קבלה לעם היום

הכנה לשיעור

• אנו לא יכולים לעשות ויתור מן הסתם – האדם יכול לוותר על משהו, רק תמורת משהו יותר גדול.
• הרצונות כל הזמן משתנים – או על-ידי הרשימות המתחדשות, או על-ידי כניסה לחברה, שעוזרת להגביר רצון אחד על-פני הרצון השני.
• אפילו אם האדם לא רוצה לקבל מהחברה התרשמות, אך הוא ידבק בה, הוא יקבל ממנה השפעה לשינוי רצונו.
• הרצון הראשוני לרוחניות מתקבל כנקודה קטנה, ולא נקבל יותר ממנה לעולם; ביחד עם הנקודה אנו מקבלים חברה, ואם נרצה שהרצון הזה ישלוט בנו, עלינו להתכלל בה, ואז כל חשיבות המטרה הכללית ששורה בה, תשפיע עלי ולא יהיה לי קשה לתת יגיעה להתפתחות הרוחנית.
• יגיעה היא מעל הכוח האנושי – אנו לא מסוגלים לעלות ממדרגה למדרגה בעצמנו ואפילו לא לבקש את העלייה; הבחירה החופשית היא רק בחיבור עם החברה, שנותנת לאדם כוח.
• האדם נמדד לפי סדר חשיבות הדברים שבו – מה חשוב בעיניו, ואם הוא מתחיל לראות שהרוחניות חשובה מהכול, חוץ מדברים הכרחיים לקיומו, אז הוא סידר את עצמו נכון, וכך הוא מתקדם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אנו מגיעים לעולם הזה, להרגשת המציאות הזו, כדי לעלות ממנה למציאות היחידה שקיימת – מחוסר הכרה להכרה; זה כל היעוד שלנו.
• צרכים להתייאש, להתרגש ולא להבין מספיק, כדי להגיע ל-3 הגורמים – רב, ספרים וקבוצה, ולהשתמש בהם בצורה הנכונה.
• בכל רגע האדם חייב לעשות חשבון, האם הוא נמצא בתקופת "3 עד 5 שנים", ובסיום התקופה, הוא חייב לשנות משהו כדי להגיע "לשמה".
• זלזול מצד האדם – דחיית הזמנת הבורא אליו, נחשב לביזיון שאי אפשר לתאר; לכן על האדם לעשות "גדר ביטחון" שלא תאפשר לו לברוח ברגע קשה.
• על האדם לבדוק את מצבו בהתאם להגדרות הנכונות, ולברר האם בכל רגע הוא נמצא בדרך הנכונה או לא.
• "סימן יפה" – להגיע לתחילת תכונת ההשפעה; לעבור מחסום.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• הימים רצים, ואנו לא מרגישים שאנו מתקדמים. למה למרות היגיעה שקיים משהו מעבר לחיים, אני נמצא בחוסר הכרה? התשובה היא פשוטה – מפני שהאדם לא משתמש באמצעים שעומדים לרשותו בצורה הנכונה.
• האדם לא קושר שהעלייה הרוחנית, הכניסה לרוחניות, היא בעזרת מורה, ספרים וקבוצה, ושעליו לעזוב את כל תפיסת המציאות הקודמת.
• כל הבעיה היא שאנו לא יכולים להיפטר מהגישה הישנה; עלינו להשאיר את היחס הקודם כהכרחיות בלבד, ולהשתמש במורה, בקבוצה ובספרים כאמצעי היחיד שקיים בחיים.
• ללא שינוי המעמד שלנו כלפי כל החיים, המציאות, החברה, האנושות, העבודה, וללא הסתכלות, ערכים וסדר חדשים, לא נצליח.
• החברה צריכה להציג בצורה בולטת לכל אחד את תבנית החיים החדשה, הסתכלות חדשה על החיים, שהאדם ירגיש שהוא חייב להוציא את עצמו מהתבנית הישנה ולהכניס את עצמו לתבנית החדשה; ללא זה, הוא לא יתקדם.
• הצורה החדשה – קביעת היחס שלו לכל דבר במציאות.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• "גלות" מצד העליון – כשמרגישים שנמצאים בגלות מהבורא, ורוצים לחזור בחזרה לדבקות; הרגשת אובדן הקשר.
• הצעקה על הגלות היא לא שרע לי, אלא שלא יכולים לעשות "נחת רוח ליוצרו".
• גלות רוחנית – חוסר יכולת להשפיע.
• לעבור מהשאלה "מה הטעם בחיי?" לשאלה "למי אני מהנה?", אפשר רק על-ידי מחשבת הקבוצה הכללית, שתבנה מחשבה סביבתית שתשפיע על כולנו.
• על שדה המחשבה הכללית להשפיע על כל אחד ואחד כמצפן בתוך שדה מגנטי, שיעזור לאדם לסובב את עצמו מכל מחשבה והרגשה, עד שהכול יסתובב לכיוון הנכון.
• ללא הגלות לא היה לנו כלי להרגשת הדבקות; הגלות היא אופי, נפח, צורה של הגאולה.
• לרוחניות אין צורה; את כל צורת הרוחניות אנו מביאים מהגלות, מהשלילי, מהסבל – היכן שחסר רק האור כדי להפוך את הצורה שלנו להשפעה.
• כתוצאה מהגלות האחרונה, עקב התכללות נשמות עם ישראל עם נשמות שאר האנושות, כל האנושות מתחילה להרגיש את מצב הגלות; זאת הגלות שצריך להרגיש כל אדם ואדם בעולם – שיש סיבה, ושיש עם שאשם בה מצד אחד, ומהצד השני, שיש בו שיטת ההצלה איך לצאת מהגלות.
• כיום זהו זמן הגאולה השלמה – על כולם להתעורר ולהתעלות מעל האגו שלהם.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• אם יש לאדם 2 הכנות – ייאוש מתענוגי העולם הזה, ורצון חדש למשהו מחוץ לעולם הזה, מביאים אותו למקום שבו הוא יכול למלא את הרצון החדש – קבוצה הלומדת את חכמת הקבלה.
• בתחילת דרכו האדם חש תקווה למילוי, אך אם האדם נותן כמות ואיכות מספקת של יגיעה, הוא מתחיל להרגיש רע יותר; זה המכשול הראשון , ויהיו עוד רבים כאלה בדרך למטרה.
• במידת היגיעה, ניתנת לאדם אכזבה, דחייה וחושך יותר גדולים; מצד אחד אלו הפרעות בדרך, אך מצד שני זהו סיוע כדי שיגדל.
• מביאים לאדם רק ניסיון שעליו הוא יכול להתגבר.
• על-ידי המשחק, האדם בונה את עצמו להיות גדול.
• דרושים תרגילים רבים עד שיהיה מאיתנו משהו דומה לבורא.
• רק במידה שהאדם רכש מספר ידיעות הכרחיות לקיום הנשמה שלו בעולם הרוחני, הוא יכול להיכנס אליו.
• באדם תלויה רק מהירות ההתקדמות – ביגיעה שלו, בכמה שמשתמש בספרים, בחברה וכן הלאה.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• גם לאחר כל ההכנות והשבירות מלמעלה, קשה להגיע לתיקון הקטן ביותר של חלק רצון לקבל אחד מהנשמה הכללית.
• כל אחד מאיתנו הוא חלק מ-"60 ריבוא" חלקים וכל מה שעבר עלינו לאורך ההיסטוריה, הוא רק חלק קטן מ-"60 ריבוא נשמות".
• יש לנו רק סגולה יחידה – הספרים הקדושים שאנו רוצים ללמוד מתוכם קודש – השפעה, והם הופכים עבורנו לאמצעי למימוש הרוחני.
• בזמן ההכנה, כל מגמת האדם צריכה להיות בירור הכללים, הסביבה שבה הוא מתקדם.
• הקבוצה נותנת גישה נכונה ללימוד, והלימוד מביא את המאור המחזיר למוטב.
• אם נחקור לעומק הדברים, נגלה שהתענוג הוא המטרה, וכל השכל עובד רק להשגת התענוג.
• הסביבה נבנית מהכנעת האדם כלפי אלה שנמצאים בדרך.
• רק היגיעה בדרך תציל אותך ממוות, תביא אותך להשפעה שנקראת, חיים.
• הסביבה הנכונה – הנקודות הטמונות בחברים שלי, איסופן הוא העבודה שלי, האוסף שלהן הוא הנשמה שלי.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• לא שומעים באוזן, "שומעים" ברצון.
• 2 דרגות בהתחברות לעליון: 1- "עשה לך רב" – חשיבות, שתכונת העליון – השפעה לזולת, היא מעל לכל חשבון; 2 – "קנה לך חבר" – התחברות המושגת על-ידי "לקבל על-מנת להשפיע" – תשובה מאהבה.
• בגלל שתכונת ההשפעה מושרשת בנברא מהבריאה, אנו יכולים לפתח בנו בהדרגה חוש שיכול לקלוט אותה.
• הכול תלוי בחשיבות המשפיע בלבד; ישנם 2 כוחות במציאות – כוח הקבלה וכוח ההשפעה, ולמי שהאדם נותן יותר חשיבות, בעלמא, לפי החשיבות הזו הוא יכול להתקדם.
• כל כובד החברה חייב להיות מכוון רק להשפעת החשיבות.
• המקבל הוא כוח המושפע, ללא כוח שקיים באמת בנו; הוא קיים רק כדי להסיט אותנו.
• כוח המקבל קיים רק כדי להרגיש אותו, כדי להראות לנו "כיתרון אור מן החושך".
• החושך ניתן לי כדי שכול הזמן אוכל להיות בחיפוש.
• מצד החברה צריכה להיות עבודה קבועה כלפי האדם, ומצד האדם כלפי החברה צריכה להיות עבודה במידת יכולתו.
• ההשפעה הנכונה ביותר כלפי הזולת זאת הפצה; ההשפעה הנכונה ביותר כלפי החברים היא העלאת חשיבות המשפיע בעיניהם.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור
המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• הנקודה שבלב היא תחילת הנשמה, וניתן לפתח אותה על-ידי לימוד חכמת הקבלה.
• אנו עדיין לא מודעים לעובדה שכל הרגעים והמקרים בחיינו מתעוררים כדי להביא אותנו להתפתחות הנשמה.
• האדם צריך להגיע לזה שלא רע לו סתם, אלא להכרת הרע – מה זה רע.
• האדם צריך להגיע בהדרגה למצב שרע לו, לא כי הוא מרגיש רע בהרגשת מר ומתוק, אלא רע בזה שאין לו אמת והוא נמצא בשקר.
• על-ידי הסביבה ניתן להעמיד את שתי המערכות – "מר ומתוק" ו"אמת ושקר" זו מול זו.
• אמת – על-מנת להשפיע; שקר – על-מנת לקבל; קבלה והשפעה – בירור שכלי; מר ומתוק – בירור גופני.
• בסופו של דבר, על האדם להגיע למצב שבו הוא יעדיף לעשות צמצום, רק כדי להיות בהשפעה; שאין לרצונות הקודמים שלו בזה שום פיצוי.
• חייבים לפתח את הנשמה, אחרת תהיה בדיכאון וללא מוצא.
• מזמני האר"י והלאה, התעוררות הנקודה שבלב באנשים נובעת כבר מתוך "ביאת המשיח" – גילוי חכמת הקבלה לכל האנושות.
  המשך קריאה »