. הוא לומד לזהות את המחשבות הפסולות להתקדמותו הרוחנית, שמונעות ממנו להגיע אל האושר.
כותב על כך הרב ברוך שלום אשלג (הרב"ש): "ואם רוצה להשיג עוד אור, הוא מוכרח להשתדל להמציא עוד יגיעה, הנקרא פתילה" (שמעתי, אגרות ו'). כשהאדם מתייגע אל מול הפרעות העולם בצורה מספקת, אנו אומרים שהפתילה כבר עבה מספיק ואז האור העליון מדליק אותה. והוא וכה לחיי נצחיות ושלמות עוד בעודו חי בעולם הזה.
יום שישי, 26 אוקטובר 2007סגור לתגובות על אור הקבלה – מתקרבים לאור על ידי האור
בואו נדבר על אור. מה אנחנו מרגישים כשאנו חושבים על המילה אור? אור זה לצאת מתוך החשיכה, אור זה שמחה, אור זה להרגיש אהבה. ולא פלא שאנו חושבים כך, שכן לפי חכמת הקבלה ה"אור" הוא המקור לכל הטוב שבבריאה.
האור הוא הכוח שקדם לבריאה והוא שברא אותה. רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י, כותב בספרו "עץ החיים": "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות".
האור הוא כוח שפועל לפי חוק פשוט: לתת, רק לתת. האור ברא אותנו כדי לתת לנו את הטוב המוחלט והנצחי. המקובלים, שהשיגו את הטוב המוחלט והנצחי, אומרים שהאור מוכן להעניק לנו בכל רגע שפע ותענוג אינסופיים, אלא שאנו איננו יודעים כיצד לקבלם. כדי שנדע כיצד לקבלם, מסרו לנו המקובלים את שיטת הקבלה.
לרכב על קרן אור
השיטה כיצד לקבל את כל הטוב היא פשוטה – קוראים בספרי הקבלה ורוצים לגלות את הטוב שמובטח לנו. כך, מתוך החשק לגלות את האור שעתיד למלא אותנו, האור יתחיל לפעול עלינו ולמשוך אותנו לקראתו.
איך זה עובד? המקובלים מתארים בספריהם את המצב המושלם שלנו, מצב שבו אנו כבר מלאים בכל הטוב והעונג שהובטחו לנו. לכן כשאנו קוראים בכתביהם ורוצים להגיע לאותו מצב מושלם, אנו מושכים ממנו הארה מיוחדת אלינו.
הארה זו, שנקראת "המאור המחזיר למוטב", מתחילה לכוון אותנו לאט לאט אל העולם הרוחני, ואנו מתחילים לרצות יותר ויותר את גילוי העולם הרוחני. כך אנו מתקרבים לאור, על ידי האור.
"וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב" כותב המקובל הגדול של דורנו — בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך" ("קשר האדם אל הספירות", שמעתי). עוד בהרצאה:
• מהי אמונה? האם אמונה היא כאשר אני מאמין למישהו שמספר לי על משהו שאני לא תופס בחושיי? האם אמונה קשורה לדת? מחבר פירוש הסולם לספר הזוהר כותב בהקדמתו לספר תלמוד עשר הספירות כי בלימוד בכתבי הקבלה יש מאור שהוא מגדל את האמונה. כשהמקובלים מדברים על אמונה הם מתכוונים להשגה מלאה. אמונה היא הקשר עם הנותן.
• מה ההבדל בין אמונה למעלה מהדעת ובין אמונה למטה מהדעת?
• הרצון לקבל האגואיסטי, הדעת לעולם לא מתמלאת. האדם רוכש כלי נוסף מעליו, ולכן הוא נקרא "אמונה למעלה מהדעת", ובו הוא מרגיש את הנותן, את העולם העליון.
• חכמת הקבלה עוסקת באופן שהאדם תופס את המציאות שבה הוא חי. ההרצאה ב"בית קבלה לעם" מבוססת על ההקדמה לתלמוד עשר הספירות
יום שלישי, 2 אוקטובר 2007סגור לתגובות על חג חנוכה-אור,נרות,יוונים,מכבים וכמובן סופגניה.
לכבוד חג החנוכה אספנו את כל הכתבות הכי טובות ואת כל מאמרי המקובלים בנושא חנוכה לפוסט אחד. והנה הם, אבל לפני זה קליפ קצר…
חנוכה שבלב – תוכנית טלויוזיה בהשתתפות הרב לייטמן
בקבלה החגים אינם מצביעים על מאורעות היסטוריים אלא על תהליכים פנימיים המתרחשים בתוך לב האדם. מהו אם כן חנוכה שבליבנו? מהו אותו פך שמן קטן? וכיצד ניתן לנצח במלחמה שבליבנו בין הגשמיות לבין הרוחניות? על זאת ועוד בשיחה מרתקת עם הרב לייטמן על משמעותו הקבלית של חנוכה.
לעורר את המאור בתוך כל אחד מאתנו יש יוונים ויש מכבים שנלחמים זה בזה. חג החנוכה מסמל את מאבק הכוחות שמחפשים את האור בכוחות שמקבעים את המחשבה.
מלחמת גרילה רוחנית חג החנוכה נושא עמו מסר: בכל פעם שהאגו זוקף ראש מגיע פירוד ובאות צרות – כך היה בימי החשמונאים וכך גם קורה היום. הפתרון נמצא במקום שבו מתחיל האור ומסתיים האגו
חניה לשם תיקון הנשמה יוצאת למסע של תיקון בחזרה לשורשה באין סוף. חג החנוכה מסמל את החניה שבדרך והנרות מזכירים שיצאנו בעקבות האור
על ניסים ועל קסמים הנשמה יוצאת למסע של תיקון בחזרה לשורשה באין סוף. חג החנוכה מסמל את החניה שבדרך והנרות מזכירים שיצאנו בעקבות האור
אגרת ו הנני שולח את ברכתי לכבוד החנוכה, יהי רצון שנזכה להרגיש האור של חנוכה בלבנו, שעל ידי זה יאיר עינינו וישמח לבנו. ואגב אכתוב מה שאמרתי בענין חנוכה: הנה ידוע שאי אפשר שהנרות יאירו, עד שיהיו בהם ג' תנאים: א) נר שהיא הכלי שנותנים בה השמן. ב) השמן. ג) הפתילה. ובזמן ששלשת הדברים הללו מכונסים יחד, אז יש מציאות להנות מאורם.
מאמרים ושיעורים מתוך ספר דרגות הסולם, רב"ש
פז. יוונים נקבצו עלי יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים". יוונים הם הקליפה נגד הקדושה. הקדושה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת, והיוונים הולכים דווקא בתוך הדעת. ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה. מה שאין כן מטרם זה, אין מקום ליוונים, כי "זה לעומת זה עשה אלקים", שזה ענין "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" (סוכה נ"ב).
תתקטז. ענין חנוכה נר חנוכה, שיעורו "עד שתכלה רגל מן השוק". רגל מלשון "מרגל". שוק הוא רשות הרבים. כי בזמן שנמצאים ברשות היחיד, אזי הולכים בתמימות ואין מקום למרגלים. ובחנוכה צריכים להמשיך האור של חנוכה, עד שתתבטל כל בחינת מרגלים מן השוק, כי במקום האור אין מקום להסטרא אחרא.
תתקיז. דחה אדמון בצל צלמון "דחה אדמון בצל צלמון". פירוש, לדחות את עשו, שהוא נקרא אדמוני. בצל צלמון, בצלמות, דהיינו בצל מות. להבין זה על דרך העבודה. ידוע שיש לנו ג' קוים, הנקראים חסד קו ימין, גבורה קו שמאל, תפארת קו אמצעי. ותחילת עבודה היא בקו ימין, הנקרא לבן, משום כי ההולך בקו ימין לא ניכר שם חסרונות. אבל אחר כך, כשזוכין לקו שמאל, הנקרא גבורה, שיש בחינת דין הנקרא אודם, מצד שיכולין ליפול לתוך קליפת עשו, שהיא פסולת יצחק, שהוא רוצה להמשיך את בחינת החכמה, שהיא בחינת גילוי רזי תורה מלמעלה למטה, היינו לתוך כלי הקבלה.
תקיח. מאי חנוכה הנה חז"ל אמרו, "מאי חנוכה, תנו רבנן, בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה" וכו' (שבת כ"א:).
תתקיט. מהו נס חנוכה הנה חז"ל אמרו (שבת כ"א.): מאי חנוכה, תנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמנייא אינון וכו', שנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל וכו', בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק אלא יום אחד. נעשה בו נס, והדליקו ממנו שמונת ימים. לשנה אחרת קבעום, ועשו ימים טובים בהלל והודאה, הלכה היא שאסור להשתמש לאורה.
תתקכ. חנו-כה נר, ראשי תיבות נפש רוח, וצריכים להמשיך בחינת אור, שהוא בחינת נשמה, בסוד "נר מצוה ותורה אור", וזה חנו-כה. "כה" נקרא בחינת מלכות, בסוד יד כהה. "חנו" מלשון "חונה מלאך ה'", היינו שהשכינה הקדושה, צריכה להיות לה מקום חניה בלב האדם.
תתקכא. שתי מדרגות מאי חנוכה. זאת אומרת שצריכים לשאול דוגמת ד' שאלות: חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול.בנר חנוכה דפליגי: חד אמר מותר להשתמש לאורה, וחד אמר אסור. אמר ליה, שזה שתי מדרגות. אחד הוא בחינת גילוי אהבה מסטרא דטובו, שעל ידי זה הוא יכול להלל ולשבח את שמו. אחד אמר אסור, היינו מסטרא דאוירא דכיא, שהוא רק מבחינת דאיהו רב ושליט, שהוא בחינת חסדים מכוסים.
מאמרים ושיעורים מתוך ספר שלבי הסולם, רב"ש
"מעוז צור ישועתי" בשיר של חנוכה אנו אומרים "מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח, תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח". השיר מתחיל בדברי שבח, כמו שכתוב "לך נאה לשבח". ואח"כ מתחיל בדברי תפילה, כמו שכתוב "תיכון בית תפלתי". ואח"כ שוב בדברי תודה ושבח, כמו שכתוב "ושם תודה נזבח".
בענין נר חנוכה במסכת שבת (כ"ג, ע"ב) כתוב "אמר רבא פשיטא, לי נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. ופרש"י, נר ביתו בשבת, והוא עני ואין לו כדי לקנות שמן לשני נרות. שלום ביתו, והכי אמרינן לקמן, ותזנח משלום נפש. זו הדלקת הנרות בשבת, שבני ביתו מצטערין לישב בחושך".
"נעשה נס לשושנים" בפיוט של חנוכה אנו אומרים "יוונים, וכו', ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים, בני בינה, ימי שמונה קבעו שיר ורננים". המפרשים שואלים, מדוע עשו שמונה ימי חנוכה. הלא על לילה אחד היה להם שמן. והנס היה, שהדליק עוד שבעה ימים. אם כן היו צריכים לקבוע לפי הנס רק שבעה ימים.
מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה חז"ל (בשבת, דף כ"ב) אמרו "שנר חנוכה משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל, ומזוזה מימין". ופרש"י, מזוזה, קי"ל דבימין, דכתיב, ביתך דרך ביאתך, וכי עקר אינש כרעה דימינא, עקר ברישא" (שהאדם מתחיל ללכת, הוא מתחיל ברגל ימין).
מהם הכוחות, שצריכים בעבודה חז"ל אמרו (מגילה ו' ע"ב) וזה לשונם "ואמר ר' יצחק, אם יאמר לך אדם, יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין. יגעתי ומצאתי, תאמין". ויש להבין, מהו ענין של "תאמין". וכי מדברים כאן באנשים שאומרים שקר. הלא כאן מדברים מאנשים שעוסקים בתורה, ובטח שהם אנשים כשרים. מדוע יש לחשוב שהם משקרים. אם כן, מהו הענין שאומר "תאמין" או "לא תאמין".
הנרות הללו קדש אאמו"ר זצ"ל אמר על מה שכתוב "הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד", שצריכים לדעת ההבדל בין נס חנוכה לנס של פורים. כי בחנוכה היתה הגזרה רק על רוחניות, שמנעו מעם ישראל לקיים את המצות. והנס היה, שבזמן שגברו החשמונאים, כן היו יכולים לקיים את המצות. והיות לרוחניות אין כלים, כי "כלים" נקראים דוקא כלי קבלה, שזה נקרא "בריאה יש מאין", שהוא הרצון לקבל. לכן בא הרמז לזה "הנרות הללו קדש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם".
מהו "מסרת גבורים ביד חלשים" בעבודה הנה סדר העבודה. בזמן שהאדם רוצה לעשות הכל לשם שמים, היינו שהמעשים שלו יהיו בע"מ להשפיע, ולא לקבל שכר, היות שזהו נגד הטבע, מטעם שהאדם נברא ברצון לקבל לתועלת עצמו, לכן ניתן לנו עבודה, לצאת מאהבה עצמית ולעבוד רק להשפיע לטובת ה'.
