קבלה לעם היום

חלק ראשון

• העיקר זה מקדם הרצון – ההשתוקקות.
• האדם הוא התפתחות הרצון האחרונה שבמלכות, שיכול לעשות משהו נגד "בעל-הבית", נגד הטבע; שהטבע שבו הוא הרצון לקבל, ונגדו הוא יכול לפעול.
• "אדם" – מי שהעיקר בשבילו זה הקשר עם "בעל-הבית" ולא קבלת המילוי ממנו.
• האדם צריך לעשות בכל פעם צמצומים על קבלת התענוג, להעלות על-פניהם את חשיבות "בעל-הבית", ושחשיבות בעל-הבית תהיה העיקר עבורו; כתוצאה מכך הוא יגלה המון פרטים ברצון לקבל שלו.
• מתעוררים באדם רצונות של קנאה, שנאה, תאווה וכבוד, ועל כולם הוא יצטרך לוותר, עבור קשר עם הבורא.
• השתוקקות להשיג, לא תענוג, אלא את הנותן, להשיג את גדלותו וחשיבותו – זאת מטרת הבריאה.
• כל אחד צריך להשתוקק להיות הוא עצמו; למצות, לממש את כל מה שיש בתוך הנשמה שלו.
• הבדיקה היא, האם על-פני כל מה שמתגלה בו, האדם מעדיף מגע קטן, ולו הזעיר ביותר, עם כבור הנותן.
• העיקר זה קדימה; לא להיות רגוע.
• השתוקקות זה מה שנברא במלכות, כתוצאה מזה שהיא מסיימת את פעולת התפארת – זעיר-אנפין.
• הכול מושרש בהויה הראשונה, וכשמגלים אותה, נקראה שחוזרים לאין-סוף.
• כל הפעולות אחרי בחינה ד', זה כדי לגלות מה מושרש ב-ד' הבחינות הללו.
• על כל הדברים שיהיו, אנו צריכים לגלות קשר עם הבורא; בעלמא, ללא מילוי – הוא צריך להיות באמת המילוי שלי.
• רק החברה יכולה לעזור בבירורים הללו.
  המשך קריאה »

הכנה לשיעור

• ההבדל העקרוני בין העבודה שלנו ובין מה שכל העולם עושה בכל מיני אמצעים, זה שאנחנו לא בורחים מהאגו שגובר מיום ליום, אלא רואים בו אמצעי, מנוף, עזרה, גילוי שקודם כל חייב להתגלות.
• "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין" – בדיוק בסדר הזה האדם צריך לגלות את האמצעים למטרה.
• עלינו להבין שאנו לא צריכים להתפטר מהרע, אלא לתקן אותו כמו שהוא, כי בלעדיו לא יהיה לנו על-פני מה לעלות.
• תקופת ההכנה היא עד שהאדם מגלה את כל הרשעים שבו – זדונות ושגגות, בהסתר כפול ורגיל, ובנוגע לכל מה שמתווסף בו עליו לשמוח ולדאוג – זה הרכוש שלו, היצר הרע הזה; זה מאד לא נעים, קשה, וכאן האדם מתחיל להתייחס בצורה נכונה לבריאה.
• דווקא בתקופת ההכנה האדם בונה את עצמו.
• "תורה" צריך רק נגד יצר רע; אם האדם לא מגלה את היצר הרע במלואו, הוא לא זקוק ל"תורה".
• "יהודי" נקרא מי שלמרות האגו שלו, הוא חייב איחוד – להיות ישר-אל; לכן צריך לשמוח ברשעים שמתגלים, כי אם הם לא יתגלו לא נגיע לפתיחה, למחסום.
• השנאה שמתגלה בין הנשמות, זה היצר הרע.
• גילוי היצר הרע הוא רק בין אדם לחברו, ולא הרע שהאדם מרגיש כלפי עצמו.
• עלינו להרגיש ביטחון ונחיצות רק בבורא, ולא במדריך או באדם כלשהו.
• כל העבודה שלנו היא בזירוז המצבים.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• במשך התפתחותו, עוברים על הרצון לקבל שהבורא ברא מספר שינויים:
• בהתחלה האדם מסכים עם הרצון שלו, לא מתנגד לו ומבצע מה שהוא רוצה, ולא מבין שזה לא הוא רוצה – חוסר הכרה מוחלט.
• לאחר שמתחיל להתעורר באדם ניצוץ קטן מעולם אחר, מרצון אחר – רצון להשפיע, הוא מתחיל להבדיל בין "אני" ו"אני רוצה"; שזה לא אני שרוצה אלא הבורא מחדיר בי כעת רצונות חדשים, אבל האם אני רוצה אותם?
• אדם שהתעוררה בו הנקודה שבלב, מתחיל לחלק את מציאותו ל-3 חלקים: הבורא, הרצון שמשתנה ומגיע ממנו, והאדם עצמו שמרגיש את הרצון שלו.
• יחד עם התעוררות הנקודה שבלב מביאים את האדם לספרים, למקור, ושם הוא מתחיל להבין את כל המתרחש – שיש מטרה, שעליו להתייחס באופן שונה אל עצמו, אל הרצון ואל הבורא, ואז הוא יוכל להשתתף בכל המערכה הזו.
• אותו אדם מתחיל להבין מתוך הלימוד ומתוך מה שקורה לו, שיש כאן איזו מלחמה; שאם מדובר על הרצון – אין מה לעשות, הבורא שולט בכל רגע ורגע, אך הוא לא מסכים לביצוע הרצון בצורה אוטומאטית. הוא מתחיל להבין שרק בזה יש לו בחירה חופשית – איך לנהל את הרצון המשתנה.
• ביחס האדם – איך להשתמש כל פעם ברצון שמתהווה בו, הוא יכול להגיד, להביע משהו.
• המטרה היא תענוג; אבל איזה מן תענוג?
• כתוצאה מלימודיו וניסיונו המצטבר, האדם מתחיל להבין שכל מה שעובר עליו מגיע ממקור גבוה מאד – המשפיע, כדי ללמד את האדם להתקדם לדרגתו.
  המשך קריאה »

שיעור מספר 5 מקונגרס הקבלה בבאפלו, ניו-יורק, ארה"ב

• הבורא הוא אותו המקום שאנו בונים מהרצונות שלנו המחוברים יחד; הוא לא קיים בפני עצמו.
• מה שיש לכל אחד נקרא "עצמותו" – משהו שאנחנו לעולם לא מרגישים או מבינים.
• ה"אדם" שאנו בונים כאוסף של כל הרצונות שלנו, זה הבורא – תכונת ההשפעה והאור; מצב זה נקרא "עולם אין-סוף".
• אין לנו על מה לעבוד מלבד הקשר בין הנקודות שבלב שלנו – תחילת הנשמה של כל אחד ואחד.
• אסור שהמקום הפיזי יהיה גורם לריחוק רגשי כלשהו בינינו; עלינו לאסוף את ההתרשמויות החזקות ביותר שהיו לנו מפעולות החיבור, ולהשתדל לא לצאת מהן.
• כשאני רוצה לשמור את ההתפעלות על-פני ההפרעות, הן מגדילות את החיבור מעל ההתנגדות – זהו כל העיקרון של העלייה הרוחנית.
• הדברים ההכרחיים להתקדמות: 1- שיעור הקבלה היומי, לפחות שעה אחת ובאותה היממה בה נערך השיעור; 2- השתתפות בהפצה – השתתפות בחיבור הנשמות לנשמה אחת; 3- רב, גדול, מורה דרך – מורה שמלמד איך להגיע למטרה; 4- הגעה למפגש-קונגרס, לפחות פעם אחת בשנה; 5- השתתפות בישיבת החברים העולמית השבועית – פיזית או וירטואלית.
  המשך קריאה »

חלק ראשון

• כל אחד ואחד עושה לעצמו מדרגות וגדרים; באור העליון אין הגדרות הקבועות מראש – נותנים לאדם תנאים (רשימות), ומהם הוא צריך לבנות את המצב הבא שלו.
• "דעת תורה" – התקדמות האדם כתוצאה מהחשבתו את המדרגה העליונה לו, ומוכנותו לבטל את עצמו כדי להגיע אליה.
• "דעת בעלי בתים" – התקדמות האדם באותה המדרגה.
• לוקח הרבה זמן עד שהאדם מגיע להבנה שמטרת הבריאה היא להיות כמו המשפיע, הבורא.
• אם האדם באמת רוצה להגיע להשפעה, הוא מגלה שקיימת הסביבה הנכונה לידו, על-מנת שיוכל לפנות אליה ולהשתמש בה כדי להגיע להשפעה בלבד.
• עלי לפנות לסביבה רק כדי לקחת ממנה כוחות להשפעה, ולחפש הזדמנויות כיצד להשפיע לה, כי מהשפעה לזולת מגיעים להשפעה לבורא.
• כתוצאה מהשתדלותי לעשות זאת, נפתח בינינו מימד שהיה נסתר ממני עד אותו הרגע, ובו אני מתחיל להרגיש חיים רוחניים.
• אם האדם באמת משתוקק להשפעה, הוא מרגיש חוסר תמיכה, חוסר כוחות וחוסר דלק, וכתוצאה מכך הוא פונה לכוח העליון – המשפיע, שהוא היחיד שיכול "להשתיל" בו את תכונת ההשפעה.
• דבר זה מגיע מתוך זה שהאדם שם לעצמו בפנימיותו, הגדרות נכונות לרוחניות, למטרתו.
  המשך קריאה »

נוסטלגיה. כמה היינו שמחים לחזור ולו לרגע לשנות הילדות שלנו, זמנים בהם המשפחה, הסביבה והעולם חיבקו אותנו באהבה ונתנו לנו לעשות כאוות נפשנו. כמה כואב שהזמנים הללו לא יחזרו עוד…

בערך בגיל ההתבגרות מגיע הבלבול הגדול; פתאום אתה מתחיל להיות לא מובן, כבר לא משתפים אתך פעולה כמו פעם – מתחילים לדרוש, לחייב, ללחוץ. וככל שהשנים חולפות, המטלות רק הולכות וגדלות – צבא, לימודים, עבודה, יחסים, משפחה, אחריות.
פתאום צריך להתחיל לתת לחברה ולעולם את מה שהם דורשים מאיתנו – ומה איתנו? לאן נעלם החופש שהיה כל-כך נגיש בשנות הילדות החמימות? ואולי כל הקשיים שנערמים ללא הפסק דווקא מפתחים אותנו, הופכים אותנו ליותר ויותר עצמאיים?

המשך קריאה »

מצב המלחמה הקשה שפוקד את המדינה בימים האחרונים, גורם לרבים מאיתנו לפקפק באפשרות שאי-פעם יגיע פתרון החלטי ועמוק לכל הבלאגן הזה.

אכן, המציאות לוחצת. אך אם רק היינו מוכנים להקשיב למה שחוזרים ואומרים לנו מקובלים לאורך השנים, הכל היה יכול להיראות אחרת…

המשך קריאה »

מה זאת נשמה? אנחנו נולדים עם רצון קטן שבו אנו יכולים להרגיש רק תענוגים של העולם הזה – גופניים ואנושיים, כלומר מה שהגוף שלנו דורש ומה שאנו מקבלים מהסביבה. זהו כלי קטן שבו אנו מתקיימים כמו הבהמות והחיות ואין בו המשכיות או התפתחות רוחנית, ובסופו של דבר הוא מת.

בהמשך הדרך, לאחר הרבה ייסורים ומצבים שפיתחו את אותו הרצון, מתגלה בו משהו נוסף – "הנקודה שבלב", התחלת הנשמה. אם נפתח אותה, יתחילו להתפתח בתוכנו רצונות למשהו שנקרא "רוחניות"…

המשך קריאה »