קבלה לעם היום

חלק א' :זוהר לעם, פרשת "ויגש", אות י', שיעור 2

• בהתכללות אין גדול או קטן – כולם שווים.
• בערבות אין הבדל בין המשתתפים, לא בגובה, לא במשקל ולא בניסיון – אם כולם נכללים הם יזכו – זהו הכוח הנפלא שיש בערבות.
• "אדם" – דומה לבורא, שנברא על-ידי התורה ובזה הוא ממש בורא את העולמות.
• בזמן הלימוד עלינו להיות בכוונת האיחוד, שהאור יבוא ויקשור בינינו ובו נגלה את הכוח העליון. מאיתנו נדרשת רק נכונות להתקשר יחד.
• מידות הקשר בין זעיר אנפין ומלכות, מייצבות לנו את תמונות העולם ואת כל מה שאנו מרגישים כתהליך ההתפתחות שלנו.
• "עד שישים נשימות" – קבלה ממטה למעלה בדחייה, באור חוזר.
• "חצות הלילה" הן 6 שעות יחסיות מתחילת הלילה, וב-6 השעות היחסיות מחצות הלילה והלאה, מתרחשת הכנת הכלים.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות ס"ב, שיעור 4

• עלינו לבדוק את עצמנו, אם איזו כוונה אנו באים ללימוד הזוהר, מכיוון שהוא הטיפול החזק ביותר נגד הטבע שלנו.
• בזמן לימוד הזוהר, עלינו רק לפתוח את הלב לתרופה, שליבנו האגואיסטי יתרכך על-ידי הסגולה שיש בקריאה ובשמיעה שלנו.
• בזמן לימוד הזוהר עלינו להכין מקום, היכן שהאור יוכל לתקן אותו – מקום הקשר הגרוע בינינו – רע מצד אחד וחיסרון מהצד השני, ואז במידת הדרישה האור מגיע, כי רק החיסרון מושך את האור.
• התוצאה מכל יום צריכה להיות פשוטה – שבפעם הבאה שאגיע לשיעור, אגיע עם חיסרון מבורר יותר, ללא קשר למצב אליו הגעתי.
• לא מתקנים את הזעיר-אנפין, אלא את המלכות, שתהיה מסוגלת לקבל השפעה מזעיר-אנפין.
• עלינו לבקש מהאור העליון לתת לנו את היכולת לדעת מה זה להשפיע. זה ניתן במידה שאני מתעלה מעל השכל והגישה שלי לתכונת ההשפעה הטהורה, ולא רוצה דבר מלבד השפעה.
• "חרות" – אור הבינה.
  המשך קריאה »

זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות ל"א, שיעור 3

• בזמן לימוד הזוהר, עלינו להשתדל לראות את עצמנו דבוקים במערכת האחת, כאיש אחד בלב אחד, שהאור העליון שקיים במערכת יתקן אותנו, וכל מה שאנו קוראים עליו הם פעולות ומצבים שבאותה המערכת.
• הזוהר מדבר כל הזמן על ג' קווים – איך אנו מאחדים את קו שמאל המקולקל עם הימין, השפעה, ובמידה שאנו יכולים לחבר אותם יחד, נקרא שבנינו את עצמנו, את הנשמה, וכך אנו מתקדמים.
• על האדם להשתדל לחפש ולאתר כל פעם בחושך, היכן ההבחנות הכתובות בזוהר נמצאות בו, כי כל המערכת זה הוא, וכל השמות, הפעולות וכו', הם הבחנות פנימיות שלו ברצונות שלו. זו העבודה בקריאת הזוהר, וכמה שנחפש יחד בחושך, נצליח.
• שני הקווים ימין ושמאל נתונים לנו מלמעלה, מהטבע, מהבורא, ואם אנו לא עובדים בקו האמצעי, אנו נקראים "בהמה", הנפעלים על-ידי שני הקווים הללו.
• הנקודה שבלב היא תחילת הקו האמצעי, הזמנה לקחת מלמטה את שתי המושכות, ימין ושמאל, ולנהל אותן על-ידי הנקודה שבלב, וכך להתקדם.
• עלינו להתייחס לשני הקווים, ימין ושמאל, כשלמים, הבאים מהבורא כדי לתקן אותנו, ואז נראה בכל מצב רוחני שיזדמן לנו, כהזדמנות איך לנהל את הבהמה שלי ולכוון אותה בכל רגע למטרה.
• אין לנו דבר מלבד תיקון הכיוון.
  המשך קריאה »

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תצווה", אות א', שיעור 1

• בזמן לימוד הזוהר, עלינו לחשוב כיצד הזוהר מתקן אותנו. מתקן – מייחד לאותה הנשמה הכללית שבה כולנו נמצאים, והמידה שנרצה להיות בה, להרגיש אותה, תלויה בהשפעה ההדדית של כל אחד על כולם ושל כולם על כל אחד.
• בשלב זה, כל הלימוד שלנו נקרא "מעשה" – אנו רוצים שהאור העליון ישפיע עלינו ויעשה את המעשה שלו – יחזיר אותנו למוטב.
• ישנו האור שמקשר בינינו – אור תיקון הבריאה, ולאחר מכן אותו האור יהיה אור מילוי הבריאה, שממלא את הכלי שאותו הוא תיקן.
• העלאת המ"ן, התפילה, ההכנה היא עלינו, ולכן לא אכפת לי מה כתוב בספר – אני צריך להשיג את התגלות האור בתוך הרצון וזה לא שייך לשפה או הבנה, זה עניין רגשי.
• "חכמי הלב" – רצון שכבר יכול לקבל את אור החכמה בלקבל על-מנת להשפיע, דרגת הגדלות.
• ם – ג"ר דבינה; ס – ז"ת דבינה.
  המשך קריאה »

מתוך הרצאה פומבית של הרב לייטמן בטורונטו, קנדה:

• 2 סיבות להופעת חכמת הקבלה בזמנינו: 1 – בימינו האדם שואל לשם מה הוא חי, אחרת קשה לו להמשיך בחייו; 2 – בימינו מתגלה תלות הדדית בין כל חלקי האנושות, ובו בזמן האגו גדל עד שאיננו יכולים לסבול האחד את השני. חכמת הקבלה היא שיטה שמסבירה כיצד האדם יכול להסתדר בחייו במצב מיוחד זה.
• חכמת הקבלה מיועדת לעזור לכל אדם לגלות את נשמתו, ובה הוא יתחיל לגלות את העולמות העליונים, עד לגילוי כל המציאות כולה, בזמן שהוא נמצא בגופו בעולם הזה.
• ללא התקדמות האנושות באמצעות חכמת הקבלה, הטבע ידחוף אותנו להתקדמות על-ידי ייסורים. ההתקדמות קדימה היא על-ידי גילוי הכוחות שמפעילים אותנו, ולאחר שנגלה אותם נדע איך לנהל אותם וניכנס לטבע העליון.
• אין כל קשר בין חכמת הקבלה לבין מיסטיקה; הסיבה לדעה הקדומה היא שב-2000 השנה האחרונות, שיטת הקבלה הייתה נסתרת.
• בניגוד לזמני קדם, בהם חכמת הקבלה הייתה מתגלה רק ליחידיי סגולה, כיום חכמת הקבלה מתגלה לכל העולם, כי העולם הפך לגלובאלי ודורש תיקון.
• ספר הזוהר נכתב בזמן המעבר מתקופת הגילוי לתקופת ההסתרה, לפני כ-2000 שנה, אך הוא מיועד לגילוי בדורנו.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר ק"ג, "ידבנו לבו"

• אנו לא מרגישים דבר מלבד התכונות, הצורות שבתוך הרצון, ואותן התכונות מספרות לנו על מי שממלא אותנו, שאותו אנו לא מכירים, אלא רק את המילוי ממנו; כתוצאה מהמילוי הזה, הכלי מתחיל להשתוקק להשתוות הצורה, להידמות למי שממלא אותו.
• אנו מודדים את פעולות האדם כלפי מטרת הבריאה, ולכן הפעולה הראשונה היא התעלות האדם מעל הרצון לקבל, תוך הסתפקות בהכרחיות, כתוצאה מזה שכולו נמשך להשפעה – עבודת הטהרה, להשפיע על-מנת להשפיע, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".
• השלב השני הוא התכללות האדם עם רצון הזולת, ודרך רצונו, למלא את רצון הזולת – עבודת הקדושה, לקבל על-מנת להשפיע, "ואהבת לרעך כמוך".

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר מ"ו, שליטת ישראל על הקליפות

• "ישראל" – גלגלתא-עיניים, מסוגלים או לפחות יש להם נטייה לעבודה בעל-מנת להשפיע; "אומות העולם" – כלים שלא מסוגלים, רוצים או ללא נטייה לעבודה בעל-מנת להשפיע.
• "שליטת ישראל על אומות העולם" באדם – כאשר מתעוררת באדם הנקודה שבלב, כלפי הזולת או הבורא.
• "קליפה" – מה שעבר שבירה ובירור, שמובן שלא יכולים לתקן אותו בעל-מנת להשפיע, ואין כוחות לעשות זאת עד גמר התיקון.
  • הבירור בעם ישראל של לפני חורבן שני בתי המקדש, מי הם הקליפה – אומות העולם, ומי הם הקדושה – המשתוקקים לתיקון, זה עיקר הבירור; אומות העולם יוצאי בבל לא נקראים קליפה.
• "קליפה" – אלה שיש להם יכולת להשפיע בעל-מנת לקבל; יראי ה' עובדי פרעה.
• ישראל שבנו – נטייה לחיבור עם החברים, כדי לגלות את הבורא.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור: שמעתי, מאמר קצ"ט, "לכל איש ישראל"

• חכמת הקבלה לא מסבירה לנו איך הטבע מתנהג בדרגות שורש, דומם, צומח וחי, אלא על איך בדרגת המדבר, הנברא מתחיל להיות ביכולת לבצע בירור ויישום עצמי חדש, שלא מגיע אליו בצורה ישירה מהטבע.
• "ישראל" – אלה שיש להם נקודה שבלב, שמשתוקקים לממש את תכונות אברהם, יצחק ויעקב; את אלה שאין בהם את הנטייה הזו, יש להביא לדרגת חסדים בלבד.
• כל התיקונים הם רק על-ידי המאור המחזיר למוטב.

  לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »